” שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם, וְעִנִּיתֶם אֶת-נַפְשֹׁתֵיכֶם; בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ, בָּעֶרֶב–מֵעֶרֶב עַד-עֶרֶב, תִּשְׁבְּתוּ שַׁבַּתְּכֶם” (ויקרא כג:לב)

הרב משה פיינשטיין שואל, שבדרך כלל, אסור לנו להוסיף על מצוות, כפי שכתוב בפרשת ואתחנן “לא תספו על הדבר אשר אנכי מצוה אתכם ולא תגרעו ממנו” (דברים ד:ב). עם זאת, ביום כיפור (וגם בשבת), אנו מצווים להוסיף זמן לפני ולאחרי היום. וזה צריך הסבר.

באופן כללי, מטרת המצוות היא שנשמור אותן, והן נותנים לנו את רמת הקודש המדויקת שבה אנו זקוקים. יש מצבים אחרים שהמצווה דורשת מאיתנו יחס מסוים. גישה זו לא יכולה להיעשות ללא הכנה מקודם. למשל: שחקן מקצועי, למרות שהוא מיומן, בריא, ויודע איך להשתמש בגופו, הוא עדיין חייב “להתחמם” לפני כל משחק. רב משה מסביר שגם בתחום הרוחני ייתכן שצריכים להתכונן כדי למקסם את התועלת. אנחנו לא באמת מוסיפים על מצווה על ידי תוספת הזמן; אלא אנחנו מצרפים את עצמנו יותר חזק למצוה על ידי ההכנות הנכונות.

מובא בספרים הקדושים שהשבע שבועות של ספירת העומר הכנה לקבלת התורה. אי אפשר לקבל את התורה כראוי בלי להיתכונן לפני. רעיון זה, כפי הנראה, מתבטא במצוות פרישה, לפרוש מחיי אישות, שצוו לפני קבלת התורה, משום שקבלת התורה דורש רמה גבוהה של טוהר על מנת למקסם את החוויה.

איך צריכים להתכונן לקבלה התורה? אני חושב שמספיק לראות שלזוג שמתחתנים יש ספירה לאחור, לא רק לאירוע, אלא גם לכל הדברים המשויכים יש להם רשימה של מה שהם חייבים להכין ולטפל בהם על מנת שיוכלו להשתתף וליהנות ככל האפשר מיום החתונה שלהם. הייתי באמריקה לחתונה לפני כמה שנים ובזמן שביקרתי בבית החתן הייתי מופתע ומבודח לראות אותו על הליכון. שאלתי אותו “למה אתה על הליכון שבוע לפני החתונה שלך?” הוא הביט בי בהפתעה ואמר “אני אצטרך לרקוד כמה שעות רצופות. איך אעשה את זה בלי להתאמן?” אני חושב שזה דוגמה טובה שצריך להתכונן בכל החזיתות, אחרת הוא לא יצליח להוציא את המרב מהחתונה.

במשך ספירת העומר, יש אלו שעובדים על הארבעים ושמונה קניני התורה שמופיעים בפרקי אבות (ו:ו). התנאים העניקו לנו רשימה של מה עלינו לעבוד על מנת לקבל את התורה כראוי. ואם במקרה עוד לא התחלת, אנחנו לא רחוקים מדי שיש לך זכות לוותר. בדוק את זה ומקסם את חג השבועות שלך!