“וַיְהִ֧י חֹֽשֶׁךְ־אֲפֵלָ֛ה בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם… וּֽלְכָל־בְּנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל הָ֥יָה א֖וֹר” (שמות י:כב,כג)

בדרך כלל כשאנחנו חושבים על ניסים, אנו מעלים תמונות של אירועים על-טבעיים המפרים את חוקי הטבע, כמו קריעת ים סוף או מכת דם. חשיבה זו מבוססת על העובדה שישנן נורמות בחיינו, ואנחנו רואים דברים יוצאי דופן כנס. עם זאת, אנו כיהודים מאמינים מבינים כי אין דבר מעבר ליכולתו של ה’. כמו שהוא קבע ששמן נשרף, כך הוא יכול גם לקבוע שחומץ יישרף. לה’ זה הכל אותו דבר, אך בעינינו, לראות אירועים שאינם לפי חוקי הטבע מזכיר לנו את האמת הזו.

אבל ישנם סוגים אחרים של ניסים שהם הרבה יותר עדינים ולא נבחנים. בתקופה בה נפוליאון יצא למלחמה נגד רוסיה, האשימו הרוסים את הרב איצעל”ע וולוז’ינר בבגידה והכניסו אותו לכלא. הצדקת הצאר למאסרו התבססה על התרשמותו שגדולי ישראל שחיו באזורי תחום ההשפעה של נפוליאון תמכו בנפוליאון, וכולם יודעים שיהודים נדבקים זה עם זה. לפיכך, אמר הצאר, “היות שהיהודים נדבקים זה עם זה, אתה בטח תומך באויב!” על כך ענה ריב איצעל”ע במטאפורה. כאשר ספינות מפליגות, האוניות שנוסעות צפונה מתפללות לרוחות דרומיות, ואלה שנוסעות דרומה מתפללות לרוחות צפוניות. לה’ יש את היכולת לענות על שתי התפילות ולאפשר לכל הספינות להגיע ליעדן, למרות שיש שתי בקשות שנראות מנוגדות. לכן, אני יכול להורות לאנשים שלי לתמוך בהוד מעלתך, למרות היותי עדיין רב לקהילתי בצרפת.

הרב גדליה שור מספר לנו שמכת חושך הייתה ייחודית מכיוון שבאותה עת ובאותו מקום היה אור ליהודים וחושך למצריים. זה דבר שלא נוכל להבין כי הוא מנוגד לכל כללי הטבע בהם אנו חיים. נס מכת חושך נעשה אולי כדי להטמיע בנו את הרעיון שיש דברים בעולם שהם מעל להבנתנו. דוגמא לכך היא הדילמה הקלאסית כיצד יש לנו רצון חופשי לבחור את מה שאנחנו רוצים, ובאותה עת ה’ כבר יודע במה נבחר. נראה לי שדרישה בסיסית מבחינתנו להוציא אותנו ממצרים, הייתה לחוש ולדעת שדרכי ה’ מעל היכולת שלנו להבין. הידע הבסיסי הזה יכול לעזור לנו בתקופות שיש לנו שאלות, כי רק מישהו שחושב שהוא יכול להבין הכל, מתמרמר כשאין לו תשובות.

משמעות המילה “מצרים” היא “ארץ עם גבולות”. המקובלים אומרים לנו שזה מזכיר לנו שיש רק גבולות בעולם הטבע. כשאנחנו עוזבים את מצרים השבוע, עלינו לחזק את אמונתנו ביכולתו של ה’ לכוון את עולמנו בדרכים מעבר למה שניתן להעלות על דעתינו.