לכבוד הקהילה היקרה שלנו:

בפרשת השבוע אנו קוראים איך נכנסו כלל ישראל לים סוף עם מסירת נפש מדהימה, וזה בתמורה גרם לנס של קריעת ים סוף. בעברם לצד השני הם ראו לא רק את הישועה שלהם, אלא גם את אובדן המצריים, ומיד הם שרו שירה. רש”י מביא מחז”ל שהם ראו מידה גדולה של השגחה פרטית ואפילו הצליחו להבין את הסיבה לעונשו של כל מצרי, מכיוון שכל אחד מהם נענש בדיוק לפי מה שמגיע לו. השירה ששרו הראתה את הבהירות הזו באמונתם שהם הבחינו.

עם זאת, מסבירים חז”ל, המילה הראשונה של השירה, “אז”, מתייחסת לשירה שיהיה לעתיד לבא שתושר עם ביאת המשיח. ויש להתבונן, מדוע רמזו לשירה אחרת, ולא היה מספיק להם הנס שקרה להם עכשיו? יתר על כן, מה חסר בשירה הזו, שהשירה בסוף הימים תעלה עליה?

השל”ה הקדוש עונה על שאלה זו בהסבר כדלהלן. למען האמת, רק השמועה על כך שהגאולה מגיעה, היתה אמורה להספיק בכדי שכלל ישראל ישירו שירה. שעל ידי אמונה שלימה הידיעה שנהיה, והגאולה בפועל הם דבר אחד.ואכן, בגאולה העתידית, כאשר ישמעו את ההודעה על בואו של משיח, נשיר שירה לפני הגאולה. אבל בקריעת ים סוף, שרנו שירה רק לאחר הגשמת החרות בפועל. וזה מה שהיה חסר. עם זאת, נראה לי שאותם “נחשונים”, שהאמינו בנבואת משה רבינו עד כדי כך שהם סיכנו את חייהם וקפצו לים, להם היתה קצת מהאמונה שתהיה לנו בגאולה העתידית.

בשבת שירה, כאשר הכרת הטוב היא הדבר שהביא כלל ישראל לפרוץ בשירה, עלינו גם כן צריכים להכיר הטוב שגמל עלינו וכן לשבח את כל אותם אנשים שהיו “הנחשונים”. האנשים מהקהילה שלנו שהאמינו שזה יקרה לפני שהתחלנו וקפצו פנימה באמונה פשוטה כדי להפוך את הקמפיין הזה למוצלח. האנשים האלו העמידו את ההון, שכנגדו התאימו את כל התרומות האחרות. כמו כן, ראשי הצוות שהצטרפו כדי לרתום את הקהילה ולהביא להתרגשות הדרושה להצלחת הקמפיין הזה. וכן, עבור כל אחד מחברי הקהילה שהתחייבו את עצמם בלי לדעת כיצד הם ישיגו את התחייבותם, אך בכל מקרה התחייבו לתרום.

ממש כמו כלל ישראל בקריעת ים סוף, כשאמרו שירה הם רמזו לשירה של הגאולה העתידית של משיח, גם אנחנו, בקהילה המרשימה שלנו, צריכים לחשוב מחשבות דומות. השבוע, כשאנחנו מודים לה’ על העבר, אנחנו גם צריכים לזכור באמירת “אז ישיר” שאנחנו מקווים לומר “מזמור שיר חנוכת הבית” גם על בית הכנסת שלנו וגם על בית המקדש במהרה בימינו!

בכבוד ובהערצה,

אברהם ברוך זכריש