שבת שלנו

“וְשָׁמְר֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶת־הַשַּׁבָּ֑ת לַעֲשׂ֧וֹת אֶת־הַשַּׁבָּ֛ת לְדֹרֹתָ֖ם בְּרִ֥ית עוֹלָֽם” (שמות לא:טז)

בשבת אחת לא מזמן עמדתי ברחוב לכיש ועברה מכונית, רחמנא לצלן (ה’ ירחם). צופה מהצד צעק, “שבת! שבת! ” חברו שעמד לידו פנה אליו ושאל: “למה אתה צורח? הוא אפילו לא יכול לשמוע אותך! פשוט תעזוב אותו לנפשו!” בתגובה לנקודה על כך שהנהג לא שמע, הגיב הצופה הראשון, “אני ממלא את חובתי להבהיר שלא מוצא חן בעיני שהוא מחלל שבת!”

לגבי הנקודה השנייה, האם ראוי שיהודי יאמר: “פשוט תעזוב אותו לנפשו!” כשהוא רואה יהודי אחר חוטא?

כל ישראל ערבים זה לזה – על כל יהודי מוטלת החובה לעזור לאחיו היהודי לקיים את כל המצוות שהוא מחויב בהן. כן, ישנן שיטות (חלקן טובות יותר) שיעילות לעודד יהודים פחות דתיים לקיים מצוות. וברור שישנן גם שיטות אחרות שלא יצליחו. אבל אסור לנו לעולם לשכוח שיש לנו חובה להשתדל. לאמיתו של דבר, הרב אלישיב זצ”ל הסביר את הפסוק לא:טז באופן הבא: לא רק שיש לנו חובה אישית לשמור את השבת, אלא שיש לנו גם חובה כללית שהשבת תשמר, שנלמדת מהמילים “לעשות את השבת” – “לגרום לשבת להיות.”

הרב אלישיב ממשיך ואומר כי אכן, מצוות שמירת השבת אינה רק חובה על כל יהודי בנפרד, אלא היא גם ברית בין כולנו ביחד לבין הקדוש ברוך הוא. הברית מילה שאב עושה לבנו היא ברית פרטית בין בנו לבין הקדוש ברוך הוא, ואילו השבת היא ברית בין כלל ישראל לשבת, כפי שכתוב במדרש, “תני ר“ש בן יוחאי: אמרה שבת לפני הקב“ה “רבש“ע לכולן יש בן זוג, ולי אין בן זוג“, א“ל הקב“ה “כנסת ישראל היא בן זוגך” ” (בראשית רבה יא:ח). פירוש הדבר כי שבת אינה ברית עם כל אחד בנפרד, אלא עם כלל ישראל ביחד.

עם רעיון זה אנו יכולים להבין מה אומרים חז”ל, שאם כל ישראל ישמרו שבת, משיח יבוא. אולי חז”ל מדגישים כי לא רק הצטברות של אנשים יחידים השומרים את השבת, אלא “לעשות את השבת” באופן ציבורי יביא למטרת הבריאה. למרות שערבות חלה על כל המצוות, כדי לעשות את השבת הכי מושלמת אנו זקוקים להשתתפות של כולם , ולא לומר על מי שלא משתתף, “פשוט נעזוב אותו לנפשו!”

כשאנחנו רואים או שומעים על מישהו שלא למד על חשיבות השבת ומחלל אותה, עלינו להבין שלא רק שהוא עצמו חטא, אלא שהוא הקטין את היופי של השבת שלנו. למצוא דרך בה אנו יכולים לשכנע אחרים לשמור את השבת כהלכה, הוא משני להבנתנו כי חובתנו לעזור לכולם לשמור שבת. כי אם חסר לנו אפילו יהודי אחד השומר שבת, לא יהיה לנו את הקשר הראוי עם ה’.

פעם תלמידה בסמינר אמריקאי סיפרה לי על החוויה שלה כשהתארחה בבית בזמן שהייתה מחאה בחוץ נגד חילול שבת. היא אמרה שבעוד ששמעה מהומה גדולה בחוץ (ואפילו קולות אולי של אבנים נזרקות) כשהמארח שלה השתתף במחאה בחוץ, בפנים היא ראתה את המארחת שלה בוכה, וחוזרת שוב ושוב, “שבת! שבת!” המחאה הפרטית הזו בהחלט עשתה רושם, ולפחות לתלמידת סמינר זו יש כעת הערכה לחובתנו לדאוג שכולם ישמרו שבת.

עכשיו, כשפורים מאחורינו, יש לנו רק כמה הזדמנויות יקרות עד לפסח להעלות את שמירת השבת שלנו. אנו יודעים כי סדר הפסח הוא “מסורת” שכמעט כל היהודים מקיימים. הבה נשתמש בשבועות הקרובים האלה כדי להעלות את רמת שמירת השבת שלנו כדי שתעלה בכך את אחינו היהודים סביבנו גם לרצון לשמור שבת. ואז כשכל ישראל שומרים את השבת, נלך באמת מחיל אל חיל ונקריב את קרבן הפסח בבית המקדש בירושלים ממש השנה, בשבת!