פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן” (כ”ה:י”א)

רש”י: – “לפי שהיו השבטים מבזים אותו ‘הראיתם בן פוטי זה שפיטם אבי אמו עגלים לע”א והרג נשיא שבט מישראל’ לפיכך בא הכתוב ויחסו אחר אהרן”

רש”י מסביר לנו שאחרי שפנחס הרג את זמרי וכזבי, היו כאלו שחשו שזה לא היה מתאים לו לעשות זאת. לכן, התורה מפרטת את השושלת שלו עד לאהרון הכהן, שהיה ידוע לכולם שהינוללא פגם, כדי להראות שבאמת היה ראוי לפנחס לעשות את מה שהוא עשה. הרב יצחק אייזיק שר מצטט ממדרש בפרשת השבוע שעבר המפרט רשימה של 12 ניסים שבוצעו על ידי ה’ (או מלאך) על מנת שהמעשים של זמרי וכזבי יהיו מובנים בבירור כחילול השם. ואז הוא שואל: “אם כלל ישראל ראו ניסים כאלו, שברור כי הכל היה רצון ה’, אז איך הם יוכלו להצדיק דיבור גרוע על מעשי פנחס?”

הוא עונה על השאלה שלו עם רעיון חשוב מאוד שאנשים צריכים להיות מודעים אליו: מעשה אשר צריך להיעשות מתוך קנאה דתית, למרות שהמעשה נכון, עדיין חייב להיעשות רק על ידי אדם בעל אופי מעולה. אם הקנאי הוא פגום, אפילו במעט, אם כי כוונותיו טהורות, זה לא בהכרח פוטר אותו מאשמה אם הרג נשיא בישראל. הסיבה לכך היא כי אם המקור אינו טהור לחלוטין, זה בלתי אפשרי שהמעשה הוא טהור 100%, למרות הכוונות הטהורות. (לפי החוק האמריקאי, כאשר מוצר מסומן כ”טהור “, אין פירושו שיש בו רק את המרכיב העיקרי, למעשה, ה-FDA מתיר עד 2% מהתוספים אחרים – זה משמעותי מאוד ביחס לכשרות, אשר “ביטול בשישים” הוא רק 1.67% – אך “100% דבש” או “100% סירופ מייפל” אכן מצהיר שהמוצר מכיל 100% של המרכיב האמור.)

בעבודת ה’ שלנו, מקובל בדרך כלל שכוונות שלנו מהווים 98% “טהור”. עם זאת, למעשה “קנאות” חייבת להיות 100%.

ברוח דומה, פעמים רבות אנו רואים את השכנים או החברים שלנו עושים מעשה שאנחנו רוצים לתקן. אנחנו חייבים לבדוק את עצמנו כדי לוודא שאנחנו ברמה שמתאים לנו לציין להם את החטא. אם אנחנו מרגישים שאנחנו עוד לא שם, אנחנו חייבים למצוא את האדם הנכון, אשר יוכל ליצור אוזן קשבת באדם כדי שיקבל המוסר.

אני רוצה להציע תשובה אחרת לשאלה. אנשים מאמינים במה שהם רוצים להאמין. הם מדגישים עובדות מסוימות ומפחיתים אחרות על מנת ליצור תמונה הנוחה עבורם. עכשיו שאנחנו נמצאים בתקופת בין המצרים, וכמה מאיתנו כבר לומדים את הסיפור של חורבן בתי המקדש הראשון והשני בירושלים, אנו רואים כי היו נביאים מכובדים, שהזהירו את כלל ישראל, וניסו לכוון אותם לנתיב הנכון, אבל אנשים תמיד מצאו תירוצים לעשות כרצונם. אולי אפשר לומר שחיים בגולה הם חיים במציאות שאנו יוצרים, כדי לנסות להתחמק ממציאות ירודה של חייםבגלות, כלומר – לא באופן שבו העולם אמור להיות. למרות שאנחנו צריכים להיות מודעים לכך כל השנה, זו תקופת השנה המיועדת עבורנו על מנת להתבונן ולראות את המצב הנמוך שלנו ולצעוק אל ה’ שישפר את גורלו וגורלינו, ויבנה מחדש את הבית המקדש במהירה בימינו.