הבחירה הנכונה

“וַיִּקְרְא֥וּ לְפָנָ֖יו אַבְרֵ֑ךְ” (בראשית מא:מג)

“אברך… דָּרַשׁ רַבִּי יְהוּדָה אַבְרֵךְ זֶה יוֹסֵף שֶׁהוּא אָב בְּחָכְמָה וְרַךְ בַּשָּׁנִים, אָמַר לוֹ רַ’ יוֹסֵי בֶּן דֻּרְמַסְקִית עַד מָתַי אַתָּה מְעַוֵּת עָלֵינוּ אֶת הַכְּתוּבִים? אֵין אַבְרֵךְ אֶלָּא לְשׁוֹן בִּרְכַּיִם…” (רש”י שם)

לעתים קרובות הורים מתוסכלים מהילדים המתבגרים שלהם. הילדים משוכנעים שהם יודעים הכל ויש להם רעיונות טובים יותר מאלה של הוריהם. עם זאת, להורים יש בדרך כלל את הניסיון והחוכמה להבדיל בין רעיונות יעילים אמיתיים לעומת רעיונות פחות טובים (לפחות בכל הנוגע לחינוך ילדיהם). רעיון זה בא לידי ביטוי במאמר חז”ל, “סתירת זקנים בנין ובנין נערים סתירה” (מגילה ל”א ב).

השבוע נפגשתי עם הורים שניסו לבטא את המחשבה הזו באומרם, “ילדים רואים רק את מה שנמצא מולם בעוד שמבוגרים יכולים לראות את ההשלכות מרחיקות הלכת של מה שיעשו”. אני חושב שהדוגמה הקלאסית לזה היא כשהילד בן התשע רודף אחרי אחיו בן ה-12 כי הוא רוגז עליו. ההורה אומר ברוגע, “אתה יודע שהוא הולך לגמור אותך?” הילד בן התשע אומר, “אני יודע, אבל לא אכפת לי, ואני הולך לתת לו את מה שמגיע לו.” בשלב זה הורים רבים אובדי עצות מה לומר!

תארו לעצמכם שאתם חיים בתקופת המכבים והמכבים “קצרי הראייה” אומרים שהם יוצאים למלחמה נגד היוונים, שהיו אז המעצמה העולמית. כל מי שמעל גיל ארבע יראה אותם כלא מפותחים ופזיזים. עם זאת אנו רואים שלא רק שהגישה שלהם הייתה נכונה, אלא שה’ עשה ניסים כדי לגרום להצלחתם.

מסופר על עילוי צעיר מעיירה קטנה. לא היה איש בעיירה שיכול היה ללמד אותו, כי למרות שהיה צעיר מאוד, הוא עלה על כולם מסביבו. המורה שלו שלח איתו מכתב למורה מתאים בעיר הגדולה, המתאר את העילוי במילותיהם של חז”ל “יניק וחכם” – כלומר צעיר וחכם. המורה החדש, כדי לבדוק עד כמה הילד מוכשר, אמר, “ברור שהרבי מנסה לומר שאתה סתם ‘חכם בלילה’ ולא ממש חכם. אני יודע את זה מפני שהוא קרא לך “:יניק וחכם” – צעיר וחכם, אבל אם היית באמת חכם מעבר לשנים שלך, הוא היה מבטא את זה אחרת: “חכם אך צעיר”. ההוכחה שלי לכך היא מרש”י בפרשת מקץ. יוסף נקרא ‘אברך’ ורש”י אומר שזה בגלל שהיה “אב” בחכמה ו”רך” בשנים. לכן, אם הרבי שלך באמת הרגיש שאתה כל כך חכם, הוא היה מבטא קודם כל את החכמה שלך ורק אחר כך הגיל”. הילד הגיב מיד, “נראה שיש מחלוקת באיזו דרך יש לכתוב את המילה. רש”י ממשיך עם פירושו של רבי יוסי. אם רבי יהודה צדק, היה צריך לומר “רכ-אב”, ולכן צריכים הסבר חדש. זו הוכחה לכך שהדרך שבה צריך להיכתב היא צעיר בגיל ועם זאת חכם”.

איך שלא מסתכלים על זה, ברור שיש חסרונות בלהיות צעיר ופזיז. אבל איך נחליט מה באמת הדבר ה”חכם” לעשות? יש ביטוי בעברית “אל תהיה צודק, תהיה חכם”. זה נכון כשהמטרה היא להצליח בחיי היומיום שלנו. עם זאת, אולם, מכיוון שהתורה רוצה שננהל את חיינו בצורה מסוימת, החיים הנכונים, לפעמים להיות צודקים חשוב יותר מאשר להיות חכמים. זה מסביר למה פעמים רבות אנו שומעים מהגדולים דברים שנראים לנו לא הגיוניים. וזו הסיבה מדוע גדולי ישראל נקראים “הזקנים”.

בחנוכה אנחנו חוגגים את הרעיון הזה בדיוק. אם היינו חכמים במקום צודקים, לא היינו כאן עכשיו!