בפרשתינו, התורה מלמדת אותנו על הסוטה, אשה שנחשדה על דבר עבירה עם גבר זר. כדי להוכיח את צדקותה, הכהן משקה את הסוטה “מים חיים” מכלי חרס.

בעל הבאר מים חיים מדגיש שאופי הגשת המים הוא חלק מהמטאפורה שיוצרת התורה על ידי תהליך זה. כלי החרס מסמל את  גופנו וה”מים חיים” מייצגים את נשמתנו. מקורם של המים, כמובן, הם מקור כל חיים, הקב”ה. רק על ידי הבלטה של שילוב קיומי זה בחייה, הסוטה נאמנת להישבע ולהצהיר את חפותה ממעשה העבירה.

בעל הבאר מים חיים ממשיך את הרעיון ואומר שבעצם, כל אחד מאיתנו צריך לזכור היטב את השילוב הקיומי הזה, ואכן כתוב בגמרא [נדה ל:] שכל אדם נשבע (לפני הולדתו) שיבחר בטוב ולא ברע.

נראה לי שכאשר רוב בני אדם מתבוננים בפרשת הסוטה, הם רואים בה מישהו שחרג לחלוטין מכל גבול ועשה מעשה נורא ואיום. הסתכלות זו היא נכונה, אמנם, לגבי מעשה הסוטה, אבל החריגה לא התחילה כאן. כאשר הסוטה הרשתה לעצמה לחזור בה מהשבועה אותה נשבעה כעוברה (לבחור בטוב לעומת הרע), היא כבר פרצה את הגבול ושכחה מה מטרת החיים, או לשם מה ניתנו המיים החיים (נשמתה) לתוך כלי החרס (גופה).

בחג השבועות, ישנו מנהג נפוץ ללמוד כל הלילה. אנשים שואלים, האם באמת שווה הלימוד הלילי? לפעמים, נאבקים בשינה כל חמש דקות…האם לא היינו “מרוויחים” יותר לימוד על ידי שינה טובה בלילה, ושקדנות ביום ? אלא, טיבו של המנהג הוא סמלי לחלוטין. חג השבועות מסמל את “חופתינו” עם הקב”ה, ממש כמו החופה שמתחתה עומדים חתן וכלה. לפעמים, בחיי הנישואין, מרגישים שניתן להשיג יותר על ידי פעילות עצמאית. גם אם זה נכון, הרי עצם המעשה העצמאי גורם לערעור יציבותם של חיי הנישואין. בנין התכלית המשותפת נוצר לפעמים דווקא על ידי מעשה שהוא פחות “יעיל” מבחינה אחת אבל יותר מבטא את השתתפותם של שני בני הזוג מצד שני.

בליל שבועות, אנחנו מקריבים את נוחיותו של הגוף בכדי להשיג משהו עבור הנשמה. אפילו שהיה נדמה לנו שהיינו משיגים “יותר” אילולי לא היינו נאבקים מול קורי השינה, בכל זאת עמדתנו הבלתי-מתפשרת מסמלת גישה ברורה וחד משמעית – נשמותינו עיקר וגופינו טפל.

בשבת זו נקרא על הסוטה, פרשה שמזכירה את התמסרותנו לבן זוגנו – ומיד לאחר מכן מגיע חג השבועות, חג שמזכיר את התמסרותנו לקב”ה. מסמיכות רעיונות אלו עולה מחשבה מפחידה ומועילה כאחת- כשם שסוטה חוטאת ביחוד, כך הרוצה לפגוע בבריתו עם בוראו “מתייחד” על ידי דחיקתו של הקב”ה לזמן מה, ע”י חשיבה רק על היצר הרע ותאוותו.

יהי רצון שכשם שנכרות ברית מחודשת עם הקב”ה על קבלת תורתו, נזכה גם לברכתה של האישה החשודה כסוטה (אבל באמת חפה מפשע) – ברכה של הצלחה בכל מעשה ידינו.

גוט שבת וגוט יום טוב !