להכיר ולהוקיר

מיד אחרי הימים הנוראים יש לנו שתי מצוות שבדרך כלל שמים דגש על יופיין יותר ממצוות אחרות: מצוות סוכה והמצווה של ד’ מינים. מדוע למצוות אלו יש את היחס המיוחד לנוי יותר ממרבית המצוות?

החתם סופר עונה על שאלה זו ואומר שבאמת רצונינו הוא לייפות את כל המצוות באותה מידה. עם זאת, אחרי הימים נוראים, אנו תופסים את המצווה הראשונה שמזדמנה לנו ומשתדלים לייפות אותה, על מנת להביע את רגשותינו ולהראות שזה מה שהיינו רוצים לעשות עם כל המצוות.

אני רוצה להציע עוד הסבר. מספרים על רב צעיר שנבחר לרב של העיר המבורג. ביום הראשון שלו בתפקיד ניגשה אליו אישה ענייה וביקשה לערוך דין תורה עם האיש העשיר ביותר בהמבורג. הרב שאל, “האם זה דחוף או אפשר לחכות?” היא ענתה, “זה חייב להיעשות היום. אני משתגעת. יש להסדיר את התיק הזה! ” הרב שלח שליח לעשיר וביקש ממנו להתייצב לדין תורה. העשיר אמר, “כשיהיה לי זמן אבוא.” הרב שלח עוד פעם לאיש העשיר, “אתה חייב לבוא מיד – זה דין תורה ואתה חייב להופיע!”. האיש העשיר שוב הגיב לשליח, “אני האיש העשיר ביותר בהמבורג, ותצטרך לחכות.” כאשר שמע זאת הרב, הוא הודיע לאיש העשיר “אם אתה לא מופיע היום, אשים אותך בחרם.” האיש הופיע מיד, ביקש את סליחתו של הרב והסביר את עצמו באופן הבא: אין ביני ובין האישה הזו שום ויכוח. רק רצינו לוודא שאתה מסוגל להיות רב בעיר שלנו, מקום שיש בו לחץ רב מכל הצדדים. כעת אנו רואים שיש לך את עוצמת האופי הנחוץ, ואתה ראוי לכבודנו. מי שמתמודד עם המצב אפילו בנסיבות קשות, מראה שהוא עבד ה’ אמיתי.

חז”ל אומרים לנו (ילקוט שמעוני תרנ”ג) שעל ידי כניסה לסוכה יש כפרה כאילו יצאנו לגלות (במקרה שזה ראוי לו). אדם רגיל, שמגורש מביתו להתגורר באוהל עלוב, נעשה מדוכדך על מצוקתו. אך כאשר אנחנו מבינים שזה כבודנו לעשות את רצון ה’ על ידי עזיבת ביתנו, בין אם אנו נהנים ממנו ובין אם לאו, זה באמת ראוי להיות כפרה. לפיכך, אנו מקשטים את הסוכה שלנו, לחגוג שאנחנו שמחים לעשות את רצון ה’, אפילו אם אין בו מיזוג אוויר. באופן דומה, בסופו של דבר אנו נקשרים עם סוגים רבים ושונים של אנשים מכלל ישראל. מצוות ד’ המינין מחייבת אותנו לקחת ארבעה מינים שונים ולקשור אותם יחדיו ליחידה אחת, כשם שהעם היהודי מורכב מאנשים רבים ושונים שעליהם להצטרף יחד כדי לשרת את ה’ כאיש אחד. כאשר אנו מייפים את ארבעת המינים על ידי קשירתם לקיים מצוות אגד, אנו מביעים את רצוננו לא רק להדר את עצמנו, אלא גם להראות שאנו מעריכים את כל הבנים של הקדוש ברוך הוא.

זו הסיבה שאנו מנסים לייפות מצוות אלה. אנו מראים שקיבלנו על עצמינו לשרת את ה’, לא משנה כמה קשה. וכן אנו מראים שקיבלנו את מצוות ואהבת לרעך כמוך במלואה.

שיהיה לנו באמת יום טוב של  “זה קלי ואנווהו” – ליפות את כל מה שה’ נותן לנו, ונתברך בשנה של אושר בכל מעשינו.