וַיָּ֨שֶׂם ה’ לְקַ֙יִן֙ א֔וֹת לְבִלְתִּ֥י הַכּוֹת־אֹת֖וֹ כׇּל־מֹצְאֽוֹ׃  (בראשית ד:טו)

אנו עדיין אוחזים ברוחו של יום טוב שעבר רק לפני כמה ימים – אותם הזיכרונות היפים של שמחה, ההכנות העמוסות והתוצאות הנינוחות והמשמחות. כעת אנו צועדים קדימה אל החורף בידיעה שחיינו יהפכו לסוערים. מושג זה בא לידי ביטוי במדרש תנחומא על קין, שקולל שלא יהיה מיושב. “נע ונד תהיה בארץ”, ולעולם לא ישתול שורשים במקום אחד לפרק זמן ממושך.

לפני שנים רבות, כשיצאו האייפונים לראשונה, פגשתי איש עסקים אמריקאי שהגיע לארץ לחג הסוכות. האיש הזה היה בעל חברה עם מאות עובדים, ובמהלך השיחה המזדמנת שלנו הוא כל הזמן הוציא את הטלפון שלו ובדק אם יש מיילים והודעות חדשות. שאלתי אותו, “יש לך מושג כמה פעמים אתה עושה את זה כל יום?” הוא עצר וחשב על זה, והשיב: “כנראה מאות פעמים.” ניכר כי הוא מוטרד מההבנה הזו, אך ניכר היה גם שהוא אינו מוכן לשנות את אורח חייו. חשבתי לעצמי כמה מזל שיש לי רק סלולרי רגיל שאין בו אלא שיחות קוליות רגילות!

בעולם הקירוב, אחת השאלות הנפוצות ביותר שאני נשאל על ידי אנשים שעדיין לא מקורבים היא, “איך אתם יכולים לשרוד בשבת כשאתם לא יכולים לעשות כלום?! אין טלפון, אין טלוויזיה, אין מכונית, אין אינטרנט, אין הודעות?! ” כאשר אותה שאלה נשאלת לאנשים שכבר בעצמם בעלי תשובה, כל מה שהם יכולים לעשות זה לחייך ולומר, “לא רק שלא חסר לנו, אלא שזה יתרון גדול להיות מנותקים!”

על פי המדרש, קין קיבל את ה”אות” של שבת על מנת להגן עליו מפני קללה זו של “נע ונד” (ראה המגיד מקוזניץ).

גם אנחנו נרגעים משמחת החגים. שבת זו, שבת בראשית, קובעת את הטון לכל שבתות השנה. ככל שיש לנו יותר מנוחה ושמחה בשבת הזו, כך יהיה לנו קל יותר לקבל מנוחה ושמחה לאורך כל שבתות השנה. שבת היא לא רק יום מנוחה מהפעולות שלנו במשך השבוע, אלא יום התחדשות ויצירה מחדש של עולמנו.

שנזכה השבוע להתחדש עם קדושת השבת כמו שאומרים חז”ל, שזה יקדש את פעילויותינו לאורך כל השבוע, ולהכין אותנו לשבת פרשת נח להתעלות עוד יותר.