לזרום או לזרז?

וַיָּ֤קׇם בִּלְעָם֙ בַּבֹּ֔קֶר וַֽיַּחֲבֹ֖שׁ אֶת־אֲתֹנ֑וֹ… (במדבר כב:כא)

“מכאן שהשנאה מקלקלת את השורה שחבש הוא בעצמו אמר הקב”ה רשע כבר קדמך אברהם אביהם שנאמר ‘וישכם אברהם בבקר ויחבוש את חמורו’ (בראשית כב)” (רש”י שם)

בלעם שהיה נביא הכיר בדרכי ה’; אז כשביקש ממנו בלק לקלל את כלל ישראל, קם בלעם השכם בבוקר, אכף את חמורו בעצמו ויצא לדרכו. ה’ אמר לו, כמו שציטט רש”י מהגמרא, ” ‘רשע כבר קדמך אברהם אביהם’ כשהלך לעקידת יצחק!” חז”ל זה די תמוה! במה הקדים אותו אברהם?

אנשים רבים רדומים ובקלות מבזבזים שעות על משימות שאמורות לקחת דקות. יש גם כאלה ששואלים, “למה למהר לעשות היום מה שאפשר לדחות עד מחר!” נער טיפוסי יתעורר מאוחר מדי יום וישתהה לעשות את מה שהוא צריך, אך אותו נער באופן עצמאי יתעורר מוקדם ביום של טיול גדול וימהר להתכונן, בשל ההתרגשות שלו! ברמה הפשוטה אנו מבינים שלבלעם היה את אותו סוג של התרגשות שגרמה לו לקום מוקדם ולאכוף את החמור שלו. הוא היה להוט לקלל את כלל ישראל. אם כן, מה פשר תגובת ה’ “כבר קדמך אברהם אביהם!” לא נראה שזה מהלך מחושב; אלא זו הייתה תגובה רגשית של בלעם כשהוא עשה את מה שהוא רצה לעשות. אבל מהמדרש הזה נשמע שאכן זה היה מעשה מחושב. מדוע חשב בלעם שזה יעזור לגרום לה’ להתיר לו לקלל את בני ישראל?

הרב ברוך מרדכי אזרחי מסביר את כוונת בלעם על סמך משפט ממסילות ישרים (פרק ו’) על זריזות, שמביא הפסוק, “והחיות רצוא ושוב כמראה הבזק” (יחזקאל א:יד). חז”ל מלמדים אותנו שזריזות היא מעלה בפני עצמה. זה לא ראוי רק ל”נצח את השעון”, אלא היתרון הוא להיות ערני ולעשות מעשינו בשמחה ובלהט אמיתיים. לבלעם היה ברור שה’ לא רצה שהוא יקלל את כלל ישראל, אבל ה’ נתן לו קצת “חופש פעולה”. כדי להביא את ה’ לצדו ולגרום שה’ יעזור לו עם התוכנית המרושעת שלו, בלעם נזקק לכמה זכויות. חז”ל אמרו על בלעם, “בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכים אותו…” אז זו הייתה תוכניתו של בלעם: אם אעשה משהו שמראה זריזות במעשיי, יחשב למעלה וה’ ירשה לי לקלל את כלל ישראל. כלומר, התכונה החיובית של זריזות היא מטרה בפני עצמה, שבה יזכה למצוא חן בעיני ה’. לזה קיווה בלעם, שגם אם הוא משתמש בה לעשות רע, ה’ “יעריך” את המידה עצמה, כדי שיותר לו לקלל את בני ישראל.

אולם על כך הגיב ה’, “אתה חושב שבזריזותך תוכל למצוא חן בעיני וכלל ישראל יאבדו את חינם בעיני? אברהם אבינו, אפילו כאשר התבקש להקריב את בנו היקר מאוד, לא בזבז זמן והזדרז לעשות בהקדם האפשרי. זה סוג הזריזות שינצח אותי – הזריזות של אברהם אבינו ללא ספק מנצחת את שלך!”

בחיים שלנו, לעתים קרובות יש דברים שאנחנו צריכים לעשות, ואנחנו דוחים אותם, וחושבים שזה בסדר כל עוד העבודה נעשתה. המסילת ישרים מלמד אותנו כשאנחנו עושים דברים בזריזות בהזדמנות הראשונה, זו מעלה המשווה אותנו למלאכים.

ישנה שאלה בהלכה אם “זריזים מקדימים למצוות” הוא היבט של כל מצווה, או שזה כלל כיצד עלינו לנהל את חיינו. על כך אפשר להתווכח רק בתחום ההלכה. אבל כולם מסכימים שחלק מהותי מההתקדמות של כולנו בחיים הוא לעשות את כל מה שאנחנו עושים בזריזות.

יש שאומרים שחודש תמוז הוא ראשי תיבות של “זמן תשובה ממשמש ובא”. רבים מאיתנו חושבים שיש לנו זמן עד אלול להתחיל לעשות תשובה. הגישה ה”מלאכית” היא להיות נלהב ולהתחיל כבר עכשיו.