המדרש בפרשת השבוע מספר לנו שליוסף היה הרבה בטחון בה’. אבל המדרש גם אומר שכשיוסף ביקש משר המשקים “וְהִזְכַּרְתַּנִי, אֶל-פַּרְעֹה”, כדי להוציא את עצמו מהבור, זה היה חוסר בטחון בה’. כנראה שהמדרש סותר את עצמו: האם יוסף היה “בעל בטחון” או לא?

נאמר בשם החפץ חיים שכדאי לאדם לקנות כרטיס לוטו, כדי לדמיין לעצמו שיזכה בפרס וזה יעזור לו לפתח את המידה של בטחון בה’.

מסופר על רבי שאמר לחסיד שלו, “קנה כרטיס לוטו להגרלה מיוחדת זו ששווה 1 מיליון דולר. אין ספק שתזכה בהגרלה, ובכך יהיה סוף לקשיים הפיננסיים שלך”. החסיד הקשיב לרבי שלו והוציא 5,000 דולר מחשבון הבנק שלו כדי לקנות את כרטיס הלוטו. חסיד אחר שמע את השיחה הזאת וקנה את הכרטיס מהחסיד הראשון תמורת 900 אלף דולר, מכיוון שהחסיד השני האמין לגמרי לדברי האדמו”ר. כפי שניתן לצפות, זה לא היה כרטיס הזוכה. החסיד הראשון חזר לרבי ושאל, “איך יתכן שהכרטיס לא זכה?? אמרת שאם אני מאמין בך וקונה את הכרטיס זה יהיה הזוכה בטוח! ” הרבי שאל, “ובכמה מכרת את הכרטיס?” והוא ענה, “ב 900,000$.” הרבי השיב לו, ” כמובן שלא האמנת שתזכה, שאם האמנת שאתה הולך לזכות ב1 מיליון דולר, לא היית מקבל הפסד של 100,000$!”

כרטיס הלוטו הזה היה יקר מאוד – 5,000 דולר לכרטיס – אדם שיש לו קשיים כלכליים לא היה משקיע את הכסף אלא אם כן האמין שהוא ינצח. אז למה באמת החסיד הראשון הסכים למכור את כרטיס הלוטו עבור $ 900,000? התשובה היא שיש “אמונה” ויש “אמונה.”

הדעת שרגא מסביר את המילים שאנחנו מתפללים בשמונה עשרה: “וְתֵן שַׁכָר טוֹב לְכָל הַבּוֹטְחִים בְּשִׁמְךָ בֶּאֱמֶת. וְשִׁים חֶלְקֵנוּ עִמָּהֶם…”

יש 2 שאלות. ראשית, מה זה אומר “הַבּוטְחִים … בֶּאֱמֶת” – או שיש בטחון או שלא. שאלה שניה: אם אנחנו לא “בוטחים”, אז איך אנחנו יכולים לבקש מה’ לתת לנו את חלקנו עמהם, עם אלה שהם בוטחים באמת? הוא עונה עם העיקרון של החפץ חיים: ישנם שני סוגים של אנשים שעשויים לעשות מעשה מפני הבטחון: אחד שבוטח באמת לגמרי, והשני רק בוטח ב90% (900,000$ בערך). עם זאת, כאשר החסיד הראשון קנה את כרטיס ההגרלה, וניסה לשפר את בטחונו בה’, היה לו הזכות לבקש מה’ לתת לו את שכרו כמו אלו שבוטחים באמת, כי זה המצב שבו הוא רוצה להיות.

במהלך ימי החנוכה, אנו חושבים על אותם גיבורי המכבים שעשו את מה שבאמת האמינו בו. עלינו להתפלל לה’ שהדלקת הנרות הללו תחדיר בנו את הכוח להילחם בחיים שלנו על הדברים שאנו מאמינים בהם, באמת!