Shabbos Newsletter Parshas Tetzaveh 5778

Shabbos Newsletter Parshas Tetzaveh 5778

Sponsor an issue of the Ahavas Shalom Newsletter in memory of a loved one, or for a refuah shelaymah—or any non-commercial purpose! Just 50₪ per issue. Contact Lev Seltzer for details

Reminders:

  • Mincha Erev Shabbos at 12:30, 17:18
  • Mazel Tov to the Rav and Rebbetzin on marriage of their daughter Sarah to Tzvi Opter. Ahavas Shalom welcomes the Opter family and all the relatives on both sides who are here for Shabbos.
  • Mazel Tov to Rabbi and Mrs. Reuvain Mendlowitz on the bar mitzvah of their son. Boruch Moshe. The Kehilla is invited to a Kiddush after davening.
  • Shabbos Shiurim:
    • The Rav’s shiur on Beis Elokim written by the Mabit takes place this and every Shabbos at about 07:50
    • The Rav’s shiur on Pele Yoetz has resumed, and will take place in the new room 15 minutes before the last Shabbos Mincha. It is open to men and women.
  • There will be two additional leinings of Parshas Zachor for anyone who missed the first leining.
    1. Not before 10:40
    2. 16:15
  • American Friends of Ahavas Shalom Inc. (a 501c3 Corporation in New York State) is now up and running. Donations are deductible as per the USA Tax Law. See wwww.ahavasshalom.com for details about donations.
  • Contact Aryeh Beer to pay your membership dues or make a donation to the Kehilla. The Kehilla is now recognized under Section 46 of the Israeli Tax Code, so all donations are tax deductible!

Good Shabbos

Shabbos Schedule Parshas Tetzaveh
לוח שבת פרשת תצוה
Erev Shabbos ערב שבת
Mincha 1 12:30 מנחה א׳
Candle Lighting 16:56/17:16 הדלקת נרות
Mincha 2 17:18 מנחה ב׳
Shekiyah 17:36 שקיעה
Shabbos Day יום השבת
Brachos 8:00 ברכות
Shochein Ad 8:30 שוכן עד
Latest Shema – M. A. 8:19 סוף זמן ק”ש למג”א
Latest Shema – G’ra 9:03 סוף זמן ק”ש לגר”א
Mincha 1 13:00 מנחה א׳
Pele Yoetz 16:35 פלא יועץ
Mincha 3 16:50 מנחה ג׳
Shekiyah 17:36 שקיעה
Ma’ariv 1 18:13 מעריב א׳
Ma’ariv 2 18:36 מעריב ב׳

 

זמנים לימי חול עד שבת פרשת כי תשא יום  (Sun)א׳  (Mon)ב׳  (Tue)ג׳  (Wed)ד׳  (Thu)ה׳  (Fri)ו׳ Weekday times until Shabbos Parshas Ki Sisa
שחרית 6:20, 7:15, 8:05 6:20, 7:15, 8:05 6:20, 7:15, 8:05 6:10, 7:15, 8:05 6:00, 7:00, 8:30 6:20, 7:15, 8:05
מנחה 12:45, 15:15 12:45, 15:15 12:45, 15:15 12:45, 15:15, 17:15 12:30, 13:00, 14:00 12:30, 17:23
מעריב 19:00, 21:00 19:00, 21:00 19:00, 21:00 18:00 19:00, 20:00, 21:00
Posted in Announcements, Schedule | Tagged , | Leave a comment

The Guessing Gain

I am sure we have all had the experience when we answer a phone call and the person on the other end says “Guess who this is?!” There are times when we can somewhat recognize the voice, but not completely. We start groping in the dark and get frustrated that we can’t identify who the caller is. At the same time, we feel the emotion of the caller – he is truly unhappy that we don’t recognize him just by his voice.

What was the meaning of such an encounter, and what was the caller trying to do?

It seems to me that we can recognize the speech (no matter what tone of voice is used) of anyone whom we know intimately and/or on multiple levels. However, the less we know a person, the more insecure of our guess as to who it is. When the caller finally identifies himself, we are put at ease. In a sense this encounter is a quiz on how intense our relationship is with the other person. A person who has to identify himself is, in a backhand way, saying “My connection to you is not that strong, so I don’t expect you to know who I am.”

At the time of Purim many of us put on costumes, trying to hide our identity from others. As we walk in the street, people try to guess who is behind our costumes. Can we really fool others with just a different external appearance?

Those with whom we are very close – no matter how well we disguise ourselves – will be able to “unmask” us with ease.

Moshe Rabbeinu pleaded to Hashem to remove his name from the Torah in order to avoid Klal Yisrael’s annihilation because of the sin of the Golden Calf. Chazal tell us that the punishment which Moshe received was that his name was not mentioned in Parshas Tetzaveh. With 54 parshios in the Torah, it begs the question: Why was Moshe’s name removed from this parsha, and not one of the others? This parsha deals with the clothing of the Kohen, which is used to accentuate the qualities of this unique group. It seems to me that it was chosen to be the Parsha that would be missing Moshe’s name because in this parsha, the themes of service to Hashem are extolled. When Moshe served as a Kohen Gadol, many hold that he did not wear the vestments es of the Kohen Gadol, and instead only wore a white tunic. Possibly the idea is, that Moshe Rabbeinu did not need a name to identify him as he was the voice of Hashem, and therefore his clothing did not need a design. In the section of the Torah that deals with these holy garments the conduit can remain nameless because the essence of Moshe was just to be the conduit between Hashem and Klal Yisrael.

In summary the reason his name could be deleted is because Moshe Rabbeinu is readily recognized.

Good Shabbos and a freilichen Purim.

Posted in Rav's Blog | Tagged , | Leave a comment

חוש הניחוש

זה קורה כמעט לכל אחד מאיתנו. אנו עונים לטלפון, ומישהו מהעבר השני אומר “נחשו מי מדבר?!” לפעמים הקול נשמע לנו קצת מוכר, אבל אנחנו לא ממש מזהים אותו. אנחנו מתחילים לנחש באופן אקראי ולהכנס לתסכול מכך שאנחנו לא יכולים לזהות את המתקשר. אנו גם חשים את העצב בקולו של המתקשר – הוא מאוכזב מכך שאנחנו לא מזהים את קולו.

מה המשמעות של תעלול כזה, ומה בעצם מנסה המתקשר להוכיח?

נראה לי שאנחנו יכולים לזהות את צורת הדיבור של אנשים שונים, גם אם הם לא קרובים אלינו ביותר. עם זאת, ככל שאנו מכירים פחות את האדם, כך הניחוש שלנו לגבי זהותו יהיה פחות בטוח. במובן מסוים, ה”עבודה” הזו היא מבחן לגבי חוזק היחסים שלנו עם אותו אדם. מתקשר שצריך להזדהות בתחילת השיחה משדר לנו: “הקשר שלנו הוא לא כל כך חזק, ולכן אני לא מצפה שתזהה אותי.”

בפורים, רבים מאיתנו מתחפשים, וכשאנחנו הולכים ברחוב אנשים מנסים לנחש מי עומד מאחורי המסכה. אולי אנחנו יכולים לרמות אנשים זרים רק על ידי שינוי המראה חיצוני שלנו, אך הקרובים אלינו יוכלו תמיד “לחשוף” אותנו בקלות – לא משנה עד כמה מוצלחת תהיה התחפושת.

משה רבנו התחנן לה’ שימחוק את שמו מן התורה, כדי למנוע את השמדת כלל ישראל כעונש על חטא העגל. חז”ל אומרים לנו שהעונש אותו קיבל משה היה ששמו לא הוזכר בפרשת תצוה. נשאלת השאלה: מתוך חמישים וארבע הפרשות שבתורה, מדוע שמו של משה הוסר דווקא מפרשה זו?

תירוץ אפשרי הוא- פרשה זו עוסקת בבגדי הכהנים, אשר נועדו להדגיש את אופיה הייחודי של קבוצת עילית זו. עם זאת, כאשר משה רבינו שימש ככהן גדול (במשך שמונת ימי המילואים בלבד) הוא לא לבש את בגדי הכהן הגדול, אלא רק חלוק לבן (לדעת מפרשים רבים). ייתכן שהמסר הוא שמשה רבינו לא היה צריך ללבוש בגדי שרד כדי להזדהות כעובד ה’, שכן הוא היה קולו של ה’ בעצמו. בפרשה העוסקת בבגדי הכהונה הקדושים, ה”צינור” עצמו יכול להישאר “בעילום שם”, שכן זו היתה מהותו של משה- להיות אך ורק הצינור המחבר בין ה’ לכלל ישראל.

שבת שלום ופורים שמח!

Posted in Rav's Blog | Tagged , | Leave a comment

Shabbos Newsletter Parshas Terumah 5778

Shabbos Newsletter Parshas Terumah 5778

Sponsor an issue of the Ahavas Shalom Newsletter in memory of a loved one, or for a refuah shelaymah—or any non-commercial purpose! Just 50₪ per issue. Contact Lev Seltzer for details

Reminders:

    • Mincha Erev Shabbos at 12:30, 17:12
    • Mazel Tov to the Rav and Rebbetzin on the Aufruf of the future son-in-law Tzvi Opter in Jerusalem this Shabbos. Due to this Simcha, the Rav and Rebbetzin will be away this Shabbos and all the Rav’s Shiurim will not take place.
    • Welcome to the Bnei Hashraah this Shabbos. Special events planned:
      • Kabbalos Shabbos led by world-famous Singer/Composer Ari Goldwag
      • Shabbos night Drasha from Rabbi Yosef Richards
      • Shabbos day Drasha before Krias Hatorah from Rabbi Avrohom Willig
    • There is still time to participate in the Ahavas Shalom Mishloach Manos program. Just 10nis per recipient. You can order and pay online through this coming Thursday at www.ahavasshalom.org/mm.
    • American Friends of Ahavas Shalom Inc. (a 501c3 Corporation in New York State) is now up and running. Donations are deductible as per the USA Tax Law. See wwww.ahavasshalom.com for details about donations.
    • Contact Aryeh Beer to pay your membership dues or make a donation to the Kehilla. The Kehilla is now recognized under Section 46 of the Israeli Tax Code, so all donations are tax deductible!

Good Shabbos

Shabbos Schedule Parshas Terumah

לוח שבת פרשת תרומה

Erev Shabbos ערב שבת
Mincha 1 12:30 מנחה א׳
Candle Lighting 16:50/17:10 הדלקת נרות
Mincha 2 17:12 מנחה ב׳
Shekiyah 17:30 שקיעה
Shabbos Day יום השבת
Brachos 8:00 ברכות
Shochein Ad 8:30 שוכן עד
Latest Shema – M. A. 8:22 סוף זמן ק”ש למג”א
Latest Shema – G’ra 9:07 סוף זמן ק”ש לגר”א
Mincha 1 13:00 מנחה א׳
Pele Yoetz N/A פלא יועץ
Mincha 3 16:45 מנחה ג׳
Shekiyah 17:31 שקיעה
Ma’ariv 1 18:08 מעריב א׳
Ma’ariv 2 18:31 מעריב ב׳

 

זמנים לימי חול עד שבת פרשת תצוה יום  (Sun)א׳  (Mon)ב׳  (Tue)ג׳  (Wed)ד׳  (Thu)ה׳  (Fri)ו׳ Weekday times until Shabbos Parshas Tetzaveh
שחרית 6:20, 7:15, 8:05 6:20, 7:15, 8:05 6:20, 7:15, 8:05 6:20, 7:15, 8:05 6:20, 7:15, 8:05 6:20, 7:15, 8:05
מנחה 12:45, 15:15 12:45, 15:15 12:45, 15:15 12:45, 15:15 12:45, 15:15 12:30, 17:18
מעריב 19:00, 21:00 19:00, 21:00 19:00, 21:00 19:00, 21:00 19:00, 21:00
Posted in Announcements, Schedule | Tagged , | Leave a comment

The Golden Rule

Moshe Rabbeinu had difficulty in imagining how to construct the menorah, and he was told to throw the gold into a fire and it will be made by itself. Why did Hashem demand that Moshe make the menorah if it was something that he was incapable of doing? Why didn’t Hashem just make the menorah on His own, rather than first demanding Moshe’s futile exertion?

We know that one of the keilim in the Mishkan that represents Torah is the Menorah (the Aron being the other). Based on this, the Chasam Sofer answers our question with a well-known concept in Torah learning. To be successful in Torah learning, one has to understand that his success is a gift from Hashem. Yagata u’matzata: One must be diligent in his studies, and then Hashem will ensure that he finds the true understanding. Yet, that understanding is actually a gift of Hashem as we say “yagata umatzata” – it is a found item, not an item which is a product of our work. This goes a step further. Often a person can learn a piece of gemora, a pasuk in chumash, or a mishnah, and would like to suggest an explanation. The classical approach is that it is not enough to say a nice piece of Torah, but we must find a support for this idea in an existing source. Why is that necessary? Part of the answer is, because we are not trying to create a new Torah, rather we are just trying to clarify that which already exists. Our beliefs in the Oral Torah include the concept that there will always be a place in pre-existing sources to base a new explanation on.

Some people approach a piece of Torah with preconceived notions of what the psak or reasoning should be. These notions often come from secular sources, or the person’s understanding of the world in which he lives. The Chasam Sofer tells us that this is not the proper approach. All of the beautification of Torah, which is presented by new insights and deeper understanding, must come from the Torah itself.

There is an expression which is used in the beis medrash to describe a majestic piece of Torah: “kaftor vapherach”. Technically meaning “its buttons and flowers”. We are told that this terminology comes from a description of the intricate design on the menorah of buttons and flowers. And what we are saying is, just like those buttons and flowers enhance the beauty of the menorah, so too do our divrei torah (from our perspective) enhance the beauty of the Torah. However, the Chasam Sofer tells us, just like in the menorah these embellishments could not be fashioned elsewhere and attached to the menorah; so too our ideas in elucidating the words of the Torah must be an outgrowth of the Torah itself. This is the deeper meaning of the pasukkaftoreh vepheracheah meemenu yihiyu.

 

Posted in Rav's Blog | Tagged , | Leave a comment

כלל הזהב

כתוב שמשה רבנו התקשה בעשיית המנורה, עד שאמר לו הקב”ה “השלך את הככר לאור והיא נעשית מאליה”(רש”י כה:לא).

מדוע ה’ דרש ממשה לעשות את המנורה, אם זה היה דבר שהוא לא היה מסוגל לעשות? למה לא עשה ה’ את המנורה בעצמו, בלי לתבוע מאמץ – לכאורה חסר תועלת- ממשה?

אנו יודעים כי אחד מכלי המשכן המייצגים את התורה היא המנורה (ארון הקודש הוא השני). על בסיס זה, עונה החת”ם סופר על שאלתנו. כדי להצליח בלימוד תורה, עלינו להבין כי הצלחתנו היא מתנה מאת ה’. אמנם עלינו לעמול ולהתייגע בתורה, וע”י זה ה’ מבטיח שנגיע להבנה אמיתית. אך עם זאת, הבנה זו היא למעשה מתנה מה’, כפי שאנו אומרים “יגעת ומצאת” – בבחינת מציאה, ולא כתוצאה של עבודתנו.

לעיתים קרובות אדם יכול ללמוד סוגיא בגמרא, פסוק בחומש, או משנה, ורוצה לחדש איזו שהיא סברא או פירוש. הגישה הקלאסית היא שלא מספיק לומר “שטיקל תורה” יפה, אלא חובה עלינו למצוא מקור לחידוש שלנו. למה? מכיוון שאנו לא מייצרים תורה חדשה, אלא רק מבהירים ומחדדים את הקיים. האמונה שלנו בתורה שבעל פה אומרת שתמיד יהיה מקום במקורות, שעליו ניתן לבסס את החידוש.

ישנם אלו שגישתם ללימוד נושא בתורה מלאה בדעות קדומות של מה הפסק או הסברא “צריכים” להיות. דעות קדומות אלו מקורן בעיקר ממקורות חילוניים, או מתפיסת עולם מצומצמת של הלומד. החת”ם סופר אומר לנו שזו אינה הגישה הנכונה. כל היופי של התורה, אשר מוצג על ידי חידושי תורה והבנה עמוקה יותר, חייב לבוא מתוך התורה עצמה.

בבתי המדרש רווח הביטוי  “כפתור ופרח” כדי לתאר מאמר תורה נפלא. מונח זה שאול מהתיאור המפורט של המנורה, בה היו  כפתורים ופרחים. כוונת הביטוי היא שבדיוק כשם שהכפתורים והפרחים מייפים את המנורה, כך גם חידושי תורה שלנו (מנקודת המבט שלנו) מייפים את התורה. עם זאת,  מוסיף החת”ם סופר, בדיוק כשם שבמנורה לא נעשו הקישוטים האלו בנפרד ורק אחר כך הודבקו למנורה, אלא עצבו אותם מגוף המנורה; כך גם החידושי תורה שלנו חייבים להיות תולדה של התורה עצמה.

זוהי המשמעות העמוקה של פסוק “כפתוריה ופרחיה, ממנה יהיו”.

Posted in Rav's Blog | Tagged , | Leave a comment

Melaveh Malkah 2018

2018 Journal in PDF format




Posted in Announcements, Articles | Leave a comment

Melaveh Malkah 2018 – Musical Interlude

Dan Isaacs and Binyamin Rubenstein provide a musical interlude during the Ahavas Shalom Melaveh Malkah 2018.

Posted in Activities, Announcements, Videos | Leave a comment

Shabbos Newsletter Parshas Mishpatim 5778

Shabbos Newsletter Parshas Mishpatim 5778

This week’s newsletter is sponsored by the Waldmans in memory of Rochel Waldman’s father

Yona ben Naftali Hertz – Yahrzeit 24th of Shevat

You can sponsor an issue of the Ahavas Shalom Newsletter—Contact Lev Seltzer for details

Reminders:

    • Mincha Erev Shabbos at 12:30, 17:06
    • Shabbos Shiurim:
      • The Rav’s shiur on Beis Elokim written by the Mabit takes place this and every Shabbos at about 07:50
      • The Rav’s shiur on Pele Yoetz has resumed, and will take place in the new room 15 minutes before the last Shabbos Mincha. It is open to men and women.
    • Mazel Tov to Yehuda Aryeh and Judy Gross on the birth of a great-grandson born to their grandchildren Baruch and Chaya Bracha Kupferstein.
    • Ahavas Shalom Mishloach Manos program Early Bird” discount: Buy a package for the entire shul for just 400nis instead of the regular price of 500nis. Go to www.ahavasshalom.org/mm to sign up and pay.
    • American Friends of Ahavas Shalom Inc. (a 501c3 Corporation in New York State) is now up and running. Donations are deductible as per the USA Tax Law. See wwww.ahavasshalom.com for details about donations.
    • Contact Aryeh Beer to pay your membership dues or make a donation to the Kehilla. The Kehilla is now recognized under Section 46 of the Israeli Tax Code, so all donations are tax deductible!

Good Shabbos

Shabbos Schedule Parshas Mishpatim

לוח שבת פרשת משפטים

Erev Shabbos ערב שבת
Mincha 1 12:30 מנחה א׳
Candle Lighting 16:44/17:04 הדלקת נרות
Mincha 2 17:06 מנחה ב׳
Shekiyah 17:24 שקיעה
Shabbos Day יום השבת
Brachos 8:00 ברכות
Shochein Ad 8:30 שוכן עד
Latest Shema – M. A. 8:25 סוף זמן ק”ש למג”א
Latest Shema – G’ra 9:11 סוף זמן ק”ש לגר”א
Mincha 1 13:00 מנחה א׳
Pele Yoetz 16:25 פלא יועץ
Mincha 3 16:40 מנחה ג׳
Shekiyah 17:25 שקיעה
Ma’ariv 1 18:02 מעריב א׳
Ma’ariv 2 18:25 מעריב ב׳
זמנים לימי חול עד שבת פרשת משפטים יום  (Sun)א׳  (Mon)ב׳  (Tue)ג׳  (Wed)ד׳  (Thu)ה׳  (Fri)ו׳ Weekday times until Shabbos Parshas Terumah
שחרית 6:20, 7:15, 8:05 6:20, 7:15, 8:05 6:20, 7:15, 8:05 6:20, 7:15, 8:05 6:10, 7:15, 8:05* 6:10, 7:15, 8:15*
מנחה 12:45, 15:15 12:45, 15:15 12:45, 15:15 12:45, 15:15 12:45, 15:15 12:30, 17:12
מעריב 19:00, 21:00 19:00, 21:00 19:00, 21:00 19:00, 21:00 19:00, 21:00 *NEW ROOM
Posted in Announcements, Schedule | Tagged , | Leave a comment

Can Possessions Be Careful?

There is a well-known Maharal, which answers an obvious question about the arei hamiklat. The Gemora tells us that there were three cities in Eretz Yisrael proper and three in Ever Hayarden. The Gemorah asks that they should not need so many cities of refuge on the other side of the Jordan River. The Gemora answers – “in Gilad (across the Jordan), it was more commonplace (than in Eretz Yisrael) for people to murder.” The Maharal asks, that someone who kills on purpose is not obligated to go to galus. Only one who kills by accident! So even if it is true that there are more murderers on the other side of the Jordan River, why should this increase the amount of involuntary manslaughter? The Maharal answers with an important insight into human nature: Those who perceive murder as a grave wrongdoing will subconsciously protect themselves from doing things which could bring about involuntary manslaughter. (I once heard this explained in the following manner: We all claim that we are not responsible for the damages which we might do while we are sleeping because we are unaware. Yet no matter how small our bed is, we do not roll off of it in the middle of the night. The reason is that if something is important enough to us, then we will be mindful of it – even in our sleep.)

Based on an idea brought by the Ohr Gedalyahu, I would like to take this idea a step further. At the time of Har Sinai, Klal Yisrael was at a level that mishpatim were not necessary. Because of their connection to Hashem, and the understanding of Ish Echad b’lev Echad – being one homogenous nation damages just did not happen. Only after moving away from Mount Sinai was it necessary to put these laws into place. (For example, Avraham Avinu was at this high level in his day-to-day life, and it even affected his animals. While he made sure to muzzle them so they would not eat grass and plants belonging to others, the gemora tells us that this was not even necessary because these animals simply would never eat from food belonging to others.)

As we move away from the week of Har Sinai to the week of mishaptim, we should try to keep that exciting experience permeating through us and into our surroundings, mitigating the need to pursue dinei torah in the court system.

The Chassidim explain this with a tongue-in-cheek reading of the pasuk “V’ahavta” in the first paragraph of Shema: “One should put ‘Ahavas Hashem’ in all of his soul and in all of his possessions.” If we instill “Ahavas Hashem” within our physical possessions, accidents just will not happen. This insurance policy is not cheap, but it is grand!

Posted in Rav's Blog | Tagged , | Leave a comment