לא אנוכי – פחות אני

“וַיֹּ֤אמֶר פַּרְעֹה֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף אַחֲרֵ֨י הוֹדִ֧יעַ אֱלֹקִ֛ים אוֹתְךָ֖ אֶת־כָּל־זֹ֑את אֵין־נָב֥וֹן וְחָכָ֖ם כָּמֽוֹךָ” (בראשית מא:לט)

יש כמה הסברים בראשונים מדוע יוסף יעץ לפרעה כיצד לטפל עם הרעב העומד להתרחש, למרות שבכלל לא ביקשו ממנו עצות. יש שאומרים שיוסף הרגיש שזה מרומז בחלום, וחלק מהגשמת החלום היה לתת עצה לפרעה. לכן, הוא הציע את העצה על דעת עצמו. ויש ראשונים אחרים שאומרים שיוסף הרגיש שזו הזדמנות לנסות להשתחרר מהכלא.

אחת השאלות שמעסיקות אותי בכל שנה בחנוכה היא: “מה חשבו המכבים כשיצאו להתקיף את היוונים?” האם הם באמת ציפו שיקרה להם נס כאשר הגדוד הקטן שלהם יצאו להילחם נגד הצבא הגדול של יוון? רש”י בויקרא אומר לנו שאדם שרוצה לשים את עצמו במצב שמסכן את חייו כדי לקדש שם שמים, אך בתוך תוכו מצפה שה’ יציל אותו בנס, בסופו של דבר יתאכזב מכיוון שלא יעשה שום נס עבורו.

פגשתי פעם מישהו מוכר בתחום מאוד יוקרתי שסיפר לי על אחד מעמיתיו שלא היה כל כך מוכר. הוא אמר עליו: “הוא הגיבור שלי ומחזיק אותי בדרך הישר והאמיתי.” הופתעתי מההערה שלו ושאלתי אותו מדוע הוא מרגיש כך. הוא ענה: “הוא אדם טוב ובכל זאת יש לו מוניטין ללא רבב.” למרבה הצער, פעמים רבות אלטרואיסטים ואידיאליסטים חווים מכות בכל תחום בו הם נמצאים. תופעה זו אכן הטרידה את משה רבנו והוא שאל את ה’, “מדוע יש צדיק ורע לו, ורשע וטוב לו?”

ואכן, הצלחה בעבודת ה’ אינה תמיד מובנת מאליה. ברצוני להזכיר סיפור שקרה למורה ותיק שאני מכיר. שנה אחת החליטה הנהלת בית הספר להעניק תעודת “מורה השנה” למורה שמילא את תפקידו מעל ומעבר והעניק השראה לתלמידיו. מכרי היה הראשון שנבחר לקבל את הכבוד הזה. התקשרתי לאחל לו “מזל טוב”, והופתעתי לקבל “תודה” חסרת חיות. כשלחצתי עליו לדעת מדוע הוא לא כל כך מתלהב, התרגשתי מתגובתו: ” אולי מגיע לי הכבוד הזה, אבל אני חושב על כל אותם גיבורים לא ידועים שלעולם לא זוכים להכרה כלשהי. איזה זכות מיוחדת הייתה לי, שגרמה להכרה במאמצים שלי?”

לפי החתם סופר, ליוסף הצדיק כלל לא היה אינטרס עצמי כאשר הציג את הצעותיו. זה פשוט היה נראה במקום להציע עצות. תחושה אמיתית זו של עזרה כשמתאפשר, מפגינה תשוקה לעזור לאחרים ויכולת להיות מנותק מאנוכיות – תכונות הנחוצות למישהו בתפקיד של כוח על אחרים.

יתכן שכשהמכבים יצאו למלחמה הם יצאו בלי מחשבות לנצח או להפסיד – הם פשוט הבינו שזה הדבר הנכון והזמן הנכון לעשות זאת. ייתכן שרוח זו של נדיבות לב הייתה הסיבה שה’ עשה עבורם את ניסי החנוכה.

בדרך כלל אנו עושים כל מיני חישובים מהי הדרך הטובה ביותר להצליח. החתם סופר מלמד אותנו שאסור לנו להתמקד במה שנחשב בעינינו להצלחה; אלא ההתמקדות צריכה להיות רק לעשות את מה שנכון בעיני ה’.