Summer 5777 Schedule

5777 Summer Schedule

Posted in Announcements, Schedule | Leave a comment

Shabbos Newsletter Parshas Re’eh 5777

Shabbos Newsletter Parshas Re’eh 5777

This issue is sponsored by Stephen Seltzer in memory of his mother Roslyn Seltzer/Leventhal (Rochel Bas Shmuel) whose 31st yahrzeit is the 10th of Elul.

You can sponsor an issue of the Ahavas Shalom Newsletter—Contact Lev Seltzer for details

Reminders:

      • Condolences to Rabbi Akiva Teichtal on the loss of his father Menachem Teichtal. Shiva in RBS ends tonight, Thursday, at 20:30.
      • Mincha Friday at 13:30, 17:38 and 19:05
      • The Rav is away for Shabbos, so none of his Shabbos Shurim will take place.
      • Raffle tickets are here! 1 Ticket: 50₪ or 200₪ for 5. See a vaad member to purchase.
      • First EARLY BIRD drawing on Sunday August 20th.
      • Win: Breakfast For 2 at Holy Bagels. (and your winning ticket goes back into the pot for a chance to win another prize!)
      • Contact Aryeh Beer to pay your membership dues or make a donation to the Kehilla. The Kehilla is now recognized under Section 46 of the Israeli Tax Code, so all donations are tax deductible!

Good Shabbos!

Shabbos Schedule Parshas Re’eh

לוח שבת פרשת ראה

Erev Shabbos ערב שבת
Mincha 1 13:30 מנחה א׳
“Early Mincha” 17:38 מנחה ”מוקדמת“
Plag Hamincha 17:58 פלג המנחה
Candle Lighting 18:43/19:03 הדלקת נרות
Mincha 3 19:05 מנחה ג׳
Shekiyah 19:23 שקיעה
Shabbos Day יום השבת
Brachos 8:00 ברכות
Shochein Ad 8:30 שוכן עד
Latest Shema – M. A. 8:37 סוף זמן ק”ש למג”א
Latest Shema – G’ra 9:25 סוף זמן ק”ש לגר”א
Mincha 1 13:30 מנחה א׳
Mincha 2* 16:00 מנחה ב׳*
Mincha 3 18:00 מנחה ג׳
Pirkei Avos 18:24 פרקי אבות
Shekiyah 19:22 שקיעה
Ma’ariv 1 19:59 מעריב א׳
Ma’ariv 2 20:22 מעריב ב׳
זמנים לימי חול עד פרשת שופטים יום  (Sun)א׳  (Mon)ב׳  (Tue)ג׳  (Wed)ד׳  (Thu)ה׳  (Fri)ו׳ Weekday times until Parshas Shoftim
שחרית 06:20, 07:15, 08:05, 09:00* 06:20, 07:15, 08:05, 09:00* 06:10, 07:15, 08:05 06:10, 07:15, 08:05 06:20, 07:15, 08:05 06:20, 07:15, 08:15
מנחה 13:16, 15:15, 19:00 13:16, 15:15, 19:00 13:15, 15:15 13:15, 15:15 13:15, 15:15 13:30, 17:31, 18:57
מעריב 20:15*, 21:00 20:15*, 21:00 20:15*, 21:00 20:15*, 21:00 20:15*, 21:00
Posted in Announcements, Schedule | Tagged , | Leave a comment

The Means Defines the Ends

Summer time! A time for vacation and other “fun” activities, whether indoors or out. Local papers are packed with page after page of glittery advertisements which promise “entertainment fit for the whole family”, at seemingly reasonable costs.

In secular society, the assumption is that the head of the household would search through the advertisements and decide what was appropriate for his family by looking at his bank account to see if there were sufficient funds to cover the expense.

Is this the Torah approach? How should a Jew decide how to spend his money for family entertainment? Does the Torah tell us about the “extras” in life? Is there a right and wrong there too?

The story is told of Beryl the Jew who lived in Vilna and borrowed money with a written contract. For the payment date he quoted the pasuk in this week’s Parsha: “When Hashem will broaden your boundaries” (Devarim 12:20). The pasuk refers to someone to whom Hashem will give greater wealth, enabling him to have greater access to more things in life (in the case of the pasuk: To eat meat). (In Beryl’s mind, this meant that he would be obligated to pay back the loan when his financial position would be broadened). As time passed, indeed Beryl’s situation improved, and the lender demanded payment for the loan. Beryl countered “This is not called a ‘broader financial position’.” The Vilna Beis Din had to decide if Beryl passed the threshold into a new level of wealth. Unable to answer the question, they asked the Vilna Gaon for a ruling. The Gaon quoted the Gemora in Chullin 84, which gives an exact financial value to this: ”חמשים מנה – יקח לפסו ליטרא בשר“ (a person who has 5000 zuz can purchase a liter of meat—meat is considered a delicacy—for his plate). Meaning, a person who wants to partake of meat must have an exact income or net worth. This is what is called a “broadened boundaries.” The Gaon then instructed the Beis Din “Calculate his wealth to determine if he has reached the value set in the gemora. If so, then he has reached the level of a ‘broadened financial base’ and must pay back the loan.”

We see in this story that the gemora holds that a person should not even desire something which is above his means. It is not derech eretz. A secular man would say “I can’t afford this event, so I will not participate” whereas this story shows us that we Jews should instead say “Because I am not holding at this particular financial level, it would be improper conduct for me to partake of this”.

As you read the advertisements, trying to find one more activity before the summer ends, remember that the Torah guides us even on how to evaluate these different offers. Activities which are “Appropriate for the whole Torah Family” might not be “derech eretz” if they are priced beyond your finances.

Posted in Rav's Blog | Tagged , | Leave a comment

האמצעים מגדירים את המטרה

הקיץ! חופשה היא זמן לכל מיני פעילויות “כיף”, בפנים או בחוץ. עיתונים מקומיים עמוסים עם דף אחרי דף של פרסומות נוצצות אשר מבטיחות “בלוי מתאים לכל המשפחה”, במחירים סבירים, לכאורה.

בחברה החילונית, ההנחה היא שראש משק הבית יסרוק את הפרסומות ויחליט מה מתאים למשפחתו על ידי בדיקת חשבון הבנק שלו כדי לראות אם יש לו מספיק כסף כדי לכסות את ההוצאות.

האם הגישה הזאת לפי התורה? כיצד צריך יהודי להחליט על מה להוציא את כספו לבלוי משפחתי? האם התורה מספרת לנו על “תוספות” בחיים? האם היא מגדירה שם טוב ורע?

מספרים על יהודי בשם בערל שגר בווילנה. פעם אחת הוא לווה כסף עם חוזה בכתב, ועל תאריך הפירעון, הוא כתב ציטוט מגמרא, אשר מבוססת על פסוק ב פרשת השבוע: “כִּי-יַרְחִיב ה’ אֱלֹקֶיךָ אֶת-גְּבֻלְךָ” הפסוק מתייחס למישהו אשר ה’ יתן עושר רב יותר, המאפשר לו לרכוש דברים יותר בחיים (בהקשר של הפסוק – לאכול בשר). (במחשבתו של בערל משמעות הדבר היתה שהוא יחויב להחזיר את ההלוואה רק כאשר ירחיב את מצבו הכספי). עם חלוף הזמן, אכן המצב של בערל השתפר, והמלווה דרש תשלום עבור ההלוואה. בערל הגיב “זה עדיין לא נקרא ‘מצב כספי רחב יותר’ “. הבית דין בוילנה היה צריך להחליט אם בערל עבר את הסף לרמה יותר גבוהה של עושר. כיוון שלא היו מסוגלים לענות על השאלה, , הם שאלו את הגר”א כדי לקבל פסק דין שלו.

הגאון ציטט את הגמרא בחולין פח, שקובע את הערך הכספי המדויק לכך: “מי שיש לו חמשים מנה – יקח לפסו ליטרא בשר” – פירוש: אדם שיש לו 50 זוז יכול לרכוש ליטר בשר (בשר היה נחשב למעדן). כלומר, אדם שרוצה לקחת חלק בבשר חייב להיות בעל ערך מסוים של שווי נקי. זה מה שמכונה ‘גבולות מורחבים’. לאחר מכן הורה הגאון לבית דין לחשב את עושרו כדי לקבוע אם הגיע לערך שנקבע בגמרא. אם כך, הוא הגיע לרמה של ‘גבולות מורחבים’ וחייב להחזיר את ההלוואה “.

אנו יכולים ללמוד מהסיפור הזה כי הגמרא סובר כי לאדם צריך שלא יהיה אפילו תשוקה למשהו שהוא מעל האמצעים שלו, שזה אינו.’דרך ארץ’. אמריקאי היה אומר “אני לא יכול לעמוד בהוצאות של האירוע הזה, אז אני לא אעשה את זה” בעוד שהסיפור הזה מראה לנו, ש במקום זה אנחנו צריכים לומר “אם אני לא ברמה הפיננסית המתאים, התנהגות כזאת לא נאותה לי לעשות”.

כשאתה קורא את הפרסומות, וממחליט איזו עוד פעילות אחת לעשות לפני סוף הקיץ, זכור כי התורה אפילו מנחה אותנו על איך להעריך את ההצעות השונות. גם אם הפעילות מתאימה, ייתכן שהיא לא תיחשב ל’דרך ארץ’ אם היא מתומחרת מעבר לאמצעים שלך.

Posted in Rav's Blog | Tagged , | Leave a comment

Shabbos Newsletter Parshas Eikev 5777

Shabbos Newsletter Parshas Eikev 5777Shabbos Newsletter Parshas Eikev 5777

This issue is sponsored by Sandra Seltzer in memory of her mother Mildred Goldberg (Mindl bas Kalman) whose 31st yahrzeit is the 26th of Tammuz.

You can sponsor an issue of the Ahavas Shalom Newsletter—Contact Lev Seltzer for details

 

Reminders:

    • Mincha Friday at 13:30, 17:44 and 19:12
    • Shabbos Shiurim:
      • The Rav’s shiur on Beis Elokim written by the Mabit takes place this and every Shabbos at about 07:50
      • The Rav’s shiur on Pirkei Avos immediately after the 18:00 mincha (approximately 18:23). The ezras nashim will be open to women from 18:00.
    • Raffle tickets are here! 1 Ticket: 50₪ or 200₪ for 5. See a vaad member to purchase.
    • First EARLY BIRD drawing on Sunday August 20th.
    • Win: Breakfast For 2 at Holy Bagels.
    • Contact Aryeh Beer to pay your membership dues or make a donation to the Kehilla. The Kehilla is now recognized under Section 46 of the Israeli Tax Code, so all donations are tax deductible!

Good Shabbos!

Shabbos Schedule Parshas Eikev

לוח שבת פרשת שבת עקב

Erev Shabbos   ערב שבת
Mincha 1 13:30 מנחה א׳
“Early Mincha” 17:44 מנחה ”מוקדמת“
Plag Hamincha 18:04 פלג המנחה
Candle Lighting 18:50/19:10 הדלקת נרות
Mincha 3 19:12 מנחה ג׳
Shekiyah 19:30 שקיעה
Shabbos Day יום השבת
Brachos 8:00 ברכות
Shochein Ad 8:30 שוכן עד
Latest Shema – M. A. 8:34 סוף זמן ק”ש למג”א
Latest Shema – G’ra 9:24 סוף זמן ק”ש לגר”א
Mincha 1 13:30 מנחה א׳
Mincha 2* 16:00 מנחה ב׳*
Mincha 3 18:00 מנחה ג׳
Pirkei Avos 18:24 פרקי אבות
Shekiyah 19:29 שקיעה
Ma’ariv 1 20:06 מעריב א׳
Ma’ariv 2 20:29 מעריב ב׳

 

זמנים לימי חול עד פרשת ראה יום (Sun)א׳ (Mon)ב׳ (Tue)ג׳ (Wed)ד׳ (Thu)ה׳ (Fri)ו׳ Weekday times until Parshas Re’eh
שחרית 06:20, 07:15, 08:05, 09:00* 06:20, 07:15, 08:05, 09:00* 06:20, 07:15, 08:05, 09:00* 06:20, 07:15, 08:05, 09:00* 06:20, 07:15, 08:05, 09:00* 06:20, 07:15, 08:15, 09:00*
מנחה 13:18, 15:15, 19:00 13:18, 15:15, 19:00 13:18, 15:15, 19:00 13:179, 15:15, 19:00 13:17, 15:15, 19:00 13:30, 17:38, 19:05
מעריב 20:15*, 21:00 20:15*, 21:00 20:15*, 21:00 20:15*, 21:00 20:15*, 21:00

 

Posted in Announcements, Schedule | Tagged , | Leave a comment

חק ולא יעבור

בפרשת השבוע שעבר כתוב:

“וּשְׁמַרְתֶּם, וַעֲשִׂיתֶם–כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם, לְעֵינֵי הָעַמִּים: אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן, אֵת כָּל-הַחֻקִּים הָאֵלֶּה, וְאָמְרוּ רַק עַם-חָכָם וְנָבוֹן, הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה” (דברים ד:ו)

ישנם שואלים: “נוכל להבין כאשר הגויים מתרשמים משמירת ועשיית ה”משפטים” הנשגבים והקשים (המצוות שניתן להבין את טעמן), אבל איזו חוכמה ובינה הם מזהים בנו כאשר אנו שומרים את ה”חוקים” (המצוות שאין מבינים את טעמן)?”

בפרשת השבוע, התורה מסבירה כיצד כלל ישראל הקשיבו בקפדנות למצוות שלכאורה נראות חסרות משמעות. כמו שרש”י מסביר, שהמילה “עקב” מתייחסת ל”מצות קלות שאדם דש בעקביו” ואחר כך התורה שוב משתמשת במילה “עקב” ב”עֵקֶב לֹא תִשְׁמְעוּן בְּקוֹל” (דברים ח:כ), בהתיחסותה לעובדי עבודה זרה. וזה נשמע בעייתי מכיוון שעבודת אלילים בהחלט אינה מהחטאים הקטנים, והתורה השתמשה באותה מילה “עקב” כאילו זה עבירה קטנה.

כדי להסביר מדוע התורה משתמשת במילה אחת לשניהם, אני רוצה להציע את הדברים הבאים: נראה לי כי אנשים שחושבים שבני אדם יכולים להבין את התורה, קובעים על פי הערכים שלהם אילו מהמצוות הן חשובות יותר ואילו חשובות פחות. לכן, הם מרגישים נקיים כאשר הם עוברים על עברות שהם חושבים שהן חסרות משמעות. (שמעתי אנשים שואלים “האם באמת אכפת לד’ אם אני נוטל ידיים בבוקר?) כאשר אדם מתחיל להעריך את המצוות על פי הבנתו שלו, הוא נוטה אוטומטית להתאים אותם לצרכים שלו. מי שמתחיל לרמוס את מה שנראה לו כמצוות לא משמעותיות, יכול בסופו של דבר לרמוס את המצוות שהוא עצמו חשב שהן מרכזיות ביהדות, כגון “עבודת אלילים”, העבירה שהתורה התייחסה אליה במילה “עקב”.

ראינו בתקופה האחרונה את התנועות הרפורמיות והקונסרבטיביות מלגלגות על דברים שהם הרגישו שלא היו “סוגיות הליבה” של היהדות, ובסופו של דבר הם רומסים אף את הנושאים שבעבר אפילו הם היו מעריכים כערכים חשובים ביהדות.

עכשיו נחזור לעניננו. אפילו הגויים מבינים שאם נקבל את הדת שלנו כ”חוק”, כלומר דבר שאינו “גמיש” שניתן לשנותו (אלא בהתאם למסורה שניתנה לנו), זה מה שישמור על הדת שלנו בתוקפה. וזוהי “החכמה והבינה” שהם רואים בנו.

למרות שזה אולי נראה כי אנחנו מבינים את טעם המצוות אשר ניתנו לנו, זה לא נותן לנו “בעלות” לעשות מה שעולה על רוחנו. זכריה בן אבקולס השתמש בטעות בערך התורה של ענווה בשיקול הדעת שלו בסיפור “קמצא בר קמצא”, מה שבסוף הביא לחורבן בית המקדש. הלכה שלא במקומה, כאשר לא שומרים ועושים לפי המסורה, יכולה להביא לתוצאות שליליות אדירות.

כאשר תשעה באב מאחורינו וראש השנה לפנינו, הבה נתמקד מחדש על המצוות: יהי רצון שנהיה חזקים בנחישות שלנו לשמור את כל התורה כולה כמו “חק”.

 

Posted in Rav's Blog | Tagged , | Leave a comment

Knowing You Don’t Understand

In last week’s parsha the Torah told us:

“Observe therefore and do them; for this is your wisdom and your understanding in the sight of the (Gentile) peoples, that you listen to the statutes that I commanded you…” (Devarim 4:6)

There are those who ask, “We would understand if the Gentiles were impressed by us listening to and executing the lofty and difficult ‘mishpatim’ (understandable laws), but how do they see our ‘wisdom and understanding’ in following a ‘chok’ (a law that does not seem to have a reason?)”

In this week’s parsha, the Torah explains how Klal Yisrael meticulously listened to the seemingly insignificant commandments. Rashi tells us that this is the meaning of the word “Eikev” – referring to a commandment that a person tramples on with his feet. Later on, the Torah uses the word “Eikev” again “Eikev lo tishme’un…” (Devarim 8:20) in referring to Jews worshipping idols. This is problematic because worshipping idols is definitely not from the “small time” sins, yet the Torah uses the same word “Eikev” as if it is a small infraction.

In order to understand why the Torah uses the same word for both, I would like to suggest the following: It seems to me that people who think that the Torah is understandable set values on which mitzvos are important and which ones are negligible. Thus, they feel exonerated when they trample on things which they think are insignificant (I have heard people ask “Does Hashem really care if I wash my hands in the morning?”). Once a person begins to evaluate the mitzvos, he automatically tends to adjust them to his needs. The person who tramples on—what seems to him—insignificant mitzvos, can eventually end up trampling on those mitzvahs that he himself used to think were “center-stage” in Yiddishkeit, such as “idol worship” (the issue mentioned in verse 8:20).

In recent times, we have seen the Reform and Conservative movements chiseling-away at things which they felt were not the “core issues” of Yiddishkeit, and eventually those same institutions came to trample on the things that even they once held were prominent Jewish values.

Now let us return back to our original idea. Even the Gentiles understand that if we accept our religion as a “chok”, meaning that there is nothing which is negotiable (one can expand and explain in accordance with the mesora given to us), that this will keep the religion solvent. This is the “wisdom and understanding” that they see.

Though we may seem to understand information which has been given to us, that does not make it “ours” to do with as we wish. Zachariah Ben Avkulus used the wrong Torah-value of being a humble person in passing judgement in the story of “Kamtza vibar Kamtza”, which brought about the eventual destruction of the Beis Hamikdash. A misplaced mishpat, not used the way the mesora would have told us, can bring about colossal negative results.

With Tisha B’Av behind us and Rosh Hashanah in front of us, let us readjust our focus on the Mitzvos: May we merit to be stalwart in our resolve to keep the Torah as a “chok.”

Posted in Rav's Blog | Tagged , | Leave a comment

Shabbos Newsletter Parshas Va’eschanan 5777

Shabbos Newsletter Parshas Va’eschanan 5777

You can sponsor an issue of the Ahavas Shalom Newsletter—Contact Lev Seltzer for details

Reminders:

  • Mincha Friday at 13:30, 17:49 and 19:19
  • Shabbos Shiurim:
    • The Rav’s shiur on Beis Elokim written by the Mabit takes place this and every Shabbos at about 07:50
    • The Rav’s shiur on Pirkei Avos immediately after the 18:00 mincha (approximately 18:23). The ezras nashim will be open to women from 18:00.
  • Raffle tickets are here! 1 Ticket: 50₪ or 200₪ for 5. See a vaad member to purchase.
  • First EARLY BIRD drawing on Sunday August 20th. Win: Breakfast For 2 at Holy Bagels.
  • Contact Aryeh Beer to pay your membership dues or make a donation to the Kehilla. The Kehilla is now recognized under Section 46 of the Israeli Tax Code, so all donations are tax deductible!

Good Shabbos!

 

 

 

Shabbos Schedule Parshas Vaeschanan

לוח שבת פרשת שבת ואתחנן

Erev Shabbos   ערב שבת
Mincha 1 13:30 מנחה א׳
“Early Mincha” 17:49 מנחה ”מוקדמת“
Plag Hamincha 18:09 פלג המנחה
Candle Lighting 18:57/19:17 הדלקת נרות
Mincha 3 19:19 מנחה ג׳
Shekiyah 19:37 שקיעה
Shabbos Day יום השבת
Brachos 8:00 ברכות
Shochein Ad 8:30 שוכן עד
Latest Shema – M. A. 8:32 סוף זמן ק”ש למג”א
Latest Shema – G’ra 9:22 סוף זמן ק”ש לגר”א
Mincha 1 13:30 מנחה א׳
Mincha 2* 16:00 מנחה ב׳*
Mincha 3 18:00 מנחה ג׳
Pirkei Avos 18:24 פרקי אבות
Shekiyah 19:36 שקיעה
Ma’ariv 1 20:13 מעריב א׳
Ma’ariv 2 20:36 מעריב ב׳

 

 

זמנים לימי חול עד פרשת עקב יום (Sun)א׳ (Mon)ב׳ (Tue)ג׳ (Wed)ד׳ (Thu)ה׳ (Fri)ו׳ Weekday times until Parshas Eikev
שחרית 06:20, 07:15, 08:05, 09:00* 06:20, 07:15, 08:05, 09:00* 06:20, 07:15, 08:05, 09:00* 06:20, 07:15, 08:05, 09:00* 06:20, 07:15, 08:05, 09:00* 06:20, 07:15, 08:15, 09:00*
מנחה 13:20, 15:15, 19:00 13:19, 15:15, 19:00 13:19, 15:15, 19:00 13:19, 15:15, 19:00 13:19, 15:15, 19:00 13:30, 17:44, 19:12
מעריב 20:15*, 21:00 20:15*, 21:00 20:15*, 21:00 20:15*, 21:00 20:15*, 21:00

 

Posted in Announcements, Schedule | Tagged , | Leave a comment

Shabbos Gerekt – Shabbos Correct

Shabbos Gerekt – Shabbos Correct

5:11 Observe the sabbath day, to keep it holy, as Hashem thy G-d commanded thee.

There is a story told about a chasid who fell on hard times to the point that he felt that it was necessary for him to keep his store open on Shabbos, so that he could offer his customers more hours to buy his wares. But as a true Chasid, he felt it incumbent upon himself to first go the Rebbe to get a brocho for success with his new “longer-hours” business plan. The Rebbe listened to his story, and while the Chasid didn’t mention the fact that he had succumbed to the temptation of opening the store on Shabbos, the Rebbe was able to determine this fact on his own. Without mentioning his understanding, the Rebbe proposed a different deal to boost the chasid’s business: He offered to become a partner with him. Since everyone knows that the Rebbe has the blessings of Hashem, so too will this business be blessed with success. A contract was drawn up, and the Rebbe proposed to have a 15% share of the business as well as 15% of the revenues. The chasid readily agreed and the contract was signed. As soon as it was signed the Rebbe said “One day is equivalent to 15% of the week; Since I own 15% of the business, I demand that one day of the week belongs to me. I pick Shabbos, and I demand that the store be closed on Shabbos. I also would like that I get the profit for my day’s business” (meaning the reward for keeping Shabbos should belong to the Rebbe and the rest of the business remained as it was). The chasid had no choice, for he had already signed the agreement, and the business deal was put into place. Within a very short time, the business started to thrive and the chasid became rich – exactly as the Rebbe predicted, giving the Rebbbe an unbelievable zechus.

One of the “10 commandments” that is mentioned in this week’s parsha is the mitzvah of Shemiras Shabbos. B”H in our community, especially in our business dealings, we don’t face tests similar to the ones that the chasid in the above story faced, or that Jews in America faced 100 years ago. However, challenges do remain…

There is a joke told about Reuven who decided to sell his car on a Friday afternoon. While walking home with his friend Moishe from shul on Friday night, he mentioned to him “Nisht Shabbos geredt (not to speak about this on Shabbos, but) I am selling my car. Do you know someone who may be interested in buying it?” Moishe’s ears perked up when he heard this, and he answered “What Mazel! I myself am actually looking to buy a car nisht Shabbos geredt. Nisht Shabbos geredt how much do you want for the car?” Reuven thought for a moment, and said “Nisht Shabbos geredt, for such a wonderful car, I could not go lower than ten thousand.” That was a bit steep for Moishe, who said “Nisht Shabbos geredt I will think about it.” On Shabbos morning, Moishe approached Reuven after Shacharis “Nisht Shabbos geredt can you go down in price?” to which Reuven replied “Nisht Shabbos geredt I already sold the car!”

Though this scenario is just a joke and far from reality, there are many times, we also have a challenge in not thinking about our mundane matters on Shabbos. This is also a challenge in shemiras Shabbos, as Chazal tell us that on Shabbos it should be “k’ilu kol milachticha asuya” (all of our business is finished). If we accept Hashem as our business partner in our dealings, meaning not to think about our business on Shabbos, we can merit a special brocho. As we know and say “likras Shabbos lechu v’neilcha ki hi mekor habracha” Let us go forward to greet the Shabbos because it is the true source of blessing.”

Posted in Rav's Blog | Tagged , | Leave a comment

שאבעס גאָרעקט -שבת נכונה

 “שָׁמוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת, לְקַדְּשׁוֹ, כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ, ה’ אֱלֹקיך” (דברים ה:יא)

מספרים על חסיד שנפל על זמנים קשים עד כדי כך שהוא הרגיש שצריך לפתוח את החנות שלו בשבת כדי שיהיו ללקוחותיו יותר שעות לקנות ממנו, אבל כמו כל חסיד אמיתי, הוא הלך לרבי שלו כדי לקבל ברכה להצלחת התוכנית העסקית החדשה שלו. הרבי שמע את סיפורו, ובעוד שהחסיד לא הזכיר שהוא נכנע לפיתוי לפתוח את החנות בשבת, הרבי הבין את זה בעצמו. ובלי לחשוף את הבנתו, הציע הרבי רעיון אחר כדי לעודד את העסק של החסיד: הוא הציע להיות שותף שלו. ומכיוון שכולם יודעים כי לרבי יש את הברכות של ה’, כך גם העסק הזה יהיה מבורך עם הצלחה. הרבי הציע לקבל חלק של 15% מהעסק וכן 15% מההכנסות. החסיד הסכים ברצון וחוזה נכתב ונחתם.

מיד עם חתימתו אמר הרבי “יום אחד שווה ל -15% מהשבוע; מכיוון ש -15% מהעסק הוא שלי, א”כ יום אחד בשבוע שייך לי. אני בוחר בשבת, ואני דורש כי החנות תהיה סגורה בשבת. אני גם רוצה לקבל את הרווח עבור העסק של היום שלי “(כלומר השכר של שמירת השבת יהיה שייך לרבי ושאר הרווחים יהיו של החסיד). בלית ברירה, שכן החסיד כבר חתם על ההסכם, העסקה נסגרה. בתוך זמן קצר מאוד, העסק התחיל לשגשג והחסיד הפך לעשיר – בדיוק כפי שהרבי צפה, ולרבי היתה זכות גדולה.

אחת מ”עשרת הדברות” המוזכרת בפרשת השבוע היא מצוות שמירת שבת. בדרך כלל אין נסיונות כאלו בחיים העסקיים שלנו, ובוודאי לא כפי שהיה לפני מאה שנה באמריקה. עם זאת, האתגרים נשארים.

מסופרת בדיחה על ראובן שהחליט ביום שישי אחר הצהריים למכור את מכוניתו. בעודו הולך לביתו מבית הכנסת ביום שישי בערב עם ידידו מוישה, הוא הזכיר לו “נישט שבת גערעדט (לא מדברים על זה בשבת, אבל) אני מוכר את המכונית שלי. אתה מכיר מישהו שמעוניין לקנות אותה? “אוזניו של מוישה הזדקפו כששמע זאת, והוא השיב: “איזה מזל! אני עצמי מחפש לקנות מכונית נישט שבת גערעדט. נישט שבת גערעדט כמה אתה רוצה בשביל המכונית? ” ראובן חשב לרגע ואמר, “נישט שבת גערעדט, בשביל מכונית נהדרת שכזאת, לא יכול לרדת לפחות מעשרת אלפים.” זה היה קצת יקר בשביל מוישה, שהשיב “נישט שבת גערעדט אני אחשוב על זה.” בשבת בבוקר, מוישה ניגש לראובן לאחר תפילת שחרית “נישט שבת גערעדט אתה יכול לרדת במחיר?”, וראובן השיב לו “נישט שבת גערעדט כבר מכרתי את המכונית! ”

פעמים רבות, יש לנו אתגר שלא לחשוב על ענייני חול בשבת. גם זהו אתגר בשמירת שבת, כפי שאומרים חז”ל שבשבת צריך להיות ‘כאילו כל מלאכתך עשוייה’. אם אנחנו מקבלים את ה’ כשותף עסקי בעסקים שלנו, כלומר לא לחשוב על העסק שלנו בשבת, אנחנו יכולים לזכות לברכות מיוחדות. כפי שאנו יודעים ואומרים “לקראת שבת לכו ונלכה, כי היא מקור הברכה.”

Posted in Rav's Blog | Tagged , | Leave a comment

Tisha B’Av 2017 – Rabbi Naftali Kaplan

Rabbi Naftali Kaplan introduces to last Kinah during Tisha B’Av 5777 at Ahavas Shalom in Ramat Beit Shemesh, Israel

Posted in Activities, Announcements, Videos | Leave a comment