אחד לכולם וכולם לאחד
"וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ..." (שמות לד:כב) חג הפסח נקרא על שם קרבן הפסח. חג הסוכות נקרא על שם מצוות הסוכה. אך שמו של חג השבועות, על פניו, נראה כבעל קשר מועט לתורה, לביכורים או לשתי הלחם שהובאו בבית המקדש. מדוע נקרא בשם כה משונה? ההסבר הנפוץ הוא שאנו חוגגים את [...]
שתי דרכים – לאותו יעד
"וְנָתְנוּ עָלָיו כְּסוּי עוֹר תַּחַשׁ וּפָרְשׂוּ בֶגֶד־כְּלִיל תְּכֵלֶת מִלְמָעְלָה וְשָׂמוּ בַּדָּיו׃" (במדבר ד:ו) התורה מספרת לנו שכל כלי המשכן נעטפו בתכלת מבפנים וב'עור תחש' מבחוץ. היוצא מן הכלל היחיד היה הארון, שנעטף בהיפך – עור תחש מבפנים ותכלת מבחוץ. מהי הסיבה לשינוי? חז"ל מסבירים שאנו מניחים תכלת בציצית משום שהיא [...]
זמנים מנוצלים
ופניתי אליכם (ויקרא כו:ט) וְנָתַתִּ֤י פָנַי֙ בָּכֶ֔ם (ויקרא כו:יז) אחת המתנות הגדולות ביותר שאדם יכול לקבל היא זמן פנוי. הוא מעניק לנו את ההזדמנות היקרה להתנדב בעבודת ה' שלנו. החידושי הרי"ם מציע הסבר נפלא על הברכה: "וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם" (ויקרא כ"ו, ט'). הוא אומר שפירוש הדבר הוא שהקב"ה ייתן לנו זמן [...]
מבפנים ומבחוץ
"אֲשֶׁר יִהְיֶה בוֹ מוּם..." (ויקרא כא:יז) "כׇּל־אִישׁ אֲשֶׁר מום בו" (שם כא:כא) כולם יודעים היטב שהחפץ חיים זצ"ל זכה להאריך ימים עד גיל מופלג, לתוך שנות התשעים לחייו. כמו כן, ידוע שביום הולדתו השמונים הוא ערך חגיגת יום הולדת. כששאלו אותו מדוע הוא חוגג, הסביר שהוא היה זהיר כל כך [...]
מרימים זה את זה
דַּבֵּר אֶל־כׇּל־עֲדַת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם׃ (ויקרא יט:ב) מדוע היה צורך לכנס את כל כלל ישראל יחד רק כדי לשמוע את הדברים הללו? מה כל כך חשוב בפרשה זו, עד שהיא חייבת להיאמר דווקא אל כל עדת בני ישראל? לאחר שהתכנסו, המצווה הראשונה שהם [...]
איומי ה’ – ההגנה שלנו
מָשָׁל לְמַטְרוֹנָה שֶׁנִּכְנְסָה לְתוֹךְ פָּלָטִין שֶׁל מֶלֶךְ, כֵּיוָן דְּחָמֵית מַגְלָבַיָא תָּלָן, דַּחֲלַת, אָמַר לָהּ הַמֶּלֶךְ אַל תִּתְיָרָאִי אֵלּוּ לָעֲבָדִים וְלַשְּׁפָחוֹת, אֲבָל אַתְּ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׂמֹחַ. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ יִשְׂרָאֵל פָּרָשַׁת נְגָעִים נִתְיָרְאוּ, אָמַר לָהֶם משֶׁה אַל תִּתְיָרְאוּ אֵלּוּ לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, אֲבָל אַתֶּם לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׂמֹחַ, כמו שכתוב, "רַבִּים מַכְאוֹבִים לָרָשָׁע, וְהַבּוֹטֵחַ [...]
עבודה טהורה, שמחה טהורה
יַיִן וְשֵׁכָר אַל־תֵּשְׁתְּ אַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ בְּבֹאֲכֶם אֶל־אֹהֶל מוֹעֵד וְלֹא תָמֻתוּ חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם׃ (ויקרא י:ט) חז"ל מביאים משל כדי להסביר כיצד אנו יודעים מדוע מתו בני אהרן: מלך ראה ששומרו פתח את דלת אוצר המלך, ולכן הוציאו להורג. כאשר מינה המלך שומר חדש, נתן לו הוראה ברורה אחת: "לעולם [...]
בחירות קטנות, השלכות נצחיות
וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם׃ (שמות יג:ח) הגמרא (ירושלמי חגיגה ב:א) מספרת לנו על אמו של אחר (אלישע בן אבויה). כשהייתה מעוברת בו, עברה על פני בית עבודה זרה והריחה מריח הבשמים. החשיפה הלכאורה הקטנה הזו השפיעה על הילד שהייתה נושאת — ולבסוף [...]
שביעי – לעשירי
דַּבְּרוּ אֶל־כׇּל־עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בֶּעָשֹׂר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ שֶׂה לְבֵית־אָבֹת שֶׂה לַבָּיִת׃ (ויקרא יב:ג) מקורו של שבת הגדול הוא היום שבו בני ישראל התחילו באופן רשמי להתכונן לקורבן פסח. אך איזו מסר עמוק יותר מעבירה התורה בכך שהיא מציינת את התאריך עצמו? השנה העניין בולט במיוחד, שכן שבת [...]
עטופים בתפילה
דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אָדָם כִּי־יַקְרִיב מִכֶּם קׇרְבָּן לַה' מִן־הַבְּהֵמָה מִן־הַבָּקָר וּמִן־הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ אֶת־קׇרְבַּנְכֶם׃ (ויקרא א:ב) התפלה היא במקום הקרבן ולכן צריך ליזהר שתהא דוגמת הקרבן בכוונה ולא יערב בה מחשבה אחרת כמו מחשבה שפוסלת בקדשים, ומעומד, דומיא דעבודה. וקביעות מקום כמו הקרבנות שכל אחד קבוע מקומו לשחיטתו ומתן [...]
הטוב ביותר שאתה יכול
וְהַנְּשִׂאִם הֵבִיאוּ אֵת אַבְנֵי הַשֹּׁהַם וְאֵת אַבְנֵי הַמִּלֻּאִים לָאֵפוֹד וְלַחֹשֶׁן׃ (שמות לה:כז) חז"ל מסבירים שהמילה "וְהַנְּשִׂאִם" כתובה חסר יו"ד, משום שהנשיאים התעצלו ולא פעלו בזריזות בהבאת נדבותיהם למשכן. המדרש מספר – וכך מביא רש"י – שבבוא העת להקריב את קרבנות הנשיאים, הם הקריבו אותם בזריזות מופלגת, כמעשה תשובה. הרב ברוך [...]
גילוי סודות המשכן
רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן־אוּרִי בֶן־חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה׃ וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹקִים בְּחׇכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכׇל־מְלָאכָה׃ )שמות לא:ב-ג) חז"ל מספרים לנו כי כאשר בצלאל בנה את המשכן ואת כליו, ידע לשלב את האותיות שבהן נברא העולם – ובכך התכוון בעת יצירת הכלים. זהו בבירור רעיון קבלי עמוק, שמרגיש לנו זר [...]
שביל הנשמע לפורים
וְהָיָה עַל־אַהֲרֹן לְשָׁרֵת וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ בְּבֹאוֹ אֶל־הַקֹּדֶשׁ לִפְנֵי ה' וּבְצֵאתוֹ וְלֹא יָמוּת׃ (שמות כח:לה) בספרו *מ וולוז'ין לירושלים* (תרצ"ג, 1933), מאיר בר-אילן שאל את גדולי ישראל שלפני מלחמת העולם השנייה, "מהו תפקידו של רב?” התשובות נחלקו. יש רבנים שאמרו כי תפקידו העיקרי של הרב הוא להשיב שאלות הלכתיות. אחרים הדגישו [...]
מקדש מעט
וְעָ֥שׂוּ לִ֖י מִקְדָּ֑שׁ וְשָׁכַנְתִּ֖י בְּתוֹכָֽם׃ (שמות כה:ח) רבי יהודה עדס, ראש ישיבת קול יעקב בבית וגן, בנה מבנה יפהפה ומרשים לישיבתו ממש בלב שכונה מגורים. בלילות שבת היו מצטרפים אל הישיבה רבים מבעלי הבתים המקומיים לתפילה. בין קבלת שבת למעריב היה הרב עדס נושא דרשה בנושאים שנגעו גם לבעלי הבתים [...]
שתי דרכי רפואה
אִם־יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ עַל־מִשְׁעַנְתּוֹ וְנִקָּה הַמַּכֶּה רַק שִׁבְתּוֹ יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא (שמות כא:יט) התורה אומרת לנו בפרשת בשלח: "אֲנִי ה' רֹפְאֶךָ" (שמות טו, כו). אולם בפרשת השבוע, כאשר מדובר על רשות הרופאים האנושיים לרפא את החולים, התורה משתמשת בביטוי כפול: "ורַפֹּא יְרַפֵּא" (שמות כא, יט). השאלה הברורה היא: מדוע רפואתו [...]
בעיה או אתגר?
וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכׇּל־הָעָם אַנְשֵׁי־חַיִל יִרְאֵי אֱלֹקִים אַנְשֵׁי אֱמֶת שֹׂנְאֵי בָצַע וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת׃ (שמות יח:כא) לפני שנים רבות עבדתי כשוחט במפעל. בגלל חוסר הניסיון שלי, היחס שלי בין טרפות לכשרות היה גבוה מהממוצע. הבעלים ניגש אליי ואמר לי שאני חייב לשפר את המספרים. [...]
לשם שמיים
וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת־עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ כִּי הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹקִים אֶתְכֶם וְהַעֲלִיתֶם אֶת־עַצְמֹתַי מִזֶּה אִתְּכֶם׃ (שמות יג:יט) תָּנוּ רַבָּנַן: בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה חֲבִיבוֹת מִצְוֹת עַל מֹשֶׁה רַבֵּינוּ, שֶׁכׇּל יִשְׂרָאֵל כּוּלָּן נִתְעַסְּקוּ בַּבִּיזָּה, וְהוּא נִתְעַסֵּק בְּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״חֲכַם לֵב יִקַּח מִצְוֹת וְגוֹ׳״. (סוטה יג.) יש שאלה מפורסמת [...]
לחתוך קרוב
וְכִי־יָגוּר אִתְּךָ גֵּר וְעָשָׂה פֶסַח לַה' הִמּוֹל לוֹ כׇל־זָכָר וְאָז יִקְרַב לַעֲשֹׂתוֹ׃ (שמות יב:מח) רבי לייבל אייגר, נכדו של רבי עקיבא אייגר, הפך לראש חסידות לובלין. הדבר גרם למתיחות ביחסיו עם אביו, רבי שלמה אייגר, שהיה ליטאי; אולם עם סבו שמר על קשר חם ואוהב מאוד. אחת הבעיות שהיו לאנשים [...]