“ ואלה המשפטים” (שמות כ:א) “..מָה הָרִאשׁוֹנִים מִסִּינַי, אַף אֵלּוּ מִסִּינַי…” (רש”י שם)”
מדוע שנחשוב שחלק מהתורה לא ניתנה בהר סיני?
ישנם שלושה סוגים של מצוות: חוקים, עדות ומשפטים. רבים מהמפרשים אומרים שמכיוון ש”חוקים”, כגון שעטנז ובשר וחלב, אינם הגיוניים לאדם הממוצע, אנו יכולים להבין אותם כנתונים מהקב”ה. “עדות” הן סוג של מצוות שמעידות על חלקים שונים בדתנו, מובנות גם כמקורן מהקב”ה. עם זאת, אפשר לחשוב שמשה עצמו המציא את ה”משפטים”, בהיותם בסה”כ דינים הגיוניים כיצד לחיות עם אנשים אחרים. לכן התורה הדגישה שה”משפטים” גם ניתנו מסיני.
בדרך כלל, הפריט הראשון ברשימת החוקים הוא אב הטיפוס של רשימת הפריטים. בתורה, “המשפט” הראשון הוא על מצב בו יהודי גנב ונמכר לעבדות. אך האם דין כזה הוא באמת “משפט” – חוק “הגיוני”? אולי היה יותר הגיוני להתחיל את פרשת משפטים עם הלכות שומרים?
בעולם החילוני הכלא משמש להענשת עבריינים, אך למרבה הצער אנו יודעים כי עבריינים רבים הכלואים בגין פשעים קלים ילמדו דרכים חדשות ומרושעות יותר של פשיעה במהלך כליאתם. למרות שלרוב יש להם אפשרות לקבל הכשרה מקצועית בכלא, רובם לא עובדים על סלילת דרך חדשה בחיים. לעומת זאת, נסתכל כיצד התורה מכוונת אותנו להתמודד עם גנב: אדם גונב ולא יכול להחזיר את הגניבה, ולכן הנפגע צריך לקחת את הגנב לביתו, לפרנס אותו ואת אשתו בכל מה שהם צריכים לחיי היום יום שלהם, ואז לשחרר אותו עם מתנה בסוף תקופת העבדות שלו! אם העבד רוצה להישאר שם ליותר זמן, אז רוצעים את אוזנו בדלת כדי להזכיר לו שיהודים לא צריכים להיות עבדים לאחרים. איפה ה”משפט” ההגיוני בציווי מוזר כל כך? כמובן שהסיבה שהתורה קבעה זאת היא כדי שהגנב יגור בביתו של אדם צדיק (מי עוד יקבל אותו?) – סביבה של עידוד חיובי וטוב. אנו מקווים שסביבה כזאת תשמש כבית ספר לתקן את עצמו, כך שבתום עבדותו, הוא ינהל חיים יותר מועילים.
ישנן דוגמאות נוספות למשפטים שאינן הגיוניות כפי שניתן היה לצפות, כמו הגונב שה וטבחו או מכרו, מקבל “הנחה” על הקנס שלו משום שהיה צריך לשאת אותו על הכתפיים שלו (הקנס הוא הארכת המשפט).
ר’ חיים בריסקר העיר פעם כי התפיסה של משפטים איננה שהמצוות הללו תואמות את מה שסביר על פי המחשבה האנושית. להפך, ה’ הסתכל בתורה וברא את העולם, והכריז “אלה המשפטים”, שתוכננו כך שבני האדם יוכלו להבין אותם. לכן אנו מבינים שמשפט הוא מצווה נעלה באותה מידה כמו מצוות אכילת מצה בפסח. כלומר, כמו שבאמצעות מצוות אחרות, בני אדם הופכים לטובים יותר, כך גם על ידי קיום משפטים בתורה שהם נשגבים, אנו הופכים לבני אדם שלמים יותר. עם זאת, הדבר משפיע עלינו באופן זה רק כאשר מבינים ולומדים את המשפטים באותה מידה של יראת שמים והבנה שמדובר בדברי אלוקים חיים ולא משהו שניתן היה להמציא בשכל האנושי.
ברצוני להסביר פה מה שאני נוהג לעשות פעמים רבות בשיעור. אני אשאל שאלה ואז אבקש, “מה לדעתך התשובה?” יש אנשים שיציגו תשובה על סמך הידע שלהם בעולם החילוני, אבל מה שאני באמת מתכוון הוא שהמשתתפים יסיקו מסקנה ממושגים תורניים. שכן ההיגיון והחוקים של העולם החילוני אינם חלים על עולמה הייחודי של התורה.
Leave A Comment
You must be logged in to post a comment.