וְאַתָּ֞ה תְּצַוֶּ֣ה אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְיִקְח֨וּ אֵלֶ֜יךָ שֶׁ֣מֶן זַ֥יִת זָ֛ךְ כָּתִ֖ית לַמָּא֑וֹר לְהַעֲלֹ֥ת נֵ֖ר תָּמִֽיד׃ (שמות כז:כ)
התורה אומרת לנו שכדי להכין את השמן למנורה צריך למעוך את הזיתים. רבים מאיתנו מכירים את הרעיון שעבור המנורה משתמשים רק בטיפת השמן הראשונה של הכבישה. הרעיון מאחורי “הטיפה הראשונה” הזו הוא שהשמן הזה הוא הטהור שבטהור. עם זאת, אומרים לנו המפרשים שיש שמייצרים שמן זית בטחינת וכבישת הזיתים, ולאחר סינון, יוצא שמן צלול לחלוטין. אז אם שני התהליכים מביאים לשמן צלול וטהור באותה מידה, למה זה משנה באיזה תהליך מייצרים את השמן?
האמת היא שלמרות שהתוצאות נראות דומות, אנחנו מבינים שהן לא בדיוק זהות. באופן דומה, בנסיעה ליעד חדש שלא מוכר, רוב האנשים היום יפעילו את WAZE ויעקבו באופן עיוור אחר ההוראות. עם זאת, עדיין יש אנשים שיחקרו על מפה, יקבעו באיזה מסלול ללכת, ואז ילכו במסלול זה. ברור שמי שלמד את המפה יכיר מהר יותר את המסלול ויגיע למצב שבו הוא יוכל לנווט בנסיעה זו בעצמו, לעומת מי שעוקב אחרי WAZE בכל פעם.
השוואה דומה אפשר לעשות עם ילד שיושב עם מפה (לפני WAZE), ומכוון את ההורה שנוהג. הנהג ילמד את הדרך מהר יותר מהילד, שכן נסיון אישי חזק יותר מידיעות שנרכשו מספרים.
יש גם גישות שונות ללמידה מתוך ספר. יש כאלה שלומדים את הנושא במהלך הסמסטר, לומדים כמומלץ ומצליחים במבחן הסופי. ויש אחרים שמבטלים את הזמן כל הסמסטר, וכמה ימים לפני הבחינה הסופית הם “עושים ימים כלילות” ודוחסים את כל החומר. האנשים האלה לא רק שיכולים להצליח במבחן הסופי, הם יכולים לפעמים אפילו לקבל ציונים גבוהים יותר מהתלמידים החרוצים. עם זאת, השימור לטווח ארוך של התלמיד החרוץ הוא בדרך כלל עדיף בהרבה על זה של התלמיד שדחס סמסטר של למידה בלילה אחד. דחיסת החומר לא מביא לאותן תוצאות ארוכות טווח כמו לתת לה להתפתח באופן טבעי.
שמעתי מנהלים מנסים לעודד את התלמידים בתחילת שנתם האחרונה בישיבה קטנה. הם מזהירים את התלמידים שהם עומדים להיבחן על ידי ראש הישיבה של ישיבה גדולה בה הם רוצים ללמוד וגם אם הם יודעים את החומר עליו הם נבחנים בצורה מושלמת, ראש הישיבה המנוסה יוכל לדעת האם המועמד למד רק את הדפים המסוימים הללו (אם כי) בשקידה, או אם למועמד יש רקע חזק בלימוד גמרא בכלל.
המנורה מסמלת תורה והשמן מייצג את הלמידה עצמה; ככל שהלמידה טהורה יותר, ללא צורך בסילוק זיהום, כך האדם גודל. הגמרא מספרת לנו על תנא שביצע בעצמו שפע של משימות, החל בנטיעת פשתן וגזיזת כבשים, כדי להפיק ספרים ללמוד מהם. ר’ חיים שמולביץ אומר לנו שמאחר שכל שלב בהפקת הספרים הללו נעשה בטהרה, כל למידה מהספרים הללו תהיה גם טהורה ותניב הצלחה גדולה יותר אצל התלמידים. מושג דומה נמצא ב”אגרות משה” (אורח חיים ב, יז), אך בקצה השני: ר’ משה מציע שאם יהודי מתפלל מתוך סידור שנדפס בשבת על ידי מו”ל בבעלות יהודית, יתכן כי התפילות שנאמרו מהספר הזה יהיו פסולות! (הוא לא עושה את הצעד האחרון כדי לקבוע פסק חד משמעי, אבל הוא די בטוח שזה נכון.) כיום יש הרבה מוצרים מייצור יהודי שנמכרים עם אישור שהם לא יוצרו בשבת – עכשיו אנחנו מתחילים להבין למה זה כל כך חשוב.
לפעולות הנעשות בסביבה טהורה יהיה כוח גדול יותר של הישגים רוחניים. שנזכה לא רק ללמוד תורה ולקיים את המצוות, אלא גם לעשות אותן בצורה שתעניק להן את העוצמה הגבוהה ביותר.
Leave A Comment
You must be logged in to post a comment.