לחיות תורה

וַיִּקְרַ֤ע יַעֲקֹב֙ שִׂמְלֹתָ֔יו וַיָּ֥שֶׂם שַׂ֖ק בְּמׇתְנָ֑יו וַיִּתְאַבֵּ֥ל עַל־בְּנ֖וֹ יָמִ֥ים רַבִּֽים׃ (בראשית לז:לד)

רש”י: ימים רבים. כ”ב שָׁנָה … כְּנֶגֶד כ”ב שָׁנָה שֶׁלֹּא קִיֵּם יַעֲקֹב כִּבּוּד אָב וָאֵם (מגילה ט”ז)

בעודנו עומדים לפני חנוכה ומתבוננים באסון ההתבוללות הגדול, שנמנע בגלל גבורת המכבים, חובה עלינו לחשוב כיצד נוכל להבטיח שהקהילה שלנו תהיה מבודדת מספיק כדי להיות מוגנת מפני הכוחות החיצוניים, שתמיד מנסים, בכוונה או לא, להרוס את חיי התורה הנפלאים שלנו.

במחצית השנייה של המאה העשרים, מיד לאחר מלחמת העולם השנייה, צמחו קהילות יהודיות רבות בארצות הברית. עם זאת, הקהילות היחידות שהמשיכו בצמיחה זו כעבור שנים (אפילו אם היו בסביבות שאינן מתאימות ליהודים) היו אלה שהקימו מוסדות ללימוד תורה. ביקרתי בערים רבות ברחבי פנסילבניה וראיתי בתי כנסת ומקוואות ישנים שננטשו כשהאוכלוסייה היהודית התבוללה או עזבה. מלבד חשיבותו של לימוד התורה עצמה, ההיסטוריה הוכיחה פעם אחר פעם שלימוד תורה הוא הערבון המובטח ביותר לעמידות החיים היהודיים.

(כיום אנחנו כבר לא מסתמכים רק על הבית והקהילה. אלא אנחנו שולחים את הבנים והבנות שלנו לבתי ספר מיוחדים שמטרתם להבטיח שהם יגדלו להיות עובדי ה’. רק בסביבה תורנית כזו נוכל להבטיח טוב יותר שהדברים החשובים לנו יעברו לדור הבא. למעשה, האגרות משה אומר שלמרות שבנות אינן חייבות בלימוד תורה, אסור לשלם שכר לימוד לבית ספר לבנות מכספי מעשר. הסיבה שהוא נותן היא שחובה על האדם לדאוג לכך שילדיו יישארו ‘פרום’ והדרך לעשות זאת היא לשלוח אותן לבית יעקב.)

כשלמדתי בישיבה, היה לי חבר טוב, שפשוט לא היה לומד תורה, והוא הצליח איכשהו לעבור את המערכת. למרות כן, היום הוא יהודי חרדי. האם הישיבה הצליחה עם תלמיד זה? אני בטוח שיש שיאמרו לא. עם זאת, אשתף אתכם בשיחה שניהלתי איתו לפני יציאתו מהישיבה. שאלתי אותו: “האם אתה מחשיב את עצמך כתלמיד של ישיבה הזו?” והוא ענה: “בהחלט! את כל הרעיונות והחזון והדרך שבה אני אמור לנהל את חיי, למדתי במהלך שנותיי בישיבה זו. אבל פשוט לא הצלחתי כל כך עם החלק הלימודי”. (היום הוא קובע עיתים כל יום ללמוד תורה. אולי גם אלו שחשבו שהישיבה לא הצליחה איתו, יודו היום שבאמת כך).

החתם סופר שואל: “מדוע היה צורך שיעקב ילך ללמוד בישיבת שם ועבר? האם לא יספיק לו להישאר בביתו וללמוד מאביו, יצחק אבינו?” הוא עונה שיש היבטים בחיי הישיבה שלא מקבלים בבית, ולפעמים להיפך, נוחות הבית פוגעת באופן שבו לומדים תורה.

אני רוצה להציע צד אחר של אותו רעיון. כשמישהו לומד בישיבה, מהרגע בבוקר שהוא מתעורר ועד שהוא ישן בלילה, הוא חי במקום שבו התורה היא מרכז חייו. לכן, החלק הזה של חייו בסביבה תורנית הוא מה שהופך אותו לבן תורה. אנו רואים זאת כאשר רש”י סופר רק 22 שנים שיעקב לא קיים מצוות כבוד אב ואם – רש”י לא כולל את השנים שלמד יעקב בישיבת שם ועבר כי יעקב לא היה הופך ליעקב אם לא עבר את תהליך הזה. זה היה הכרחי וכמו כל שאר דברים שצריכים לעשות, בזמן שעושים אותם פטורים מכיבוד אב ואם.

המפרשים מזרזים בנו שחנוכה הוא זמן מועיל במיוחד ללימוד תורה. אוסיף שחלק ממה שאנחנו צריכים להרוויח לימוד תורה בימי החנוכה הוא לגרום שהלימוד התורה שלנו ישפיע על כל היום.