וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם, יַחְדָּו” (בראשית כב:ו)

וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם, יַחְדָּו” (בראשית כב:ח)

וַיָּשָׁב אַבְרָהָם אֶל-נְעָרָיו, וַיָּקֻמוּ וַיֵּלְכוּ יַחְדָּו אֶל-בְּאֵר שָׁבַע” (בראשית כב:יט)

כתוב בתורה, שכאשר אברהם הלך עם יצחק למקום העקידה, הם הלכו “יחדו” – עם אותה כמות של התרגשות – לקיים את מצוות ה’. למרות שאברהם ידע שהוא הולך להקריב את בנו יצחק, יצחק בשלב זה לא היה מודע למה שהיה אמור לקרות.

ובעוד שני פסוקים, התורה שוב משתמשת במילה “יחדו”, אבל שם יצחק כבר ידע שהוא הולך להיות הקורבן. עם זאת, התורה מספרת לנו שהוא היה מוכן להצטרף בדיוק כפי שהיה בהתחלה.

לאחר נסיון העקידה, הקב”ה מברך את אברהם והוא חוזר “יחדו” עם הנערים לבאר שבע. חז”ל אומרים לנו כי אלו “הנערים” היו ישמעאל ואליעזר, שלא היו נוכחים בעקידה. עם זאת, אברהם היה בדיוק כמוהם: בדיוק כפי שהם לא השתנו על ידי העקדה (כי לא ידעו מה שקרה), כך גם אברהם נשאר ללא שינוי על ידי העקידה.

אחד הדרשנים הגדולים של ימינו אמר לי פעם, כי מבחינתו, מצב “ללא שינוי” זה של אברהם הוא מרשים יותר מהעקידה עצמה. אברהם היה מסוגל להשיג רמה גדולה מאוד של מסירות, עד כדי כך שהוא אפילו שכנע את המלאכים על מסירותו, אבל הוא היה לגמרי ללא שינוי. הרעיון מרהיב באמת; עם זאת, אני רוצה לתת תובנה איך אדם בזמננו יכול באמת לחיות כך.

נניח שיש משחק אליפות בין שתי הקבוצות הטובות ביותר בליגה, וכל השחקנים נסערים לקראת האירוע. האוהדים של כל נבחרת משוכנעים כי הצד שלהם ינצח, ובסופו של דבר הקבוצה המנצחת מוכרזת כטובה ביותר בעולם. ההסתברות של ניצחון עבור כל נבחרת היתה שווה. אבל למרבה הפלא, הקבוצה שהפסידה נחשבת לפעמים כסוג ב’, למרות שהיא צריכה להיחשב כמשנית לאלופים. עם זאת, עם קצת הסתכלות מקרוב, מתברר שזה שקבוצה אחת ניצחה היא לא כזה הישג גדול – אחת משתי הקבוצות בהכרח תנצח! אבל להגיע למשחק אליפות הוא באמת הישג הרבה יותר מאשר לנצח במשחק.

אברהם גדל רוחנית באמצעות עבודת ה’ שלו, והיה מוכן לנסיון של העקידה. עם זאת, הוא היה מסוגל להבין כי הצלחתו להתגבר על האתגר הזה לא היה כל כך משמעותי. אולי אפשר להשוות אותו לאדם המעורב בלימוד שמירת הלשון, ואז לא מדבר לשון הרע (שהוא הישג, אך לא בהכרח אחד הנתפס כמרהיב כל כך).

הרעיון שממנו אנו חייבים לחזק את עצמנו הוא שאם אכן ה’ מנסה אותנו, אנחנו יכולים להתגבר על זה. לכן, זה יהיה לא ראוי לברך את עצמינו על שעברנו את הנסיון, אלא ההישג העיקרי הוא שהגענו לרמה שאנחנו ראויים להיבדק.

כאשר משחקים במשחקי וידאו, כאשר רמה הושלמה בהצלחה, הרמה הבאה מוצגת, מעט יותר מאתגרת מהרמה הקודמת. לא ניתן לחזור – המשחק מכריח להמשיך באתגר הבא. כך גם עם אברהם אבינו וגם בחיינו: אחרי כל נסיון שאנחנו עוברים, עלינו לחזור ולהצטנע ולהבין שהרמה הבאה עשויה להיות מאתגרת יותר. ככל שאנו מטפסים גבוה יותר, אנחנו הופכים להיות אנשים גדולים יותר.