וַיֹּ֙אמֶר֙ הֲלֹ֨א אַהֲרֹ֤ן אָחִ֙יךָ֙ הַלֵּוִ֔י יָדַ֕עְתִּי כִּֽי־דַבֵּ֥ר יְדַבֵּ֖ר ה֑וּא וְגַ֤ם הִנֵּה־הוּא֙ יֹצֵ֣א לִקְרָאתֶ֔ךָ וְרָאֲךָ֖ וְשָׂמַ֥ח בְּלִבּֽוֹ׃ (שמות ד:יד)

רשי: וראך ושמח בלבו. לֹא כְשֶׁאַתָּה סָבוּר

המדרש מספר לנו שהפסוק “הִנֵּ֣ה מַה־טּ֭וֹב וּמַה־נָּעִ֑ים שֶׁ֖בֶת אַחִ֣ים גַּם־יָֽחַד” (תהילים קלג:א), מתייחס למשה ואהרן. המדרש מפרט אחים שהתקשו להסתדר זה עם זה: קין והבל; בני נח; יצחק וישמעאל; יעקב ועשו; יוסף ואחיו. אבל המדרש מסיים את הרשימה ומפרט אחריה את משה ואהרון. האחים הראשונים הללו התקשו להסתדר, בעוד שמשה ואהרון שמחו זה על הצלחתו של זה ולא היו שקועים בעצמם כלל. המדרש מוסיף: במשך שבעה ימים התנגד משה לכך שהוא יוציא את בני ישראל ממצרים כי ידע שאחיו אהרן הוא המנהיג כיום ואיך אחיו הגדול ירגיש אם אחיו הצעיר יכנס לתפקידו ויהיה אפילו ברמה גבוהה יותר? משה הרגיש שעליו לסרב לקבל את התפקיד הזה כי זה עלול לפגוע באחיו.

האלתר מסלובודקה אומר, “משה רבנו הבין את ההשלכות. כלל ישראל היו בגלות וסבלו מייסורים. ימשיכו להיות עליהם לחצים נוראים, כאב, וצער בכל רגע שהם נשארו בגלות. משה, המכונה ה’רעיא מהימנא’, היה מתיר לצאנו להמשיך ולסבול כדי שאחיו אהרן לא ייפגע? זה צד של בן אדם לחברו. ובצד של בין אדם למקום, קבלת התורה תצטרך להתעכב בגלל דאגתו של משה לאחיו. נעצור וננתח את העניין: אפילו אם זה יגרום לאהרן להרגיש רע, האם זו הוכחה לכך שפעולתו של משה הייתה שגויה? ה’ עצמו אמר שמשה צריך לקחת על עצמו את ההנהגה. עם כל זה, משה הרגיש שעדיין חשוב להגן על רגשותיו של אחיו, למרות שלא היתה שום סיבה לאהרן לחוש זלזול מאחר שמשה מקיים את רצון ה’!

אני מאמין שזהו סימן עבורנו לעצור ולחשוב על הנסיבות הרבות שבהן אנו עלולים לגרום למישהו צער. אנשים מצדיקים את מעשיהם ב”מותר לי לעשות את זה, אז למה אני צריך לדאוג מהעובדה שזה יגרום למישהו אחר להרגיש רע?” האם זו באמת נקודת המבט התורנית?

אני רוצה לשתף אתכם בסיפור שקרה עם חבר בית הכנסת שלנו לפני שנים רבות. האיש הזה עבד במשרד והתברר שהחטיבה שלו עומדת להתפרק. הוא פנה אליי עם הבעיה הבאה: “אם אשמור על עצמי ואמצא לעצמי עבודה חדשה, נראה לי ברור שכל החטיבה תקרוס מיד ויהודים רבים וטובים יאבדו את פרנסתם. עם זאת, אם אחכה עד שהגרזן ייפול, אני עצמי עלול להיות מחוסר עבודה במשך זמן רב. מה ההתחייבות שלי?” עוד לפני שהצלחתי לגבש תשובה (שלא רלוונטית לדיון שלנו), הוא התקשר אלי בחזרה ואמר שהחליט להישאר למען האחרים במחלקה. בין שהוא היה חייב להישאר ובין אם לאו, הוא לא רצה להיות הגורם לכך שאחרים יאבדו את פרנסתם. כלנו חייבים לדאוג שלא לפגוע באנשים אחרים.

אכן, זוהי מידה שחשוב לנו לזכור. לא רק לאות ורוח של ההלכה יש חשיבות, אלא לפעמים יש אפילו רמות גבוהות יותר להגיע אליהן. אנחנו צריכים לשאול את עצמנו לפעמים, “מה יתן נחת רוח לה’?” ברור שעל אדם שתמיד חושב על טובת הזולת ניתן לאמר ‘שבת אחים גם יחד'”.

חז”ל מספרים לנו שכאשר שמע על תפקידו של משה, לא רק שאהרון לא הרגיש רע, אלא להפך, הוא שמח בשביל אחיו. לא היה לו צורך להדחיק רגשות שליליים כי לא היו לו! זוהי דוגמא אמיתית של אדם שגם אוהב שלום וגם רודף שלום. חוסר אנוכיות כזה צריך להיות חלק מהשאיפה שלנו להשיג במשך כל חיינו.