וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן קְרַ֤ב אֶל־הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ וַעֲשֵׂ֞ה אֶת־חַטָּֽאתְךָ֙ וְאֶת־עֹ֣לָתֶ֔ךָ וְכַפֵּ֥ר בַּֽעַדְךָ֖ וּבְעַ֣ד הָעָ֑ם וַעֲשֵׂ֞ה אֶת־קׇרְבַּ֤ן הָעָם֙ וְכַפֵּ֣ר בַּֽעֲדָ֔ם כַּאֲשֶׁ֖ר צִוָּ֥ה ה’׃ (ויקרא ט:ז)

המשך חכמה שואל את השאלה הבאה: “אם אהרן מביא מנחה על חטאו, איך היא תכפר על חטא של שאר כלל ישראל?” על שאלה זו הוא עונה בציטוט מהגמרא שאומרת לנו שאם מישהו נענש בגללך, גם אתה תיענש. לא זו בלבד, אלא שהגמרא אומרת לנו שמי שגרם לאחר לחטוא, לא יכנס למחיצתו של הקב”ה.

הרעיון הזה תמיד היה לי קצת קשה להבין. אפשר היה לחשוב שזה בגלל שהאיסור של – “לפני עיוור לא תתן מכשול” הוא כל כך חמור שזאת הסיבה שעונשו יהיה כל כך חמור. אולם אנו מוצאים בשו”ת הב”ח החדשות מג, שגם אם הוא לא עשה דבר רע אלא באמצעותו קרה משהו רע למישהו אחר, הוא ייכלל בעונש שיקבל האחר. הוא מצטט חז”ל שאומר שה’ דיבר בלשון קשה אל דוד המלך כי כל כך הרבה אנשים נענשו על ידי מקרים שקשורים אליו, למרות שדוד לא עשה שום דבר רע באף אחת מהתקריות הללו.

אני מאמין שככל שקשה להבין זאת, התשובה נמצאת בדברי המשך חכמה עצמו. המשך חכמה מסביר שהסיבה שאהרן חטא בעגל הזהב הייתה בגלל אכפתיותו לבני ישראל. אם כן, אם הוא היה נענש, אז גם כלל ישראל כולו היה נענשים ולכן יצטרכו לכפרה כי הם גרמו לאהרן לחטוא. עם זאת, מה שנראה לי משכנע הוא שאם אהרן ייסלח, אז כלל ישראל גם יזכו על מה שהם גרמו לקרות. אבל למה שזה יקרה? הם לא עשו דבר שבגללו מגיעה להם כפרה!

עונשים לרוב הם למעשה ההשלכות של מעשיו של האדם. כאשר אדם מכניס את ידיו לאש, שריפתן אינה “עונש” – זו רק השפעת האש על הידיים. כך גם חטא משפיע על האדם באופן שתוצאת פעולתו היא עונשו. זו התוצאה הטבעית של המעשה, שמרחיק אותו מה’. כל המעורבים בהתרחשות זו אחראים במידה מסוימת לכך שנשמתו של אותו אדם מתרחקת מה’. ולפיכך, גם הם יושפעו (גם בהרחקה מה’). אם זה המקרה, כאשר האדם מתחרט על חטאו, הקשר שלו עם ה’ מתוקן, וזה מחזיר גם את האנשים המעורבים בחטאו אל ה’, שכן מי שחטא כבר אינו מרוחק מה’. הם לא צריכים לחזור בתשובה מכיוון שלא עשו שום דבר רע מלכתחילה.

חבר שלי קשר את זה לצד השני של המטבע: הגמרא אומרת לנו שמי שאיבד כסף ועני מצא אותו, הוא מקבל שכר כאילו נתן צדקה ישירות לעני, כי העני הרוויח מכספו. זה לא נראה הוגן! הוא לא תכנן לתת צדקה כלל! למה שהוא יקבל שכר?! התשובה היא שבסופו של יום, האדם הזה השפיע על מישהו אחר בצורה חיובית, והקשר שלו עם ההשפעה החיובית הזאת יביא לו שכר.

אני מאמין שרובנו מבינים שאנחנו לא לבד בעבודת ה’ שלנו. אבל זה מראה לנו שכולנו באמת נמצאים בזה ביחד ושהאחריות שיש לכל אחד כלפי השני היא הרבה יותר גדולה ממה שחשבנו.

שנזכה כולנו לגרום לאחרים רק טוב ולא רע, אפילו לא בשוגג.