השאר את הנהיגה בידי ה’

“וַיַּעֲבֹ֧ד יַעֲקֹ֛ב בְּרָחֵ֖ל שֶׁ֣בַע שָׁנִ֑ים וַיִּהְי֤וּ בְעֵינָיו֙ כְּיָמִ֣ים אֲחָדִ֔ים בְּאַהֲבָת֖וֹ אֹתָֽהּ׃” (בראשית כט:כ)

בתקופה האחרונה יש הרבה עבודות בכבישי ירושלים ונראה לי שרוב הזמן שאני נוהג, התנועה נעה לאט מאוד או בעצירה מוחלטת. נסיעות קצרות בירושלים שבעבר נמשכו דקות ספורות הפכו כעת למייגעות, גוזלות זמן וסוחטות נפשית. ניסיתי מסלולים שונים כדי למנוע את העיכובים, אבל נראה שתמיד אני מגיע ליעד ללא חיסכון בזמן. עולות שתי שאלות: ראשית, באיזה שלב עלי לוותר על המאמצים לעקוף את התנועה? שנית, עד שאגיע ליעד שלי, האם עליי להרגיש מתוסכל או לא?

בפרשת השבוע אנו מוצאים משהו שקשה מאוד להבין. יעקב אבינו פוגש את רחל, מבין שהיא האישה שהוא אמור להינשא לה, ואז מבצע הסכם עם חמו לעתיד. אפשר היה להניח שהתורה תציין שהוא ממתין בסבלנות לזמן המיועד לבוא, כדי לקיים את הנישואין. אולם התורה אומרת בדיוק את ההיפך: “וַיִּהְי֤וּ בְעֵינָיו֙ כְּיָמִ֣ים אֲחָדִ֔ים בְּאַהֲבָת֖וֹ אֹתָֽהּ”. (עיין בלב אליהו שגם הוא מוטרד מכך).

לעתים קרובות אנו מוצאים את עצמנו מוטרדים כי אנו יודעים שאנו אמורים לעשות X ובמקום זאת אנו נאלצים לעשות Y. ברצוני לשתף איתכם את התסכול של אחד החברים שלי. הוא ביקש ממני את נקודת המבט שלי על מצבו, בתקווה להבין את דרכיו של ה’. היו לו חובות רבים, שנגרמו מהוצאות שונות בלתי צפויות, אבל הוא למעשה חי את חייו היום יומיים בצורה חסכנית למדי. הוא שאל אותי, “אני יודע שלה’ אין חוסר כסף, והוא יודע שאם הוא יתן לי מספיק כדי להסדיר את החובות שלי, אני עדיין אמשיך לחיות את אותם חיים חסכנים בדיוק כמו עכשיו. אז מה הסיבה שה’ לא נותן לי את הכסף הדרוש?” הסתכלתי לו בעיניו ואמרתי לו: “אתה יודע שמה שאמרת אינו נכון!” מופתע הוא שאל אותי ברצינות, “מה אמרתי שלא נכון?” אמרתי לו, “אם ה’ היה נותן לך את הכסף, לא היית חי כמו שאתה חי עכשיו. עכשיו אתה חי עם דאגות, אבל אם החובות שלך שולמו, היית חי בלי דאגות. וברור לי שאתה מכיר את זה, כי אם זה לא היה משנה את חייך, לא היית שואל מה ששאלת!”. בקיצור, זה נכון שה’ יכול להקל עלינו, אבל אם הוא לא עושה את זה, ברור שהוא רוצה שהחיים שלנו יהיו בדיוק כפי שהם.

אחד הניסיונות שלי להתמודד עם נושא התנועה היה לנסוע בתחבורה ציבורית. למרות שזה עשוי לקחת יותר זמן, אני לא צריך להאבק עם התנועה – אני רק צריך להתמודד עם זמני נסיעה ארוכים. אני יכול לשבת בנוחות וליהנות מהנסיעה מתוך הבנה שזה לא בידיים שלי. כך גם בחיים בכלל, אם כולנו היינו מבינים שה’ הוא בעצם “הנהג” של חיינו, אז כשנתקעים בפקקים (בהנחה שזו לא אשמתכם כי יצאתם מאוחר), היינו מבינים שזהו בדיוק מה שה’ רוצה עבורנו בדיוק אז. בין אם הדברים מתנהלים בצורה שנראית לנו טובה או לא, הכל רצון ה’. עם זאת, מה עלינו לעשות בזמן הזה וכיצד להתמודד עם המצב הוא האתגר שעלינו לעמוד בו.

כשאנחנו עושים פעיליות שאנחנו מאוד נהנים מהן, נראה שהזמן טס. ואפילו כשאנחנו עושים משהו שמתסכל אותנו, אם אנחנו יודעים שזה מה שה’ רוצה, אנחנו צריכים להעריך את ההזדמנות לצמוח, בדיוק כמו כשאנחנו יושבים בסדר פסח ושרים את ההלל. יעקב אבינו הבין שהוא הועמד במצב זה להמתין שבע שנים לאשתו שלא באשמתו, אלא באמצעות תוכניתו של ה’. לאחר שהבין את זה, הוא היה מסוגל להעריך אפילו את התקופות הקשות בחייו, כי הוא הבין שחייו מנוהלים ביד ה’.