לפני שנים, בתקופה שבה מדינת ישראל היתה מנוהלת על ידי הטורקים, הזמין בעל דפוס בירושלים מכונות ממדינה אחרת, שהיו אמורות להישלח לנמל חיפה. באותם ימים, קבלת משלוח היתה מסובכת, שכן זמן הנסיעה מירושלים לחיפה היה בלתי צפוי מאוד – קודם כל לא היה כביש 6 או כל כביש מהיר אחר, ולפעמים גם הנמל בעצמו היה במצב של חוסר סדר. הבעל דפוס שכר סוכן כדי לקבל את המכונות האלו, ושלח אותו לנמל מספיק זמן מראש. “מכיוון שאתה הולך להיות בחיפה למשך זמן בלתי צפוי”, אמר הבעל דפוס, “כשתגיע לשם, לך לבקר את אחי ומסור לו דרישת שלום. אני בטוח שהוא יתייחס אליך יפה “. הסוכן נסע לחיפה, וראה שהנמל במצב מבולגן והמכונות לא ישוחררו לכמה ימים. לכן הלך אל אחיו של בעל הדפוס, שבאמת התייחס אליו כיד המלך. הסוכן נהנה מזמנו שם עד כדי כך שהוא שכח את המשימה שלו! אחרי שהספיק להנות מהכנסת האורחים, הוא חזר לירושלים – ללא המכונות. כשבעל הדפוס ראה את עגלתו מגיעה, הוא רץ לקבל את הסוכן, ולפני שהספיק לשאול אותו על המכונות, החל הסוכן לספר לו כמה נפלא איך שאחיו כיבד אותו. הבעל דפוס קטע אותו ושאל: “אבל איפה המכונות שלי? “השליח הבין את שגיאתו וקרא ברגש: “שכחתי לגמרי!” “אין שום תירוץ לשכוח את המטרה העיקרית של הנסיעה שלך,” גער בו בעל הדפוס. “והעובדה שאתה זכרת לבקר את אחי היא לא רלוונטית – זה היה רק ‘נקודה צדדית’! אני לא אשלם לך על הוצאות הנסיעה שלך, ואתה תרד ממעמדך כי התנהגת בחוסר אחריות.”

הסיפור הידוע הזה הוא משל על החיים שלנו בעולם הזה, שבו המטרה שלנו היא לעבוד את ה’. עם זאת, ה’ גם נתן לנו כל מיני הטבות ליהנות במהלך הביקור שלנו כאן בעולם הזה. כאשר אנו מחזירים את נשמתנו ליוצרה לאחר 120 שנה, ה’ לא יהיה מעוניין לשמוע את הפרטים של איך נהנינו מההטבות, אלא ירצה לדעת אם השלמנו את המשימה האמיתית שלנו בעולם הזה.

עם זאת, השבוע ראיתי את הסיפור הזה מיושם כדי להסביר מושג שרבים מתקשים להבין. ” אחד שוגג ואחד מזיד בחלול השם” (אבות ד:ד)

רבים תוהים מדוע ה’ אינו משאיר רוחב עבור “חילול ה’ ” בשוגג. מדוע אדם שחטא בשוגג, נענש באותה חומרה כמו מי שפשע במזיד? התשובה ניתנת במשל של הבעל דפוס: המטרה בעולם הזה היא לקדש שם שמים, ולכן אין מקום לתירוצים כלשהם למה זה לא נעשה. הרב שלום שבדרון מרחיב את הדיבור ומסביר כי כאשר אדם אומר “לא הייתי מודע לכך שזו המטרה שלי בעולם הזה” הוא למעשה הוסיף חטא על פשע.

פעמים רבות, אנו מאבדים את המיקוד בגלל כל מיני הטרדות. השבוע נשאלתי אם זה ראוי לצום בה”ב. השואל רצה לדעת, בהיותו מובא בספרי הקודש כרעיון חשוב מאוד, אולי עליו לקבל זאת על עצמו. אמרתי לו שזה בהחלט מעשה ראוי, אבל אתה צריך קודם כל לענות על שאלה מהותית. האם זה יבוא על חשבון מצוות בעלות חשיבות רבה יותר שיש לך (למשל האם זה ישפיע על לימוד התורה שלך, התפילה שלך, וכו ‘)?

כמה פעמים אנחנו מרגישים מונעים להוסיף דברים בעבודת ה’ שלנו, אבל זה יכול בפועל להיות מעשה היצר הרע כי הוא מנסה להסיח אותנו מהמטרה האמיתית שלנו בעולם הזה. אנו מתפללים לה’ שנזכה להבחין בבירור מה יקרב אותנו יותר בטווח הארוך להגשים את מטרתינו האמיתית לעבוד את ה’.