וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן קְרַ֤ב אֶל־הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ וַעֲשֵׂ֞ה אֶת־חַטָּֽאתְךָ֙ וְאֶת־עֹ֣לָתֶ֔ךָ וְכַפֵּ֥ר בַּֽעַדְךָ֖ וּבְעַ֣ד הָעָ֑ם וַעֲשֵׂ֞ה אֶת־קׇרְבַּ֤ן הָעָם֙ וְכַפֵּ֣ר בַּֽעֲדָ֔ם כַּאֲשֶׁ֖ר צִוָּ֥ה ה'׃ (ויקרא ט:ז) המשך חכמה שואל את השאלה הבאה: "אם אהרן מביא מנחה על חטאו, איך היא תכפר על חטא של שאר כלל ישראל?" על שאלה זו הוא עונה בציטוט מהגמרא שאומרת לנו שאם מישהו נענש [...]
Then Moshe said to Aaron: “Come forward to the altar and sacrifice your sin offering and your burnt offering, making expiation for yourself and for the people; and sacrifice the people’s offering and make expiation for them, as Hashem has commanded.” (Vayikra 9:7) The Meshech Chochma asks the following question, “If Aharon is bringing an [...]
צַ֤ו אֶֽת־אַהֲרֹן֙...(ויקרא ו:ב) רש"י (ב) צו את אהרן - אין צו אלא לשון זרוז מיד ולדורות. אמר ר' שמעון ביותר צריך הכתוב לזרז במקום שיש בו חסרון כיס(תו"כ ו:א) שנים ארוכות אני מוטרד מהחז"ל הזה - קשה להבין שרק בגלל שהכהן לא מרוויח כלום מהקרבת העולה, צריך לחזק אותו ולעודד אותו לבצע את העבודה הזאת [...]
"Command Aaron…" (Vayikra 6:2) Rashi: “…Rebbe Shimon says: the verse needs to encourage people more regarding mitzvos that one has to spend money on.” For many years I have been bothered by this Chazal - it was difficult to understand that just because the Kohen doesn’t get anything out of the korbon olah, we have [...]
וַיֹּ֨אמֶר שָׁא֤וּל אֶל־שְׁמוּאֵל֙ חָטָ֔אתִי כִּֽי־עָבַ֥רְתִּי אֶת־פִּֽי־ה' וְאֶת־דְּבָרֶ֑יךָ כִּ֤י יָרֵ֙אתִי֙ אֶת־הָעָ֔ם וָאֶשְׁמַ֖ע בְּקוֹלָֽם׃ (שמואל א ט״ו:כד) בהפטרה של פרשת זכור החזיק שאול המלך חלק משלל עמלק כדי להביא קרבנות ולשבח את שם ה'. בעוד ששמואל הנביא כבר ציווה שלא לקחת שלל, שאול הרגיש שהוא התכווין שרק אנשים פרטיים לא ירוויחו מהשלל, אבל אפשר להשתמש בשלל כדי [...]
Saul said to Samuel, “I did wrong to transgress Hashem’s command and your instructions; but I was afraid of the troops and I yielded to them.” (Shmuel I 15:24) In the Haftara of Parshas Zachor, King Shaul retained some of the spoils of Amalek in order to bring offerings and glorify Hashem’s name. While Shmuel [...]
וַיַּ֨רְא מֹשֶׁ֜ה אֶת־כׇּל־הַמְּלָאכָ֗ה וְהִנֵּה֙ עָשׂ֣וּ אֹתָ֔הּ כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה ה' כֵּ֣ן עָשׂ֑וּ וַיְבָ֥רֶךְ אֹתָ֖ם מֹשֶֽׁה׃ (שמות לט:מג) בקידוש בבית הכנסת בשבוע שעבר, דיברנו על הנושא של כמה אנשים ותהליכים שונים מעורבים אפילו במה שנראה כדברים הכי פשוטים. ישנם שלבים רבים המעורבים בכל מה שאנו עושים בחיים. אספר לכם ממה דאג משה רבנו במהלך בניית המשכן, על פי [...]
And when Moshe saw all of their work — and behold, they did everything as Hashem had commanded — then Moshe blessed them. (Shemos 39:43) At last week’s Kiddush, the topic was brought up about how many people and actions are involved in even the simplest things in life. There are many steps involved in [...]
וַיְצַ֣ו מֹשֶׁ֗ה וַיַּעֲבִ֨ירוּ ק֥וֹל בַּֽמַּחֲנֶה֮ לֵאמֹר֒ אִ֣ישׁ וְאִשָּׁ֗ה אַל־יַעֲשׂוּ־ע֛וֹד מְלָאכָ֖ה... (שמות לו:ו) המושג עשיית "מלאכה" בשבת מתפרש בדרך כלל כעשיית "עבודה". כאשר לומדים את ההלכות, מתוודעים לכך שפירוש זה אינו מדויק, ומשמעות טובה יותר תהיה עשיית "עבודה יצירתית". העברת חפצים כבדים עשויה לשרוף קלוריות רבות, אך אינה נקראת מלאכה, ללא קשר למידת הקושי והמאומצת שעשויה [...]
“Moshe commanded and they thereupon had this proclamation made throughout the camp: ‘Let no man or woman make further effort…’” (Shemos 36:6) In English the concept of doing “melacha” on Shabbos is generally translated as doing “work”. When one studies the halachos, one becomes aware that that translation is a little inaccurate, and a better [...]
