לראות את האור האמיתי

לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשֹׂן וִיקָר׃ (מגילת אסתר ח:טז)

יש שאלה ברורה. רוב ערי הבירה, במיוחד כשהיהודים היו בגלות, נשלטו על ידי אינם-יהודים. וגם נראה מסיפור פורים שהיו הרבה אויבים של היהודים בשושן. מדוע אם כן היתה העיר שושן “נבוכה” כאשר ניתנה הגזרה להרוג את כל היהודים? יתר על כן, כאשר מרדכי ניצח, ויצא מלפני המלך “בלבוש מלכות…”, מדוע העיר שושן “צהלה ושמחה”? מכאן נראה שלרוב אנשי העיר שושן היו רגשות חיוביים כלפי היהודים.

יש שעונים שה”דת” באותה תקופה הייתה כסף. היהודים עמדו במרכז המסחר. לכן, אלו שלא שנאו במיוחד את היהודים דאגו על מעמדם של היהודים בעולם העסקים, כי רוב המסחר היה תלוי בהם.

הקדושת הלוי עונה אחרת. הוא מציין שהעיר שושן הייתה “צהלה ושמחה”, ואילו ליהודים הייתה “אורה ושמחה”. מה ההבדל בין השניים? הוא מסביר שמכיוון שקדושת היהודים חודרת ובכך משפיעה על העולם כולו, שמחה של היהודים התפשטה עד כדי כך שהאינם יהודים היו גם שמחים, אבל לא ידעו בדיוק למה. היהודים, לעומת זאת, ידעו בדיוק למה הם שמחים: הרוע הושמד. לכן להם היתה “אורה ושמחה”, כי הם ראו את ה”אור” מאחורי ה”שמחה”.

בחג הפורים אנשים שמחים. רבים חושבים שהסיבה לשמחתם היא שזה אכן יום טוב ויש רוחניות באוויר שמביאה לשביעות רצון. אמנם יש מה לשבח, כי לפחות הם קשורים למה שמתרחש סביבם, אבל זו רמה נמוכה מאוד של שמחה! אבל מה איתנו? האם אנחנו שמחים מבפנים? או שאנחנו פשוט זורמים עם ההתרגשות החיצונית. איך אפשר לבדוק את זה?

אני מציע נסיון פשוט המבוסס על סיפור עם הבני יששכר. החסידים שאלו אותו שאלה דומה לשלנו: ” אנחנו תמיד מתלהבים מה”טיש”. אבל האם הרגשות שלנו אמיתיים או שאנחנו פשוט מטעים את עצמנו?” הוא ענה להם, “בואו נעשה ניסיון. באמצע השבוע תלבשו את בגדי שבת, תאכלו אוכל של שבת ותשירו זמירות, ואז ספרו לי איך הרגשתם בלי הגורם המרכזי שנקרא שבת.” לחרדת החסידים זה יצא מבורך! הם חזרו אל הרבי ושאלו: “מה עלינו לעשות עכשיו?” הרבי ענה: “אינכם צריכים להיות כל כך במצוקה, שכן מאחר שאתם שומרים שבת באופן קבוע כפי שאתם צריכים, העונג שבת מחלחל לאורך כל השבוע”.

בפורים, איך היינו מרגישים, אם לא היו נכנסים ויוצאים שמביאים שלח מנות, את המוזיקה ברחובות, ולחלקם עם בקבוק יין ביד? לרבים מאיתנו יהיה קשה לשמוח. אבל אם תעקוב אחר המחשבה הנ”ל, אתם עדיין תרגישו טוב כי היום עצמו מלא בקדושה. אם היינו חושבים על נס פורים ולומדים את המגילה מראש, אז נהיה כמו החסידים ונוכל להשתמש בהערכה החדשה הזו של פורים, שנרכשה לפני היום בפועל, כדי להחדיר את היום בתוספת קדושה.

עם זאת, הכי טוב יהיה להתכונן לא רק לפני פורים (כמו החסידים לעיל), אלא גם ביום הפורים עצמו לעשות את המצוות ולקרוא את המגילה, תוך כוונה להביא לשמחה ולהתקרב לה’. זה יגרום לנו לחוות את האור האמיתי של פורים, שבתקווה יביא אותנו לגאולה שלמה במהרה בימינו.