“יִפְקֹד ה’ … אִישׁ, עַל-הָעֵדָה” (במדבר כז:טז)

משה רבנו מתחנן עם הקב”ה לבחור מנהיג במקומו, ומבקש שהוא יהיה “איש על העדה”. אפשר היה לחשוב שתהיה רשימה ארוכה ומפורטת המתארת את תכונותיו של מי שראוי לתפקיד זה. אבל משה רק מבקש “איש”. בפסוק הבא, משה טוען כי אין להשאיר את כלל ישראל “כַּצֹּאן, אֲשֶׁר אֵין-לָהֶם רֹעֶה” (במדבר כז:יז).

פעם שמעתי את השאלה הבאה: כאשר צאן רועים בלי רועה, תמיד נראה שיש “כבש ראשי”. לכן, ללא קשר אם יש רועה או לא, תמיד יש מנהיג. מה פירוש בקשתו של משה שישראל לא יהיו כצאן ללא רועה?

מה ההבדל בין רועה ל”כבש ראשי”? כבש ראשי ילך למקום שהוא מרגיש שנוח לו לרעות. הוא לא ישקול את הצרכים, הבקשות או הרצונות של הכבשים האחרות. מצד שני, הרועה בעצמו לא אוכל דשא, ורצון היחיד שלו הוא למצוא מקום נוח לכל העדר. במילים אחרות, אנו מחפשים מנהיגים שאינם מונעים על ידי התחשקות להנאה אישית.

פעמים רבות מנהיג יכול להיות כל כך רחוק שאין לו יחס עם אזרחיו. אני קורא לזה תסמונת “תן להם לאכול עוגה”. כדי להיות מנהיג צריך להיות “איש על העדה” – אדם כמו כל השאר – חי ומתמודד עם אותן הבעיות של כל העדה. נראה שהרב יששכר פראנד גם מבין את אותו רעיון, אך הוא לומד אותו מחז”ל על “יפתח בדורו כשמואל בדורו”. המשמעות הפשוטה היא שיש להעריך כל מנהיג בדורו באותה מידה. הרב פרנד הדגיש את המילה “בדורו”, כלומר, המנהיג צריך להיות “בדורו”, לחיות ולהבין את האתגרים שעוברים על העם.

רעיון זה נמצא גם בילקוט שמעוני, על פרשת מקץ (קמח). הפסוק (מא:לח) אומר “פרעה אמר .. הנמצא כזה איש אשר רוח אלקים בו?” כאשר דן על גדולתו של יוסף. המדרש מסביר שפרעה הרגיש שאם הוא יחפש מקצה לקצה בעולם, הוא לא ימצא אדם כמו יוסף. נשאלת השאלה שיעקב אבינו היה מפורסם בכל העולם, והיה ידוע כצדיק, כנראה אפילו יותר מיוסף. על כך, התשובה ניתנת זפרעה הניח זיעקב הוא מתבודד, וחי ב”מגדל שנהב”, הרחק לחלוטין מהעולם העסקי ואת הפיתויים שלו. להיות צדיק, בסביבה הזה, לא היה מרשים לפרעה. פרעה ראה את יוסף כמפרנס מיומן, שניהל את ביתו של פוטיפר והיה נבון, ישר, ואמין, תכונות שרגשו את פרעה.

הרב שלום שבדרון זצ”ל פעם העביר סדרה של שיעורים ליהודים עדיין לא דתיים. הוא ראה שמשתתף קבוע הפסיק לבוא, ושאל את האיש למה? האיש ענה שהוא שחקן כדורגל, ועכשיו, כשהוא נמצא בפלייאוף, הוא צריך להשקיע עוד זמן להתאמן. אחרי ששמע הסבר על משחק הכדורגל, שאל אותו הרב שלום, “למה אתה לא מגיע למגרש בלילה ותבעט הכדור בכל המטרות שאתה רוצה?” האיש ענה כי כאשר אין התנגדות, אין שום משמעות ואתגר. לזה הרב שלום ענה לו, “לבוא לשיעור כאשר אין פלייאוף, הוא לא משמעותי כמו לבוא כאשר יש התנגדות”. למחרת, האיש הגיע לשיעור ורב שלום קם לו כשהוא נכנס לחדר! זהו מנהיג אמיתי ודמות לחיקוי עבורנו, אשר מעודד אנשים לגדול וללכת בדרך הנכונה.

יהי רצון שתמיד נוביל אחרים, באמצעות הבנתנו להם ולמצבם, ובכך נסייע להם להתקדם בחיים.