Power of Prayer
“Moreover, I have given to thee one portion more than thy brothers, which I took out of the hand of the Emori with my sword and with my bow.” (Bereishis 48:22) Yaakov tells Yosef that he is going to give him Shechem — one extra [...]
וַאֲנִי נָתַתִּי לְךָ שְׁכֶם אַחַד עַל־אַחֶיךָ אֲשֶׁר לָקַחְתִּי מִיַּד הָאֱמֹרִי בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי׃ (בראשית מח:כב) יעקב מספר ליוסף שהוא עומד לתת לו את שכם — חלק אחד נוסף מעל אחיו — “אשר לקחתי … בחרבי ובקשתי”. הפשט, כפי שמובא במדרש, מורה כי לאחר ששמעון ולוי תקפו את העיר, הצטרף יעקב אליהם לקרב והרג יותר אנשים משניהם יחד! אולם, לתרגום אונקלוס הבנה רוחנית עמוקה יותר: “בחרבי ובקשתי” פירושו “בצלותי ובבעותי” — בתפילתי ובבקשותיי. המשך חכמה מבאר זאת כשני סוגים שונים של תפילה. הראשון (בחרבי) מתייחס לתפילותינו הקבועות ומסודרות שתיקנו חז”ל — שחרית, מנחה וערבית — אשר להן כוח עצום מובנה. תפילות אלו נשמעות אפילו אם נאמרות ללא כוונה מושלמת (אף שכוונה רבה יותר מגבירה את יעילותן). לעומת זאת, בתפילה ביחידות נדרשת כוונה כמעט מושלמת כדי שתתקבל במלואה. המשך חכמה מדגיש כי כוחה של התפילה מתעצם במניין: התפילות נשמעות אפילו ללא ריכוז מושלם, ורוב הראשונים (כפי שהוא מדגיש) מלמדים כי תפילה בציבור מתקבל הרבה יותר מתפילה ביחידות. זו הסיבה שאני מציין לעיתים קרובות את המשך חכמה הזה כאשר אנשים טוענים: “אני מתפלל טוב יותר לבד, בלי מניין”. השני (בקשתי) מתייחס לצעקה אל הקב”ה ברגעי צורך, ייאוש או כאב. תפילות אלו אינן התפילות הקבועות של שלוש פעמים ביום, אלא בקשות אישיות הנובעות ממצבים ספציפיים. כאשר אדם צועק באופן ספונטני, בדרך כלל — כמעט אוטומטית — נלוות לכך כוונה עזה. דמיינו אישה העומדת ללדת, הצועקת “אימאלה!” או ביטויים דומים, קוראת לאמה — אותה היא מקשרת עם נחמה ותמיכה, במיוחד בכאב. כיהודים דתיים, תגובתנו הטבעית למצוקה או כאב היא לצעוק אל הקב”ה, כפי שעשו אבותינו במצרים (כפי שאנו קוראים בפרשת השבוע הבאה). תפילה ספונטנית זו שואבת את כוחה מהמודעות המתמדת שלנו לקשר שלנו עם הקב”ה. שני היבטים אלו של התפילה הם רעיונות שאנו יכולים לשאת עמנו בכל עת. אנו משתמשים באחד או בשני — או אפילו בשניהם — בהתאם למצב. בחיי היום-יום אנו מכינים את עצמנו שלוש פעמים ביום עם שחרית, מנחה וערבית. השל”ה הקדוש בפירושו על פרשת בהעלותך, מצטט את חז”ל: “הלואי שיתפלל אדם כל היום כולו”. הוא מבאר כי הכוונה היא שנקדים כל מעשה שלנו במשך היום בתפילה לקב”ה שיצליח. למשל, לפני נסיעה ברכב, נוכל לבקש מהקב”ה: “תן נא שתהיה נסיעתי מהירה, ללא עיכובים או תנואות.” תפילות קצרות ואישיות אלו הן במיוחד רצויות בעיני הקב”ה, כי הן מבטאות את הקשר שלנו אליו בכל פרטי החיים. כאשר יעקב בקש שיוסף ישבע לו, והעניק מתנה זו, הוא בעצם אמר: “אני נותן לך משהו שרכשתי עם שני היבטי התפילה.” זה מדגיש כי כאשר אנו משלבים את שני סוגי התפילה, אנו יוצרים קשר בלתי רגיל חזק עם הקב”ה, מה שמגדיל מאוד את הסיכויים שהקב”ה יקבל את בקשתנו. בואו נשלב רעיון זה בחיינו היומיומיים. נשתדל בכל מאודנו להתפלל במניין, כפי שחז”ל אומרים כי הדבר נותן לתפילותינו סיכוי גדול יותר להתקבל. במקביל, נדבר עם הקב”ה לאורך כל היום על כל מה שאנו מנסים לעשות. לא רק שזה יקרב אותנו אל הקב”ה, אלא גם סביר להניח שיביא להצלחה רבה יותר בכל מעשינו. Galleryוַאֲנִי נָתַתִּי לְךָ שְׁכֶם אַחַד עַל־אַחֶיךָ אֲשֶׁר לָקַחְתִּי מִיַּד הָאֱמֹרִי בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי׃ (בראשית מח:כב) יעקב מספר ליוסף שהוא עומד לתת לו את שכם — חלק אחד נוסף מעל אחיו — “אשר לקחתי … בחרבי ובקשתי”. הפשט, כפי שמובא במדרש, מורה כי לאחר ששמעון ולוי תקפו את העיר, הצטרף יעקב אליהם לקרב והרג יותר אנשים משניהם יחד! אולם, לתרגום אונקלוס הבנה רוחנית עמוקה יותר: “בחרבי ובקשתי” פירושו “בצלותי ובבעותי” — בתפילתי ובבקשותיי. המשך חכמה מבאר זאת כשני סוגים שונים של תפילה. הראשון (בחרבי) מתייחס לתפילותינו הקבועות ומסודרות שתיקנו חז”ל — שחרית, מנחה וערבית — אשר להן כוח עצום מובנה. תפילות אלו נשמעות אפילו אם נאמרות ללא כוונה מושלמת (אף שכוונה רבה יותר מגבירה את יעילותן). לעומת זאת, בתפילה ביחידות נדרשת כוונה כמעט מושלמת כדי שתתקבל במלואה. המשך חכמה מדגיש כי כוחה של התפילה מתעצם במניין: התפילות נשמעות אפילו ללא ריכוז מושלם, ורוב הראשונים (כפי שהוא מדגיש) מלמדים כי תפילה בציבור מתקבל הרבה יותר מתפילה ביחידות. זו הסיבה שאני מציין לעיתים קרובות את המשך חכמה הזה כאשר אנשים טוענים: “אני מתפלל טוב יותר לבד, בלי מניין”. השני (בקשתי) מתייחס לצעקה אל הקב”ה ברגעי צורך, ייאוש או כאב. תפילות אלו אינן התפילות הקבועות של שלוש פעמים ביום, אלא בקשות אישיות הנובעות ממצבים ספציפיים. כאשר אדם צועק באופן ספונטני, בדרך כלל — כמעט אוטומטית — נלוות לכך כוונה עזה. דמיינו אישה העומדת ללדת, הצועקת “אימאלה!” או ביטויים דומים, קוראת לאמה — אותה היא מקשרת עם נחמה ותמיכה, במיוחד בכאב. כיהודים דתיים, תגובתנו הטבעית למצוקה או כאב היא לצעוק אל הקב”ה, כפי שעשו אבותינו במצרים (כפי שאנו קוראים בפרשת השבוע הבאה). תפילה ספונטנית זו שואבת את כוחה מהמודעות המתמדת שלנו לקשר שלנו עם הקב”ה. שני היבטים אלו של התפילה הם רעיונות שאנו יכולים לשאת עמנו בכל עת. אנו משתמשים באחד או בשני — או אפילו בשניהם — בהתאם למצב. בחיי היום-יום אנו מכינים את עצמנו שלוש פעמים ביום עם שחרית, מנחה וערבית. השל”ה הקדוש בפירושו על פרשת בהעלותך, מצטט את חז”ל: “הלואי שיתפלל אדם כל היום כולו”. הוא מבאר כי הכוונה היא שנקדים כל מעשה שלנו במשך היום בתפילה לקב”ה שיצליח. למשל, לפני נסיעה ברכב, נוכל לבקש מהקב”ה: “תן נא שתהיה נסיעתי מהירה, ללא עיכובים או תנואות.” תפילות קצרות ואישיות אלו הן במיוחד רצויות בעיני הקב”ה, כי הן מבטאות את הקשר שלנו אליו בכל פרטי החיים. כאשר יעקב בקש שיוסף ישבע לו, והעניק מתנה זו, הוא בעצם אמר: “אני נותן לך משהו שרכשתי עם שני היבטי התפילה.” זה מדגיש כי כאשר אנו משלבים את שני סוגי התפילה, אנו יוצרים קשר בלתי רגיל חזק עם הקב”ה, מה שמגדיל מאוד את הסיכויים שהקב”ה יקבל את בקשתנו. בואו נשלב רעיון זה בחיינו היומיומיים. נשתדל בכל מאודנו להתפלל במניין, כפי שחז”ל אומרים כי הדבר נותן לתפילותינו סיכוי גדול יותר להתקבל. במקביל, נדבר עם הקב”ה לאורך כל היום על כל מה שאנו מנסים לעשות. לא רק שזה יקרב אותנו אל הקב”ה, אלא גם סביר להניח שיביא להצלחה רבה יותר בכל מעשינו.
Winter 5786 Calendar
Click the button to download the Winter 5786 Calendar in PDF format: Download Calendar
5786 Chanukah Schedule
View the 5786 Chanukah Schedule in PDF format
Protected In the Sukkah
From the Desk of the Chairman We are about to enter our Sukkos, our annual reminder that Hashem runs the world and protects us 24/7. We experience this protection first-hand in our flimsy Sukkos, and then bring that thought back with us into our reinforced [...]
Hilchos Yom Tov with Rav Zachariash (19)
Hilchos Yom Tov with Rav Zachariash (15)
Hilchos Yom Tov with Rav Zachariash (14)
