“לֹא-יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי, בִּקְהַל ה’… עַל-דְּבַר אֲשֶׁר לֹא-קִדְּמוּ אֶתְכֶם, בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם, בַּדֶּרֶךְ, בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם; וַאֲשֶׁר שָׂכַר עָלֶיךָ אֶת-בִּלְעָם בֶּן-בְּעוֹר, מִפְּתוֹר אֲרַם נַהֲרַיִם–לְקַלְלֶךָּ” (דברים כג:ד-ה)

התורה אומרת לנו להתייחס בשלילה לאומות מסוימות מכיוון שלא התנהגו עם כלל ישראל בדרך הראויה.

עמוני ומואבי לא יכולים לבא בקהל ה’ מכיוון שהם לא קידמו אותנו בלחם ובמים – רמה בסיסית של הכנסת אורחים. אבל התורה ממשיכה עם עוד סיבה R