וְעַתָּ֣ה אַל־תֵּעָ֣צְב֗וּ וְאַל־יִ֙חַר֙ בְּעֵ֣ינֵיכֶ֔ם כִּֽי־מְכַרְתֶּ֥ם אֹתִ֖י הֵ֑נָּה כִּ֣י לְמִֽחְיָ֔ה שְׁלָחַ֥נִי אֱלֹקִ֖ים לִפְנֵיכֶֽם׃ (בראשית מב:ה)

לאחר שגילה את עצמו לאחיו, יוסף אומר “אל תעצבו…” – אל תרגישו רע, כי ה’ שלח אותי לכאן. הרב ברוך מרדכי אזרחי שליט”א שואל: “האם זה באמת משנה אם ה’ שלח את יוסף למצרים או לא? השורה התחתונה היא שהאחים עשו עוול ליוסף!” למרות שייתכן שמה שנבע ממעשיהם היה גזירה מן השמים, האם זה באמת פוטר אותם?

כשהייתי בישיבה, היה בחור שהגיע מאוחר לשחרית. הוא נתבע על ידי המשגיח ששאל אותו: “מדוע איחרת?” הבחור ענה: “זה מה שה’ רצה!” אני זוכר שכששמעתי את המילים האלה השתעשעתי מהיצירתיות שלו – ומהחוצפה שלו. אבל גם הרגשתי כי זה נתן לי תובנה להבין איך להתאים את העובדה שה’ יודע כל יחד עם הבחירה החופשית שלנו.

מהי התגובה שהבחור היה צריך לקבל (מלבד עונש על החוצפה שלו)? כן, זה נכון שה’ מאפשר לנו לעשות הכל, אבל זה לא אומר שהוא רוצה שנעשה הכל! יכול מאוד להיות שהתוצאה שה’ רצה הייתה יכולה להיגרם בצורה אחרת, ולא היה חייב להיות בגלל מה שבחרת לעשות. למעשה, אנחנו מאמינים שבכל מצב שה’ מכניס אותנו, אנחנו יכולים להרים את עצמנו מהמגפיים ולעלות לרמות גבוהים יותר.

תארו לעצמכם את האירוע הבא: ראובן נוהג וצריך לסטות ימינה כדי לעקוף בור או נהג אחר, ובכך מאלץ את שמעון לרדת מהכביש. כששמעון יוצא ממכוניתו, הוא מוצא תיק נספח מלא באלפי שטרות לא מסומנים! גם שמעון וגם ראובן היו מתפעלים מהמאורעות ואומרים שהסטת ראובן הייתה מאת ה’, מה שגרם לשמעון לרדת מהכביש כדי למצוא שם את הכסף.

יש מקרים שלאדם אין ברירה והוא חייב לבצע פעולה מסוימת. למשל, ראובן מותקף באלימות על ידי שמעון. כדי להציל את חייו, ראובן נאלץ להרוג את שמעון. אנו יכולים לראות כיצד מן השמים נאלץ ראובן להרוג את המתקיף. אבל יש גם צד שלילי מסוים הקשור לפעולתו של ראובן. אם ראובן ישאל אם הוא צריך לנחם אבלים אצל קרוביו של שמעון, התשובה בהחלט תהיה חיובית כי הוא נבחר להיות השליח לטרגדיה כזו (אני לא דן כרגע אם יושבים שבעה על תוקף כמו שמעון). גם כאן רואים את יד ה’ במה שקרה, ובכל זאת יש לו עדיין אחריות למה שקרה.

הרב אזרחי מסביר שיוסף הבין שכל הניסיונות והתלאות שעבר תוכננו על ידי ה’ כדי שהוא יהיה האדם הדרוש להיות המשנה למלך מצרים. וכך אמר יוסף במצב זה, “מנקודת מבטי, איני רואה במעשיכם מעשי רצון חופשי, אלא אני רואה בהם רק מעשי ה'”. לפיכך, הוא ניחם את אחיו באומרו: “הסתכלו על מעשיכם מנקודת המבט שלי ולא תעצבו”. (עם זאת, האחים עדיין חייבים לבחון את מעשיהם כדי לראות אם מנקודת המבט שלהם הם צריכים לעשות תשובה).

לעתים קרובות יש לנו הזדמנות להסתכל על אירועים משני היבטים שונים. אפשרות אחת היא, “למה האדם הזה עשה לי את זה?” ובצדק נוכל להאשים אותו. עם זאת, יש לנו את הבחירה להסתכל על המצב בצורה שונה לחלוטין ולומר שה’ הכיר בכך שזהו תחום שעלי לעבוד עליו, ולכן הוא שלח לי הזדמנות לעשות את העבודה הזו. אני באמת צריך להכיר טוב על כך שהוצבתי במצב שהביא לי הזדמנות לשיפור עצמי. הזדמנות זו של צמיחה היא ההיבט החיובי אפילו למצבים הקשים ביותר.