“… וְדִבַּרְתָּ֖ בָּ֑ם…” (דברים ו:ז)

רש”י אומר לנו “(ספרי) שלא יהא עיקר דבורך אלא בם עשם עיקר ואל תעשם טפל”(שם). “פטפוט סרק” מוכר לנו כביטול תורה ואנו מכירים היטב את הצד השלילי שלו. ישנה שאלה לגבי תשעה באב (שזה עתה חלף) בה דנים הפוסקים. בתשעה באב אסור ללמוד תורה, כי לימוד תורה מביא שמחה רוחנית. בתשעה באב מותר ללמוד דברים שבדרך כלל מצערים אדם. ישנה שאלה האם חייבים ללמוד נושאים אלו (הרב אלישיב בקובץ תשובות ג:קסח), או שיום תשעה באב עצמו דוחה את חובת לימוד התורה, אולם יש התר ללמוד את הנושאים המסוימים הללו (כף החיים תשד:י). אבל ברור, שכיוון שאסור לעשות הסחת הדעת מהאבלות של תשעה באב, שיחה בטלה בהחלט אינה ראויה. עם זאת, בימים רגילים, רובנו מתקשים שלא להסתבך בדברים שעלולים להיחשב לדברים בטלים.

ביידיש יש ביטוי “מקווה נייעס”. נראה שיש אנשים, כשהם לבושים פחות, מאבדים את כבודם ומדברים בצורה לא ראויה. סביר להניח שהם עושים את זה רק כדי להנות מהשיחה. לכן, הערך של פטפוט כזה הוא זניח. לאחיו של הרב חיים וולוז’ונר, הרב זלמן, שהיה אדם מדהים, הייתה גישה הפוכה. כשהוא היה בבית המרחץ, היה מנהל שיחות על פוליטיקה או מדע, והרשים את האנשים שאיתם דיבר. הם התקשו להאמין שהאדם הזה, שהייתה לו תשוקה בלתי ניתנת לכיבוי לדעת את העולם שסביבנו, יכול להיות גם מתמיד כל כך גדול. אולם כשביקשו ממנו הסבר, נדהמו לגלות שההפך הגמור הוא האמת. העניין והתשוקה האמיתית היחידה שלו הייתה תורה. עם זאת, הוא הגה את הרעיון הגדול הזה להתעניין בידע כללי, כדי למצוא משהו שיעסיק את דעתו במקומות שאסור ללמוד תורה. כדי לוודא שלא יהיו לו מחשבות תורניות במקומות האלה, הוא דאג להיספג מאוד בנושאים החילוניים.

בשנים האחרונות שמעתי מתלמיד של החכם בן ציון אבא שאול ז”ל שכשהיה הולך לשירותים, עמדו בחוץ שני בחורים, וכל אחד קרא בקול מעיתון אחר בו זמנית כדי להעסיק את דעתו בדברים שאינם לימוד תורה. (נראה שאין מספיק שכל רק בעיתון אחד כדי להעסיק את דעתו, ולכן הוא היה צריך שניים!)

הרעיונות האלה מאוד גבוהים ומרוחקים מאיתנו. אבל הנושא נכון במיוחד בתקופה זו של השנה שבה אנשים רבים יוצאים לחופשה. ברצוני להציע עצה ששמעתי בשם הרב הלל זקס ז”ל, כשהיה ראש ישיבת חברון. הוא אמר שאם אתה קורא עיתון, תדאג שהתוכן יהיה ברמה שיהיה לך מה לספר למישהו בלי בושה, גם למחרת.

כשאנחנו יוצאים לחופשה, מה שנכון לעשות כדי להמריץ את עצמנו מחדש, גם אנחנו צריכים להבטיח שנעשה דברים שנשמח לזכור אחר כך ואפילו נרצה לספר לאחרים.

שיהיה לכולנו קיץ מעשיר!