“אמר רב און בן פלת אשתו הצילתו ואמרה ליה מה לך בהדי פלוגתיה אי אהרן כהנא רבא את תלמידא אי קרח כהנא רבה את תלמידא … מה עבדת אשקיתיה חמרא וארוויתיה ואנגיתיה בערסא והוה יתבא אבבא היא וברתה וסתרא למזייה כל מאן דאתא בשביל און בעלה כיון דחזייה הדור אדהכי והכי אבלעינהו היינו דכתיב “חַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵיתָהּ” (משלי יד, א) זו אשתו של און” (במדבר רבה יח:כ)
אני זוכר לפני שנים רבות, לאחר אחת הבחירות בישראל, שהייתה תחנת הצבעה מסוימת שפקידי הבחירות פסלו מכיוון שחלק מהאנשים שם פעלו בניגוד לחוק. אז ראיתי שני אנשים שהתווכחו על איזה צד גרם לפסילת התחנה. ראובן האשים את מפלגתו של שמעון ושמעון האשים מפלגתו של ראובן. העימות התגבר עד למקום שעלולות הרוחות לרתוח (לא שיש שום סיבה למחלוקת לצאת מכלל שליטה). זה הזכיר לי את ההסבר של הרב חיים שמולביץ בנוגע לחושים בן דן. כשהגיעה מסע ההלוויה של יעקב אבינו למערת המכפלה, עשיו פגש אותם וטען שהחלקה היחידה שנותרה שייכת לו. אז פרץ ויכוח וכולם צפו בעימות. עם זאת, חושים, שהיה חירש, לא הבין מה קורה ופשוט ראה את העובדה שעשיו מעכב את קבורתו של יעקב, ולכן הוא עצמו דאג לטפל בהפרעה. הרב חיים שמולביץ מסביר שמי שמעורב במחלוקת עלול לאבד את היער על העצים. בעוד שחושים, שלא היה מעורב בגלל הפרעת השמיעה שלו, נותר בראשו. באופן דומה, חז”ל מספרים לנו על חוכמתה של אשתו של און בן פלס, שאמרה לבעלה, “מדוע אתה מסתבך בוויכוח זה אם אין לך מה להרוויח!”. חז”ל שבחו את זה כ”חכמות נשים“.
ניגשתי לשני המתווכחים בתחנת ההצבעה ושאלתי, “ראובן – אתה טוען שמפלגתו של שמעון גרמה לפסילת תחנת ההצבעה. מי אמר לך את זה וכמה הוא אמין? ואתה, שמעון – אתה טוען שמפלגתו של ראובן גרמה לפסילת תחנת ההצבעה? מי אמר לך את זה וכמה הוא אמין? ” כפי שניחשתי, לא לראובן ולא לשמעון היו עובדות מוכחות אמיתיות לבסס את טענתם, ולא ידעו אם מקורותיהם אמינים לחלוטין. אז שאלתי אותם, “מדוע אתם נלחמים על בסיס דיווחים של אנשים שאתם אפילו לא מכירים, ואולי אין סיבה לבטוח בהם?”
לאחרונה הייתה לי הזדמנות להיות מעורב במצב של סכסוכים בין בעל ואשתו. ב”ה העניינים הסתדרו, ואחד מבני הזוג אמר מיד לשני, “אני מבין שטעיתי, ואני מבקש את סליחתך!” לא רק שבקשת הסליחה נעשתה באופן מיידי, אלא שהיא נעשתה בנוכחותי, בענווה ובכנות רבה. התרגשתי מכך שאדם זה הצליח לעבור מ”מצב המחלוקת” למצב “בקשת מחילה” כל כך מהר! ואכן, יש לנו הרבה מה ללמוד מיהודים פשוטים.
ראיתי הסבר מדוע בהכרח העונש של קורח ועדתו היה להיבלע בחיים על ידי הארץ. הגמרא מספרת לנו “אמר רבי אילעא אין העולם מתקיים אלא בשביל מי שבולם את עצמו בשעת מריבה” (חולין פט:א). מצד שני, מי שעוסק במחלוקת יגרום להארץ לפתוח את פיה תחתיו, וזה בדיוק מה שקרה לקורח ולעדתו.
בעוד אנו חיים בתקופה שיש בה הרבה מאוד פיצול בעולם, עלינו לפחות להימנע ממחלוקת בשכונה שלנו, בה אנחנו יותר בשליטה. פעמים רבות, מישהו מעיר הערה ויש לנו בדיוק את התשובה הנכונה שיחזיר אותו למקומו. אם אנו שולטים על התשוקה להגיב בחריפות, אנו הופכים להיות בין המקיימים את העולם בו אנו חיים. שנזכה להיות מאלה שגורמים להמשכיות העולם ולא להיות מאלה שיורדים לתהום.
Leave A Comment
You must be logged in to post a comment.