Rav Zachariash’s weekly blog on the parsha
מובא בחז"ל שכל בעלי המלאכה בירושלים היו משביתים את עבודתם לכבוד החקלאים העולים עם ביכוריהם בזמן שהם עברו בעיר. רבינו האלשיך שואל – מה מיוחד במצות ביכורים עד כדי כך שחז"ל הדגישו את החובה לכבד את עושיה (במחיר זמן מלאכה)? בתור תשובה, האלשיך מצטט ממדרש בראשית רבה. המדרש דורש את המילים "בראשית ברא" במובן שבשביל [...]
וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ, עַל-אֲזֵנֶךָ; וְהָיָה, בְּשִׁבְתְּךָ חוּץ, וְחָפַרְתָּה בָהּ, וְשַׁבְתָּ וְכִסִּיתָ אֶת-צֵאָתֶךָ. And thou shalt have a paddle among thy weapons; and it shall be, when thou sittest down abroad, thou shalt dig therewith, and shalt turn back and cover that which cometh from thee. (Devarim 23:14) The pasuk says that a person has to [...]
"וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ וְהָיָה בְּשִׁבְתְּךָ חוּץ וְחָפַרְתָּה בָהּ וְשַׁבְתָּ וְכִסִּיתָ אֶת צֵאָתֶךָ" [דברים כג:יד] התורה מחייבת אותנו לשאת מעדר או כלי כל שהוא בזמן יציאתנו למלחמה, בכדי שנוכל לכסות את הפסולת בעת שנצטרך לנקבינו. פשר הדבר הינו, שאפילו בנסיבות הכי מחמירות, אסור ליהודי לאבד את חוש הצניעות שלו. אפילו בשיאה של מלחמה, אל [...]
ה וְדִבְּרוּ הַשֹּׁטְרִים, אֶל-הָעָם לֵאמֹר, מִי-הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת-חָדָשׁ וְלֹא חֲנָכוֹ, יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ: פֶּן-יָמוּת, בַּמִּלְחָמָה, וְאִישׁ אַחֵר, יַחְנְכֶנּוּ. 5 And the officers shall speak unto the people, saying: 'What man is there that hath built a new house, and hath not dedicated it? let him go and return to his house, lest he die in the [...]
וְדִבְּרוּ הַשֹּׁטְרִים, אֶל-הָעָם לֵאמֹר, מִי-הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת-חָדָשׁ וְלֹא חֲנָכוֹ, יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ: פֶּן-יָמוּת, בַּמִּלְחָמָה, וְאִישׁ אַחֵר, יַחְנְכֶנּוּ. בפרשתינו, התורה מנחה אותנו בדיני מלחמה. איש שלאחרונה בנה בית, התארס עם אשה או נטע כרם, פטור מיציאה למלחמה, כי אם ימות, לא יוכל לשוב ולהגשים את חלומו. אבל התורה לא מסתפקת ברעיון הזה, אלא מוסיפה שהטרגדיה תתרחש [...]
The Torah says: לֹא תִתְגֹּדְדוּ (You should not cut yourselves). The gemora uses this pasuk to tell us that we should not, when together, become splintered groups—agudos agudos. I once heard a question, as to whether there is a connection between the simple pshat, referring to distorting one’s body and the gemora’s explanation of splintering [...]
התורה מצוה אותנו "לא תתגודדו". על אף שהציווי מתייחס לאיסור של ניבול עצמי באבילות, הגמרא דורשת איסור אחר ממילים אלו- אל תתחלקו ביניכם לאגודות אגודות. פעם שמעתי שאלה שמתאימה מאוד למקרה זה: האם ישנו קשר בין הפשט הפשוט לבין הדרשה שנדרשת ? כנראה, את תשובתנו מוצאים בתחילת הפסוק, בו מודגש שכולנו בנים לקב"ה. בתור בנים [...]
וַאֲהֵבְךָ, וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ; וּבֵרַךְ... (דְּבָרִים ז: יג) במילים אלו, משה רבינו מסביר שהקב"ה אוהב אותנו. הבעל הטורים, מפרש שאהבה זו קשורה דווקא לזכות אבות. לעומת זאת, הרמב"ן נוקט שמחובתינו לקיים מצוות באהבה, כדי לזכות בברכת ד' ביחס אוהב זה. על פניו נראה, שבכדי להתברך מפי עליון, אנו זקוקים לחיבור כל שהוא עם הקב"ה. לפי בעל [...]
וַאֲהֵבְךָ, וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ; וּבֵרַךְ... (דְּבָרִים ז: יג) and He will love thee, and bless thee, and multiply thee; He will also ... The Baal Haturim explains that these words are referring to zechus Avos. The Ramban explains that we should generate love by doing mitzvos with love (in order to receive a blessing with love). It seems that [...]
There is an expression in English “Finders keepers, losers weepers.” The point of this saying is that Civil Law defines what is right and what is wrong. There seems to be no reason to justify giving something back when you don’t have to. Yet in this week’s parsha, the Torah tells us: וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב (דברים [...]
