(סוטה לד:ב) משה ביקש רחמים על שנאמר “וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן-נוּן, יְהוֹשֻׁעַ” (במדבר יג:טז)

“התפלל עליו קה יושיעך מעצת מרגלים” (רש”י שם – במ”ר)

כשראיתי את הרש”י, תהיתי מדוע השתמש רש”י במונח “מעצת”? הוא היה צריך לומר “מחטא” המרגלים. ואכן, השאלה שעלינו לשאול היא, “מה הייתה העצה שממנו היה צריך להינצל?”

יש ספרי ילדים שנכתבים כדי ללמד אותם לא לשקר. קרוב משפחה כתב לאחרונה ספר כזה שמתאר ילד קטן שמצליח להצדיק כל שקר שיוצא מפיו. לדוגמה, הוא היה קורא ספר בחדרו, בעוד אמו חשבה שהוא מתלבש. האם שאלה מהצד השני של הדלת, “אתה קורא?” הילד סגר מיד את הספר, התחיל להתלבש וענה, “לא, אני מתלבש!” לאחר מכן הוא הצדיק את זה, “לא שיקרתי – למעשה אמרתי את האמת!” (למרות שבלב ליבו ידע שהוא באמת שיקר.)

שמעתי פעם נאום מרב מפורסם באמריקה שדיבר על עניין הסטטיסטיקה. הוא הסביר עד כמה צריכים להיות מודעים כדי להבין את אמיתות הסטטיסטיקות. הוא נתן את הדוגמה הבאה: היה כפר קטן עם 10 תושבים. לשניים מהם הייתה נטייה במשפחתם לחורים בשיניים, והם החליטו לעשות ניסוי ולהוסיף פלואור למים של הכפר. בסוף הניסוי, מבין שני התושבים הללו, אחד עדיין קיבל חלל ואילו השני לא. הסטטיסטיקה יצאה: דו”ח אחד קבע כי 50% מהאנשים עם נטייה לחורים הושפעו לטובה מפלואוריד במים. גם יצא דו”ח שני עם תוצאות שמכל קבוצת הבדיקה היה רק אדם אחד שקיבל חלל.

שימוש בידע שיווקי יכול לבטא את המידע בצורה מדויקת באמת, אך עם זאת, מייצר רושם של משהו יותר גדול מהעובדות. זה אכן מתאר את עבודתו של היצר הרע. פעמים רבות, היצר הרע מפחית או מגדיל החשיבות של היבטים מסוימים של המציאות כדי לפתות את האדם לחטוא.

המרגלים לא רק ‘נפלו’ בחטא; נראה שזה היה מתוכנן מראש. הייתה להם מסגרת התייחסות התחלתית כיצד להסביר את העובדות לפניהם: למשל. כל האנשים מתים; לכן זה נראה כ”ארץ שאוכלת יושביה” – מקום עם מחלות משתוללות. האברבנאל, בדיון בתגובותם של יהושע וכלב, מסביר כיצד הם הפריכו את העובדות שהציעו המרגלים כדלקמן. “אנחנו, שהסתובבנו בארץ, היינו צריכים להיות רגישים יותר למחלות מאשר אלה שגרים בביתם ובסביבה בריאה. נלחצנו מ-40 יום של מאמץ גופני מתיש, ובכל זאת נשארנו בריאים, במצב לא גרוע יותר ממה שהתחלנו. לכן, אם אתם רוצים להתבונן בעובדות, נראה לנו שהן לטובתנו, ולכן צריכים ללכת לכבוש את ארץ ישראל”.

לעתים קרובות אנו שומעים על אנשים שנכנעים ליצר הרע שלהם ועושים דברים מגוחכים לחלוטין, ואז אנו תוהים מה הם חשבו. אולם כאשר אנו נמצאים במצב דומה, נראה שיש לנו תירוצים טובים להסביר שאנו לא מגוחכים. למשל, ראובן נשאר ער עד מאוחר ובגלל זה איחר לשחרית. שמעון אומר לו, “האם זה לא היה טיפשי להישאר ער כל כך מאוחר, כי עכשיו פספסת חלק מהתפילה!” עם זאת, כאשר שמעון בעצמו ער עד מאוחר לעבוד על הפרויקט שלו, הוא נשאר משוכנע שהוא עומד להגיע לשחרית בזמן.

ה”עצה” שעליה דיבר משה הייתה ההטיה הרגשית של המרגלים. כמו שמשה ברך את יהושע, גם אנו מבקשים בתפילתינו בכל יום לא להכניס אותנו “לידי נסיון”, כולל אותם נסיונות שאנו כבר יודעים מהי הבחירה הנכונה עבורן. אנו מבקשים מה’ שלא יביא אותנו לנסיון, כי אנו יודעים שבלחץ של נסיון קשה לנו מאוד להתגבר על רגשותינו באופן שכלי, ואנו נוטים לתרץ את ה’טעויות’ שלנו.

יהי רצון שנזכה כולנו בכוחו של יהושע ולא ניפול טרף ל”עצת” היצר הרע.