והמנצח הוא…

וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן אֶת־הַכֶּסֶף אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּאׇזְנֵי בְנֵי־חֵת אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף עֹבֵר לַסֹּחֵר׃ (בראשית כג:טז)

המדרש מספר לנו שאחת הדרכים בהן התקיימה הברכה שניתנה לאברהם אבינו “וַאֲבָרְכָה מְבָרְכֶיךָ” (בראשית יב:ג), היתה שכל מי שעשה עסקים עם אברהם, הצליח הרבה מעל הצפוי! עם זאת, כשעפרון מכר את שדהו לאברהם, לא נמצא בתורה ולא בחז”ל שלעפרון היו תוצאות חיוביות מהמכירה הזו.

הבאר יוסף מראה שלעפרון הייתה תוצאה הפוכה מהברכה הצפויה מעסקים עם אברהם. הוא מצביע על היעדר האות ‘וו’ בשמו של עפרון בפסוק המקור שלנו, שאומרת כי עפרון לא הרוויח בכלל. הוא הוכיח זאת בכך שהצביע על כמה היה המחיר המופקע ששילם אברהם עבור חלקת האדמה, לעומת חלקת האדמה שקנה ​​יעקב “במאה קשיטה”. זה היה הרבה פחות מהסכום ששילם אברהם עבור חלקת אדמה גדולה משמעותית. מכאן הוא מוכיח שאברהם אבינו שילם לעפרון הרבה יותר ממחיר השוק. הוא מסביר שעפרון לא ניסה לעשות עסקים עם אברהם, אלא הוא ניסה לסחוט מאברהם כמה שיותר כסף! לכן, הוא לא קיבל את הברכה שבאה עם עשיית עסקים עם אברהם, למרות שכפי שאברהם רצה לקנות שטח האדמה הזה, הוא היה מוכן לשלם את המחיר. בגלל זה, לא הפך אותה לעסקה “הגיונית”, ולכן עפרון הפסיד במהירות את הרווח שקיבל.

אפשר ללמוד מכך שני לקחים חשובים.

ראשית, כאשר אדם נמצא בלחץ לעשות משהו, לא תמיד צריך להחליט לעשות את זה או לא על סמך האם הוא “הוגן”. אלא צריך להחליט אם נכון לו לעשות. אם זה טוב לו, אז למרות שהצד השני אולי מרוויח הרבה יותר ממה שמגיע לו, צריך ללמוד מאברהם לבצע את זה בכל מקרה.

הדבר השני שעלינו ללמוד הוא שמי שמתעלל בצדיק כמו אברהם – או למעשה כל צאצאיו של אברהם – כדי לסחוט כספים בלי הצדקה, אם כי אולי נראה שהם הרוויחו מאוד, במקום זאת, בסופו של דבר הם יפסידו. במילים אחרות, ברור שה’ מנהל את העולם, ומי שעושה את הדבר הנכון לא יפסיד, בעוד אלו שעושים דברים לא נכונים יפסידו. זה לא תלוי איך זה נראה במבט ראשון לאנשים מסביב – זה תלוי איך זה נראה בעיני ה’. אל תשפוט את ההצלחה והכישלון לפי התוצאות המיידיות. ה’ דואג להכל, והצדיק בעיני ה’ תמיד יהיה זה ש”ינצח”.

יהי רצון שה’ יברך את כולנו להצליח באמת בכל מאמצינו.