כששמע יעקב חלומותיו של יוסף, גער בו ואמר “מה הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתָּ הֲבוֹא נָבוֹא אֲנִי וְאִמְּךָ וְאַחֶיךָ לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְךָ אָרְצָה” (בראשית לז:י), ורש”י מסביר, “והלא אמך כבר מתה”, ומביא מחז”ל: “ורבותינו למדו מכאן שאין חלום בלא דברים בטלים”, שתמיד יש רמת אי דיוק, שהאמא שהתייחס אליה בחלום היתה בלהה, שגדלה את יוסף כאמא. ויעקב ידע את זה, אבל כמו שרש”י ממשיך: “ויעקב נתכוון להוציא הדבר מלב בניו שלא יקנאוהו…”

פעמים רבות אנשים מקבלים אותות ברורים מהקב”ה כדי ליידע אותם על משהו חשוב. עם זאת, אנשים מוצאים דרכים לפרש את ההודעות בצורות לא נכונות לחלוטין. לגבי חנוכה למשל: חז”ל החליטו שכדי להדגיש שניצחון במלחמה היה באמת נס, הם קבעו שמלבד לחגוג את נס הנרות שנדלקו למשך 7 ימים נוספים, צריכים להודיף יום אחד כדי לחגוג את הניצחון במלחמה. קצת מוזר שגדוד קטן של יהודים התגברו על צבא הענק של מאות אלפי חיילים יוונים, ואנשים עדיין מנסים להסביר את זה סתם שהיהודים היו לוחמים חזקים יותר מהיוונים. עם זאת, טבעם של אנשים הוא לפרש דברים באופן שיגיעו למסכנות שהם רוצים להוציא מהם. לכן חז”ל היו צריכים לציין שניצחון במלחמה אכן היה נס.

למרבה הצער, אנשים לרוב רואים דברים רק כפי שהם רוצים. יש בדיחה שמספרים על אדם שנוסע הביתה מהעבודה ושומע ברדיו שמישהו נוסע בכביש המהיר נגד כיוון התנועה. אשתו מתקשרת אליו בטלפון כדי להזהיר אותו, והוא מגיב “אדם אחד? כולם נוהגים נגד כיוון התנועה!”

החיד”א מספר לנו שכשיעקב שמע את החלומות, באותו זמן שהוא אמת אותם, הוא השאיר מקום לבניו לפרש את תגובתו כשלילת אמיתת החלומות. הדבר ניכר בכך שאמר יעקב “זה לא יכול להיות חלום אמיתי, הלא רחל כבר מתה”, וגם אמר “אין חלום בלא דברים בטלים.” בניו היו צריכים לשים לב לזה, ולחשוב שהגם שחלק החלום המתייחסת לרחל אינה נכון, שאר החלום היא נכון! עם זאת, טבע האדם הוא לראות ולשמוע מה שהוא רוצה.

כיצד ניתן להתגבר על נטייה טבעית זו לראות או לשמוע את מה שרוצים, ובמקום זאת לראות ולשמוע את האמת? כרב, אני רגיש מאוד לשאלות שאנשים שואלים אותי ומשתדל להבין מה באמת נשאל. לפעמים השאלה היא “האם מותר לי לאכול את זה?” לפעמים היא “האם אני יכול לאכול את זה”, ולפעמים היא “האם מומלץ לאכול את זה.” כל אחת מהשאלות הללו שונה. לפעמים הרצון שלהם הוא רק לדעת איך לעשות רצון ה’, לפעמים זה “האם יש איסור שעשוי למנוע אותי ממה שאני רוצה לעשות” ולפעמים הכוונה היא “האם יש דרך לעקוף את הדינים שהתורה קבעה” -או “האם אנו יכולים למצוא היתר?” כרב, תפקידי הוא לא רק לענות על השאלה, אלא גם לכוון את האדם בדרך הנכונה.

הבית הלוי שואל שאלה על נס חנוכה: מדוע היינו צריכים בכלל לנס? יש הלכה שכאשר כלל ישראל צריכים לקיים מצווה, והכל טמא, מותר להשתמש בדבר הטמא, ולכן לא היינו צריכים שמן טהור? הבית הלוי עונה כי כלל ישראל רצו לקיים המצווה בצורה  הנכונה. אף שלפי ההלכה היה מותר להם להשתמש בשמן טמא, היה להם רצון להביע את מסירותם להי ולקיים את המצווה ללא הקלות מיוחדות. נס חנוכה קשור לעובדה שה’ הבין את רצונותיהם ועזר להם בכך שהוא עשה נס ולא היו צריכים הקלות. לפעמים אני מרגיש שיש אנשים שמתפללים לנס כדי למצוא הקלה. הדרך שנוכל לדעת אם התשובות שאנו שומעים הן אמיתיות, היא אם דואגים שכוונותינו תהיו טהורות.

כשאנחנו מדליקים את נרות חנוכה השנה, עלינו לחזק את עצמינו שהכוונות שלנו תהיו טהורות.