הפסוק מצוה אותנו ל”שמור” את המצוות וללכת בדרכי ה’. במובן הפשוט, ‘שמירת המצוות’ הוא ציווי לקיים מצוות לא תעשה ו’הליכה בדרכי השם’ הוא ציווי לקיים מצוות עשה (ראה אבן עזרא).

אמנם, ישנה אפשרות אחרת להבנת חלוקה זו. “שמירת המצוות” אכן יכולה להתייחס לשני סוגי המצוות – עשה ולא תעשה. אבל אם כבר כללנו את שני סוגי המצוות מה יכולה להיות המשמעות של “הליכה בדרכי השם” ? התשובה היא – להסיק מסקנה נכונה בקשר לכל עיסוקינו הפרטיים ולהמשיך בכיוון הנכון. כל סיטואציה שהיא לא עשיית מצוה ספציפית או בריחה מעבירה מסויימת, אלא, החלטה כללית על רוח הדברים – מקרים בהם יש צורך לנווט או לבחור בכלליות – זה “הליכה בדרכי השם” (ראה רמב”ן ו:יח).

אחד הנושאים שעליו נעמוד בדין בראש השנה, בנוסף למילוי חובותינו, הוא זה – האם הלכנו בכיוון הנכון ? האם צעדנו ב”דרכי השם” ? הגעה ליעד היא התרועה האחרונה של אורח חיים נכון, נקווה שבעז”ה “כי תבוא” נגיע לשם.