“וַיֹּאמֶר אֵלָיו ה’, מזה (מַה-זֶּה) בְיָדֶךָ; וַיֹּאמֶר מַטֶּה” (שמות ד:ב)

בדרך כלל אנשים מרגישים שיש להם את היכולת להשיג מה שרוצים, כמעט עד כדי כך, שלהתפלל לה’ שיעזור להם, עשוי להיחשב כמיותר. רק כאשר מדובר במשהו שנראה שהוא מעבר ליכולות שלהם, הם זוכרים שה’ קובע את התוצאות ורק בעזרתו אפשר להצליח. התפקיד שלנו הוא לזכור תמיד שהצלחתינו היא רק בעזרת ה’.

ההפלאה בספר פנים יפות שואל שאלה על משה רבנו: החובות הלבבות מלמד אותנו שלאדם שיש לו אמונה שלמה בה’, אין שום סיבה לפחד בכלל. אפילו אם הוא נמצא בג’ונגל, מוקף באריות, נמרים, ודובים, אם הוא באמת מאמין שהוא לא יכול להיפגע מכלום ללא רצון ה’, אין שום דבר לדאוג ממנו. אז הוא שואל, “אם זה כך, כשמשה רבינו השליך את מטהו בצווי ה’ יתברך, והיה לנחש ומשה נס מפניו. מדוע פחד משה מהנחש?” בעוד שאנחנו לפעמים “שוכחים” שה’ קרוב אלינו ואולי יש לנו חוסר אמונה, איך זה יכול לקרות למשה רבינו – במיוחד כשהוא היה בשיחה עם ה’ עצמו?

ההפלאה עונה על שאלה זו עם מושג חשוב וידוע. משה רבינו השיג כל כך הרבה, עד כדי שנראה שהוא היה מסודר עם הענינים שלו ולא בהכרח חש שהוא עדיין זקוק לעזרתו של ה’. מה שה’ עשה היה להסיר את השגחה הפרטית שהיתה על משה בדרך כלל, מה שגרם למשה להרגיש חוסר ביטחון, שאיפשר לו להיבהל מהנחש. הוא ממשיך להסביר שהמסר שה’ לימד את משה היה, “אתה חושב שאמנם אתה יכול להאמין בי שתבוא גאולה אבל לבני ישראל אין את היכולת להאמין בי. תדע שגם לך אין את היכולת להאמין בי. כמו שאני עוזר לך, כך אעזור לבני ישראל להאמין בגאולה ואעניק להם את האומץ והעוצמה הנחוצים לעמוד מול פרעה והמצריים.

רבים מאיתנו מתמודדים עם בעיות וחובות שנראים מאיימים. אפשר לומר “אני פשוט לא יכול להתמודד עם זה!” לאנשים כאלו אני אומר, “אפילו הדברים שאתם חושבים שאתם כן יכולים לעשות, בלי עזרת ה’ גם אלו לא הייתם יכולים לעשות.” כשאנחנו עושים מאמץ נוסף להשגת מטרות קדושות, אנו מקבלים עזרת ה’ נוספת.

ברצוני לשתף סיפור מהרב מפונוביז’. כשבנה את הישיבה שלו, הוא היה צריך תלמידים, והוא לא הצליח להביא אפילו את המינימום שהיה צריך. הוא מצא ישיבה עם שם טוב והציע לראש הישיבה: “לעתיד הישיבה שלי תצליח מאוד, ואנשים ידפקו בדלתות כדי להיכנס. אני מבטיח לך שלפי מספר התלמידים שאתה תעביר לי עכשיו, אני אשמור אותו מספר מקומות לתלמידים שלך בכל שנה ושנה.” אנשים הביטו בו בתדהמה ואמרו לו, “היתכן שתצליח כל כך?!” הוא החזיר להם, “בעזרת ה’, ניסים קורים.”

איננו זקוקים לניסים בכל יום כדי לחדש את אמונתינו בה’. אנחנו כבר מאמינים. סיפור יציאת מצרים, שאנו קוראים בשבועות האלו, ושאנחנו חוגגים בליל הסדר, מראה שאנו מאמינים שהחלומות הבלתי אפשריים שיש לנו יכולים להתגשם – בעזרת ה’.