“אַתֶּ֨ם נִצָּבִ֤ים הַיּוֹם֙…” (דברים כט:ט)
“למה נסמכה פרשת אתם נצבים לקללות לפי ששמעו ישראל מאה קללות חסר שתים חוץ ממ”ט שבת”כ הוריקו פניהם ואמרו מי יוכל לעמוד באלו התחיל משה לפייסם אתם נצבים היום הרבה הכעסתם למקום ולא עשה אתכם כלייה והרי אתם קיימים לפניו” (רש”י כט:יב ממ”א)
אני יכול להבין את ההיגיון של איך זה יכול להרגיע את בני ישראל, אבל נראה שזה מאבד את מטרת התוכחה, כי התוכחה אמורה להטיל אימה על אנשים כדי שיתנהגו כמו שצריך – הלא משה ביטל את המסר כשאמר להם שעם כל החטאים שעשיתם אין לכם ממה לפחד!?
אנשים יכולים לסבול סוגים רבים ושונים של נסיבות קשות, ועדיין לצאת ללא פגע. לפעמים האירועים האלו ישנו את חייהם לחלוטין, ולפעמים חייהם ימשיכו כאילו כלום לא קרה. לפעמים החוויות האלה יגרמו להם לעצב מחדש את הדרך בה הם חיים, ופעמים אחרות זה יהפוך להתמוטטות זמנית, והם ימשיכו הלאה כפי שהיו בעבר. כולנו מבינים שמטרת הענישה היא לגרום לאדם לשים לב ולהגיע להבנה כי הדרך שבה התנהג אינה נכונה, ולגרום לו לשנות את דרכיו. אולם פעמים רבות, התוצאה היחידה של העונש היא שהאדם סובל מהעונש או מהכלא, ואז חוזר לשטויות שבהן היה מעורב בעבר. החברותא שלי סיפר לי שפעם הלך לבית החולים לבקר אדם שנפגע ממכונית כשהלך לבית הכנסת בשבת בניו יורק. כשהגיע לחדרו של האיש, שמע אותו אומר לחבר אחר: “אנשים רבים היו חושבים על מה שקרה להם ומבינים שהם צריכים לעשות שנויים בחייהם. אבל לא אני, אני לא הולך לשנות שום דבר בחיי!”
אנו מאמינים שהסיבה שהקדוש ברוך הוא מעניש אותנו היא “קריאת השכמה” – אזהרה עבורינו לסדר את מצבינו. נקווה שכאשר נקבל את הקריאה הזו, נשנה את דרכינו ונהיה טובים יותר. זה יתן מטרה לעונש.
משה רבינו לא אמר לבני ישראל “אל תפחדו מהעונש”, אלא “ראו שהעונשים שקיבלתם אכן שינו אתכם, ואתם עומדים כאן היום מול ה’ כאנשים טובים יותר”. דוגמה לכך היא אמירת חז”ל המפורסמת ” במקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד”. נכון, חטאנו, אבל נקווה שבאמת השתפרנו בגלל אותו אירוע שלילי.
בן דוד שלי הסביר לי פעם את דברי חז”ל “העושה תשובה מאהבה – זדונות נהפכות לו לזכויות” (יומא פ”ו). הוא שאל מדוע זה כך? הוא ענה שמכיוון שהחטא הוא הגורם להכרה שצריך להתקרב לה’, לכן החטא הופך לזכות.
בראש השנה איננו מבקשים סליחה. אולם בימים האחרונים שלפני כן, לא רק שזה מתאים, זה גם מראה את הרצון האמיתי שלנו להיות טובים יותר וקרובים יותר לה’. העובדה שאנו עומדים היום (לאחר קריאת התוכחה) במקום טוב יותר היא הדגמה עד כמה ה’ רוצה שנתקרב אליו. על ידי מאמצים לשפר את עצמנו בתקופה זאת אנו יכולים באמת לקוות להתברך בשנה טובה ומתוקה!
