חז”ל מספרים לנו שבמכת צפרדע נכנסו הצפרדעים לתנורים כדי למות “על קידוש השם.” הרבה שנים אחר כך נטלו חנניה, מישאל ועזריה קל וחומר מהם: אם הצפרדעים נכנסו לאש כדי להקריב חייהם “על קידוש השם”, על אחת כמה וכמה שעלינו לעשות זאת! החתם סופר מסביר שאילו הצפרדעים הללו היו נבראות במיוחד לצורך נס המכה הזו במצרים ולא היו צפרדעים “רגילות” שחיו חיים רגילים סביב הנילוס, אז הנביאים הגדולים האלו לא היו לומדים מזה קל וחומר, כי איך יכול אדם רגיל לדעת שהוא מחויב למסור את נפשו במצב כזה? אולם כעת, לאחר שידעו שהצפרדעים לא נבראו במיוחד לצורך קידוש ה’ הזה והם עדיין היו מוכנות לוותר על חייהן למען קידוש ה’, יכלו ללמוד מהם את הלקח הזה.

פעמים רבות אנשים נקראים לעשות משהו והם מרגישים שזה “לא בשבילי” מכיוון שזה לא תואם למה שהם מרגישים  כמטרתם בחיים. יש סיפור ידוע על החפץ חיים: אדם פתח גמ”ח, שהוא טיפל בו בזמנו הפנוי. ארגון החסד הזה הפך למוצלח ביותר והחל להפריע לזמן הדרוש לו כדי להתפרנס. הוא שאל את ה”חפץ חיים” אם הוא מחויב לתת לעסק שלו להיפגע לטובת אירגון החסד או שהוא יכול לסגור את ארגון החסד? החפץ חיים אמר לו “זו בטח גזירה מה’ – הכנסת את עצמך למצב הזה ועכשיו אתה חייב להשלים עם האתגר.”

פעם אחת ביקש ממני חבר שלי להסיע אדם גדול ומפורסם לעצרת היארצייט לאביו, שבמהלך חייו שרת כראש ישיבה. לאחר האירוע, שאלתי את חברי מה הקשר שלו עם הפוסק הזה. הוא סיפר לי את הסיפור הבא:

לאחר מלחמת העולם השנייה אבי למד בישיבה של הרב שניידר בלונדון. הרב שניידר הורה לכל הבחורים שעליהם לחפש בכל המנזרים בכדי למצוא את הילדים היהודים העקורים בגלל המלחמה ולהחזירם ליידישקייט. אבי לא ציית לבקשתו ונשאר בבית המדרש כדי ללמוד. הרב שניידר שאל אותו, “מדוע אתה נשארת כאן ולא עושה את מה שביקשתי? אנחנו במלחמה וצריכים לצאת לקרב כדי להציל את חיי אחינו.” אבא שלי, בחור עם יכולות גדולות, ענה, “אפילו במלחמה יש חיל הרגלים וגנרלים. אני רוצה להיות גנרל ולהישאר בבית המדרש.” הרב שניידר נקט עמדה חזקה ואמר,”למרות שזה רצונך, אני מצווה עליך לקחת חלק במשימה הזו.” אבי היה זה שמצא את הפוסק המפורסם כשהוא חי בקרב הגויים והחזיר אותו לישיבה – והשאר היסטוריה.

הילד הזה חשב שיש לו תפקיד אחד בחיים: ללמוד תורה ולהיות ראש ישיבה, ואכן הוא הצליח בכך. הוא לא הבין שעם השקעת קצת זמן בלבד הוא יכול להשפיע על עשרות אלפי אנשים. ממש כמו הצפרדעים במגפה שחיו חיים משלהן, ומסרו את חייהן, ולא רק שגרמו לקידוש השם בו בזמן, אלא גם היו סיבה לקידוש השם שנים רבות אחר כך על ידי חנניה, מישאל ועזריה.

מלווה המלכה של בית הכנסת מתקרב, ויש כאלו שאולי חושבים “זה לא בשבילי – זה יותר מתאים לאחרים.” נראה לי שכל מי שקורא את המאמר הזה הם חלק מאלו שצריכים להגיע ולהשתתף. מי ייתן ונקבל את עזרת ה’ הנחוצה בכדי להגשים את חלומותינו.

מצפה לדרוש בשלומכם במלווה מלכה.

גוט שבת און א גוטע וואך (שבת שלום ושבוע טוב)