“וְעַתָּה שָׂא-נָא כֵלֶיךָ, תֶּלְיְךָ וְקַשְׁתֶּךָ; וְצֵא, הַשָּׂדֶה, וְצוּדָה לִּי, צידה (צָיִד)” (בראשית כז:ג)

השאלה שמביכה את כולם היא “האם יצחק באמת היה כל כך רעב?” האם באמת היה לו צורך לאכול אוכל שהוא אהב כדי לברך? יש הרבה תשובות שניתנו לשאלה זו, ואני רוצה לשתף אתכם בגישה שניתנה על ידי החיד”א.

רובינו לא מוכנים לתת צ’ק ריק למישהו, במיוחד לאמר לו למלא אותו “לפי שיקול דעתו”. כאשר אותו אדם ממלא את הצ’ק ורוצה לפדות אותו, לפעמים בית דין היה קובע כי הצ’ק מעולם לא היה תקף מכיוון שהיה חוסר כוונה אמיתית (סמיכת דעת). היבט של רעיון זה הנוגע לתוקף של חוזים מסוימים, נדון לארונה במהלך משמר ליל חמישי. הכלל הוא, שכאשר אדם מבין עד כמה ניתן להזיק לעצמו, הוא לא באמת רוצה להרשות דברים בלתי מוגבלים. מצב יוצא דופן לכך הוא כאשר נותנים צ’ק ריק לילדיו. זה מבוסס על ההבנה שאהבתו של אבא לילדיו כה גדולה ואינה מוגבלת, לכן אדם אכן יקבל על עצמו התחייבות בלתי מוגבלת. החיד”א אומר, עם זאת, זה אולי נכון רק לגבי אב שיש לו ילד אחד בלבד. אבל אם יש לו יותר מילד אחד, שעל ידי נדיבותו עם ילד זה הדבר יגביל את מה שהילדים האחרים יכולים לקבל, אנו חוזרים לדין הבסיסי שהעסקה לא הושלמה, והצ’ק אינו תקף.

מושג זה מתאים גם לברכות, שיכולות להיות בלתי מוגבלות. לא ניתן לתת ברכה פתוחה ללא גבול, חוץ מלילד שלו. עם זאת, אם לברך ילד אחד יהיה על חשבון הילד השני, שוב נחזור להלכה הבסיסית שהיא אינה תקפה.

כדי להתגבר על בעיה זו, ישנה גישה אחרת מהגמרא כדי שהברכה תתקיים, והיא על ידי שהאב יהנה מהבן באותו זמן, מה שיביא קרבה נוספת ביניהם. לפיכך, יצחק ביקש שעשיו יכין לו מטעמים, דווקא מכספו, ולא משל יצחק. זה יביא לקרבה נוספת, שתעניק לברכות תוקף לעבוד. יש מושג בעולם המוסר המיוחס לרב אליהו דסלר, שהמילה “אהבה” מושרשת באותן אותיות של המילה הארמית “הב”, שפירושה “תן”. בעיקרון, אומר הרב דסלר, אם תרצה לחזק את אהבתך למישהו, תן לו. אם נרכיב את שני הרעיונות האלה, אני חושב שמצאנו דרך לשפר את הקשר שלנו עם יקירינו. ככל שאנו נותנים יותר, כך הקשר מתחזק. חיבור זה יוצר אווירה שבלי נתינה זו הייתה בלתי אפשרית. זה לא רק בין אדם לילדו, לחברו או לשכנו, אלא זה נכון גם ביחסינו עם הקב”ה. אמנם הברכות שה’ מעניק לנו לעולם אינן על חשבון מישהו אחר, אבל ככל שאנו “נותנים” יותר (במובן שלנו) לה’ יתברך על ידי כך שעובדים אותו כראוי, כך אנו יוצרים מסלול לזרם חופשי של ברכותיו אלינו.

מכיוון שאנחנו צאצאיו של יעקב, כולנו זוכים השבוע לברכותיו של יצחק. מכיוון שכך, כדאי לנסות למצוא איזו “מתנה” נוספת של עבודת ה’, על מנת לקבל ברכות מה’ ישירות. שבת היא עת נאותה ביותר לזה, עם כל כך הרבה דרכים לחזק את קירבתינו לה’. זמירות עם משמעות, דברי תורה מרגשים, ותוספת זמן ללמוד תורה בבית המדרש.

שבת שלום ומבורך!