לחשוב חשבונות

“עַל־כֵּ֛ן יֹאמְר֥וּ הַמֹּשְׁלִ֖ים בֹּ֣אוּ חֶשְׁבּ֑וֹן תִּבָּנֶ֥ה וְתִכּוֹנֵ֖ן עִ֥יר סִיחֽוֹן” (במדבר כא:כז)

מספרים על הרב יהושע לייב דיסקין שפעם דיבר בישיבתו על איזה מהם הוא המבחן הקשה יותר: עושר או עוני. לאחר שדן ביתרונות ובחסרונות של כל אחד מהם, מסקנתו הייתה כי להיות עשיר מאתגר יותר מלהיות עני. להבנתי, זה מכיוון שזה יותר נפוץ לעשיר להיות יהיר, וקשוח לצרכים של אחרים. באותו יום  אחר הצהריים, אחד התלמידים שלו הגיע אליו רועד מפחד. הרב שאל אותו, “מה קרה שגרם לך להיות כל כך מודאג?” “שמעתי את הלקח שלימדת אותנו היום,” גמגם התלמיד, “וכשחזרתי הביתה גיליתי שבשל חוסר המזל שלי זכיתי בלוטו. אני עכשיו מיליונר! אני לא רוצה לעבור מבחן שקשה כל כך להתגבר עליו!”

הרב שלמה זלמן אוירבך העיר פעם אחת, “אני מעדיף להילחם עם אדם רשע יותר מאשר עם טיפש, שכן רשע ככל שיהיה, הוא פועל בהיגיון, ואני יכול להתכוונן למצב הרוח המרושע שלו – או לפחות לעשות נחוש משכיל לגבי הצעד הבא שלו – בכדי לעצור אותו בשלו מוקדם. ואילו כשאני מתמודד עם טיפש, שפועל ללא חרוז או סיבה, אין שום דרך להתכונן ולעולם לא אוכל להיות מוכן למעשיו הקרובים.”

בעזרת רעיון זה נוכל להבין את מה שהסביר לתלמידו רבי יהושע לייב. אמנם נכון שאתגר העושר קשה יותר מאשר אתגר העוני, אך זאת מכיוון שרוב האנשים כלל אינם חושבים על עושר כאתגר! לכן, אנשים עשירים אינם מכינים את עצמם לאתגר כראוי, ואז נופלים לפח של יצר הרע. “אבל אתה,” אמר רב דיסקין לתלמידו היקר, “שהפנמת את השיעור ואתה מבין את הסכנות, תהיה לך כעת את היכולת לפקח על עצמך ואכן העושר עבורך יהיה רק ברכה. בואו ונאמר עכשיו את ברכת ‘הטוב ומטיב’ ואני אענה ‘אמן’ בשכנוע אמיתי שזו באמת תהיה ברכה.”

בהתבסס על הסבר זה, הסביר הרב הערש פסח פרנק את הפסוק לעיל. עצם הידיעה על האירועים בחדשות אינה מספיקה, הבנה מעמיקה יותר של מה שעומד מאחורי האירועים היא חשובה ביותר. במקרה זה, העמים יצאו למלחמה, וזו שציפו שיפסיד ניצחה, מה שגרם להם להסיק שהם כוח-על. לכן העיזו לנהל מלחמה נגד עם ישראל (ראה רש”י כא, כ”ג). למען האמת, ה’ גרם שהאמורים ינצחו במלחמה ההיא כדי לתת להם רושם של חוזק כדי שכלל ישראל יוכלו לנצח אותם. זה המשמעות של הפסוק למעלה שצריך לנסות להבין את חשבונות העולם. זה יכול להיות מסוכן אם למישהו יש תוכנית משלו, כמו בפסוק שלנו. חז”ל לימדה אותנו זאת כדי שבחיינו האישיים נחשוב על התמונה הגדולה יותר. “והוי מחשב הפסד מצווה כנגד שכרה, ושכר עבירה כנגד הפסדה” (אבות ב:א), על מנת שהאדם יתאפק ולא יחטא.

ידוע היטב שאילו שעוסקים במשחקי הימורים מבצעים כל מיני חישובים מתמטיים כדי להצדיק מדוע רק גלגול אחד נוסף של הקוביות או סיבוב נוסף של הגלגל או נטילת עוד קלף אחד ישנה את עתידם. בסופו של דבר רק ה”בית” מרוויח מכל התחבולות שלהם. אנחנו שעומדים מבחוץ, רואים בבירור את הטעויות שלהם, שנעשו בגלל התוכניות שלהם.

גם בחיינו האישיים, כדאי שנשתדל לעשות חשבון לפני שנמשיך להפעיל.