גם כשאינו נוח

“וַיַּ֔רְא וְהִנֵּה֙ שְׁלֹשָׁ֣ה אֲנָשִׁ֔ים נִצָּבִ֖ים עָלָ֑יו וַיַּ֗רְא וַיָּ֤רׇץ לִקְרָאתָם֙ מִפֶּ֣תַח הָאֹ֔הֶל וַיִּשְׁתַּ֖חוּ אָֽרְצָה׃” (בראשית יח:ב)

הרב יוסף בער סולובייצ’יק, הבית הלוי, כשהוא טיפל בענייני קהילתו לבש בגדים כיאה לרב חשוב. אך כשנסע, לא היה צורך לתת כבוד לתפקידו הרבני, ולכן בחר ללבוש בגדי אנשים פשוטים. ישנם מקרים רבים שנכתבו על אנשים שהתייחסו אליו בצורה לא מכובדת, מבלי להבין מיהו האיש הנראה פשוט.

אחת התקריות הייתה כדלקמן: לילה אחד כשהלך בית הלוי עם הגבאי שלו התחילה סופת שלג. למרבה מזלם, הם מצאו פונדק בבעלות יהודית, ודפקו על הדלת. הפונדקאי כבר ישן במיטתו החמה, ובגלל מזג האוויר הסוער, לא היה מעוניין לקום להכניס אותם לפונדק. הגבאי של בית הלוי הכה על הדלת עד שבסופו של דבר בעל הפונדק פתח את הדלת וללא רצון נתן לבית הלוי ליכנס. “אתם יכולים לישון על הרצפה, במסדרון.” אמר בעל הפונדק, והצביע על מקום קר ולא נוח.

אחרי כמה דקות, התרחשה מהומה גדולה בפתח בית המלון כאשר גבאי הודיע על הגעתם של הרבי מקוידונוב ופמלייתו. הפונדקאי העניק להם כבוד רב, והכין להם ארוחה המפוארת, אך כשהרבי מקוידונוב הלך ליטול את ידיו, הבחין בבית הלוי ישן על הרצפה. “איך יכולת לתת לרב הנהדר הזה לישון על הרצפה ולא לתת לו מקום אירוח מתאים!?” שאל הרבי. הפונדקאי ביקש מיד את סליחת בית הלוי על התייחסותו אליו בצורה לא נכונה. הבית הלוי הגיב, “נתת לי תובנה להבנת נושא בפרשת השבוע. כשאברהם אבינו התייחס לשלושת המלאכים באופן מלכותי, חז”ל התאמצו מאוד לשבח את ההתנהגות הזו. אולם כאשר לוט נתן מקלט לשני המלאכים שבאו אליו, וסיכן את עצמו ואת משפחתו בסכנת חיים, חז”ל לא שיבחו את לוט”.

בית הלוי הסביר, שלוט ראה שני גברים עם מראה מכובד מגיעים לביתו, ובגלל איך שהם נראו, לוט נתן להם כבוד ואירוח נאותים. אמנם למרות ששלושת הגברים שבאו לבקר את אברהם נראו כמו אנשי אדמה ערבים, הוא עדיין התייחס אליהם באופן מלכותי. זו המשמעות האמיתית של חסד, בניגוד לעשיית המצווה להאדרה עצמית,. בית הלוי סיכם את תוכחתו לפני הפונדקאי, “גם אתה צריך לעשות את מצוות הכנסת אורחים כמו שצריך, אפילו אם הם לא נראים כמו גדולי תורה”.

אני זוכר פעם שראש ישיבת פאסאיק ניו ג’רזי, קפץ על ההזדמנות לכבד את התורה כאשר כל הבחורים שלו נמנעו מלנצל את אותה ההזדמנות. אסלה בישיבה הייתה סתומה והציפה את המסדרון. הבחורים התעלמו מהבעיה ועקפו את הלכלוך, אך ברגע שראש הישיבה ראה את הבעיה, הוא החל לנקות אותה. כשהבחורים ראו את ראש הישיבה עושה את העבודה המשפילה הזו, הציעו לעזור, והסבירו כי “כבוד התורה” לא מאפשר להם לתת לראש הישיבה לבצע עבודות כאלה. ראש הישיבה מסר בתגובה, “כבר היתה לכם ההזדמנות לכבד את התורה על ידי ניקוי הלכלוך הזה. עכשיו אני מכבד את התורה על ידי הניקיון!”

אנחנו רוצים להרגיש טוב כשעושים מצוות. אבל האם נוכל לצאת מאזור הנוחות שלנו ואף לקיים מצווה אפילו כשהיא לא גורמת לנו להרגיש טוב? כשהייתי בחור צעיר, היה לי שותף לחדר חסר דאגה, ופעם הוא הביא נווד מעניין מהכותל לדירה שלנו לישון. השותף השני שלי פחד להכניס את האיש. “איפה אהבת ישראל שלך?” שאל השותף לחדר מחוץ לדלת. השותף בפנים השיב, “יראה באה לפני אהבה!”

כולנו צריכים להתאמץ לעשות חסד, גם כשזה לא נוח. החסדים האלו ‘מחוץ לאזור הנוחות שלנו’ מעלים אותנו לגבהים רוחניים גדולים יותר ובהחלט ראויים לציון לשבח.