“וַתֵּצֵא אֵשׁ …וַתֹּאכַל אוֹתָם; וַיָּמֻתוּ…” (ויקרא י:ב)   “יַיִן וְשֵׁכָר אַל-תֵּשְׁתְּ אַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ, בְּבֹאֲכֶם אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד…” (ויקרא י:ט)

מיד לאחר מותם של בני אהרון עבור עשיית עבודה אסורה במשכן, התורה מלמדת אותנו את החוק שכהן אינו רשאי לשרת בבית המקדש בזמן שהוא שיכור. חז”ל אומרים לנו שאולי החטא שבגללו בני אהרון נענשו היה שהם שימשו ככוהנים בזמן שהיו שיכורים. השאלה ברורה: כיצד יכלו בני אהרן להענש על כך שהם משרתים בשכרות, אם עדיין לא הורו את החוק הזה?

יש שאלה דומה שנשאלת על משה רבנו, כאשר הוא כעס על אנשי הצבא לאחר שהם לא הרגו את נשות מדין: “לא הבנתם שהן היו מקור החטא – הייתם צריכים להרוג אותן!” אבל הרי הוא מעולם לא ציוה להם להרוג את הנשים, למה הוא כעס על אנשי הצבא? נראה שמשה האשים אותם על שלא השתמשו בשיקול דעתם הטוב ביותר במהלך המלחמה.

הרבה פעמים אומרים לנו שאנחנו צריכים לחשוב לעצמנו. אבל יש לכאורה מספר שווה של פעמים שאומרים לנו, “אל תחשבו – רק תעשו את המצווה.” אכן, זה יכול להיות די מורכב כיצד להחליט אם ומתי להשתמש בגישה הראשונה ומתי להשתמש בשנייה. מושג זה, האם להבנת טעמי המצוות ישנה משמעות הלכתית, הינה מחלוקת המובאת במשנה. רבי שמעון טוען כי יש להתעמק בהבנת טעמי המצוות ונימוקי התורה, על מנת להוציא הלכות המבוססות על ההבנות האלה, אבל אחרים חולקים.

אני רוצה להציע תובנה אפשרית לגבי איזו גישה לנקוט עבור מצבים שונים. לפעמים יש לנו מצווה כללית שמטרתה לייצר סביבה מסוימת. סביבה זו, בגלל שהיא נועדה לגרום לנו להתייחס לדברים בצורה מסוימת, ניתנה לנו עם אפשרות לחוקק חוקים נוספים. דוגמה לכך היא מצווה של הנביאים לגבי שמירת שבת. כאשר הם ראו שכלל ישראל היו חלשים בשמירת שבת, הבינו שיש צורך לחוקק שמירת רוח השבת גם כן. כמו כן, כהן שמשרת בבית המקדש חייב להבין כי הוא חלק ממערכת רצינית וקדושה, אשר מונעת את הצורך לחוקק את האיסור לשרת בשיכרות. גם כשבני ישראל היו חייבים לנקום במדין, הם היו צריכים להבין בעצמם, כי חיסול הנשים הכרחי כדי לייצר את התוצאה הנכונה.

פעמים רבות, אנשים שואלים אותי אם משהו מותר או אסור מבחינת הלכתית מדוקדקת. אני חושב שאנחנו יכולים ללמוד מבני אהרון שאפשר להיענש – לפעמים בחומרה כמו מוות – על דבר שמותר הלכתית במבט טכני.

עכשיו אנחנו עומדים בימים בין פורים לפסח, ואנשים עסוקים בלימוד הלכות פסח כדי לקיים את המצוות כראוי. זה מעמיד אנשים לתוך דפוס חשיבה הנכונה לעבודת ה’. הפעילויות הקדחתניות האלו ולמידת הלכות פסח מכינים אותנו לכל החומרות אשר מחלחלות את אווירת חג הפסח. כששואלים אותי “איפה כתוב שצריכים להיות כל כך זהירים?”, אנחנו יכולים רק להסתכל על הסביבה הרוחנית, והתשובה תהיה מובנת מאליה.

בע”ה שנזכה כולנו לחג פסח כשר ושמח!