בשבועות האחרונים דנו רבות במושגים של יציאה (כי תצא) וביאה (כי תבוא) ועכשיו אנו מוצאים את עצמנו בסיטואציה סותרת – גם ניצבים אבל בו זמנית הולכים (וילך) ! מספר מפרשים דנים בשאלה זו – מה פירוש הליכה ועמידה – כיצד ניתן לקיים את שניהם ?

הגמרא, במסכת שבת, קובעת כי עצירה מועטת לצורך איזון המשקל שבידים לא נחשבת כהנחה. על אף שבן אדם עצר מלכת, לא מחשיבה ההלכה עצירה זו בתור הנחה. הסיבה לכך היא שזוהי עצירת ביניים קטנה במטרה להמשיך את ההליכה – אם כך עצירה זו אינה עצירה כלל אלא המשך של ההליכה.

כמו כן, אדם שבמרוץ יעצור לשניה בכדי לראות תפיסת מצב ולהזרים עוד מוטיבציה להמשיך. כך גם אנו, במהלכי התשובה – מגיעים לשלבי הגמר, לשבוע הסליחות – ועוצרים לקבל תמונת מצב בכדי להעפיל עד הפסגה. כך ראינו שה”ניצבים” הוא בעצם חלק מה”וילך”.

יה”ר שנזכה לסיים את המרוץ כמנצחים, בין בעבודת השם ובין בעבודת התשובה.

בברכת כתיבה וחתימה טובה !