בונים על ההריסות
וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכׇל־לְבָבְךָ וּבְכׇל־נַפְשְׁךָ וּבְכׇל־מְאֹדֶךָ׃ (דברים ו:ה) התורה אומרת לנו שאנו מחויבים ל"אהבה את ה' בכל לבבך ובכל נפשך". מצווה זו מכונה באופן כללי "אהבת ה'". ישנה מצווה נוספת הנקראת "יראת שמים" המתייחסת ליראת ה'. למה שלא נגיד "יראת ה'" ו/או "אהבת שמים"?. מדוע "אהבה" הולכת עם "ה'" [...]
המסקנה הטבעית
יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ וַחֲמוֹר אֵבוּס בְּעָלָיו יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן׃ (ישעיהו א:ג) בהפטרת השבוע הנביא מתלונן שאף על פי שהחמור מכיר את אבוס בעליו, כלל ישראל אינם מכירים את ה'. שואלים בעלי המוסר, מה ההגיון להשוואה כזו? אנשים הולכים לאוניברסיטה, לומדים פילוסופיה ומדעים, ועדיין לא בטוחים אם יש [...]
איפה המחשבות שלך
וַיִּקְצֹף מֹשֶׁה עַל פְּקוּדֵי הֶחָיִל שָׂרֵי הָאֲלָפִים וְשָׂרֵי הַמֵּאוֹת הַבָּאִים מִצְּבָא הַמִּלְחָמָה׃ (במדבר לא:יד) סיבת המלחמה עם מדיין היתה לנקום באלו שגרמו לכלל ישראל לחטוא עם בנות מואב. כלל ישראל הבינו שהם חטאו, חזרו בתשובה, ואז ה' ציווה עליהם לצאת למלחמה. אפשר היה לחשוב שכל מי שמעורב במלחמת קודש זו [...]
השפעות ארוכות טווח
וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם תַּחַת אֲשֶׁר קִנֵּא לֵאלֹקָיו וַיְכַפֵּר עַל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃ (במדבר כה:יג) התורה אומרת שפנחס קיבל כהונה כשכר על הריגת כזבי. ולא רק זה, אלא גם "שלא היו כהנים גדולים אלא מפנחס" (זבחים קא:ב רש"י ד"ה לייחס זרעו אחריו). האם זה גם היה חלק מהשכר שלו? [...]
המהות האמיתית שלנו
וַיִּצָּמֶד יִשְׂרָאֵל לְבַעַל פְּעוֹר וַיִּחַר־אַף ה' בְּיִשְׂרָאֵל. (במדבר כה:ג) באופן כללי, אנו מבינים שלכל אנשים יש אתגרים. אנו מניחים שהצדיקים הם אלו שהתגברו על האתגרים שלהם והרשעים הם אלו שנכשלו, אך ההנחות שלנו לגבי הצלחה עתידית המבוססת על תוצאות העבר אינן תמיד נכונות. עם זאת, ישנם אנשים שאנו יכולים להניח [...]
מתקרבים לכפרה
"...וַתָּמׇת שָׁם מִרְיָם וַתִּקָּבֵר שָׁם׃ " (במדבר כ:א) "(מו"ק כח.) למה נסמכה מיתת מרים לפרשת פרה אדומה, לומר לך מה קרבנות מכפרין (ס"א כמו שפרה אדומה מכפרת) אף מיתת צדיקים מכפרת:" (רש"י שם) אפשר לשאול מדוע אכן מיתת צדיק מכפרת, והאם יש מכנה משותף עם קרבנות שמכפרים, או שהם רק [...]
עדיף לברוח מלהתווכח
כָּל מַחֲלֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֵין סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. אֵיזוֹ הִיא מַחֲלֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, זוֹ מַחֲלֹקֶת הִלֵּל וְשַׁמַּאי. וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, זוֹ מַחֲלֹקֶת קֹרַח וְכָל עֲדָתוֹ: (אבות ה:יז) אולי אחד הנושאים המדוברים ביותר בפרשת השבוע הוא הנזק שנגרם על ידי מחלוקת. אני רוצה להתמקד בזה [...]
בה׳ אנו בוטחים
אַךְ בַּה' אַל־תִּמְרֹדוּ וְאַתֶּם אַל־תִּירְאוּ אֶת־עַם הָאָרֶץ כִּי לַחְמֵנוּ הֵם סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם וַה' אִתָּנוּ אַל־תִּירָאֻם׃ (במדבר יד:ט) כלב תפש את תשומת ליבם של כלל ישראל כדי להרגיע אותם. הוא ניסה לשכנע אותם לא לקחת את דברי המרגלים כאמת לאמיתה, והסביר להם שכיבוש הארץ ממש אפשרי - אנחנו יכולים להתגבר [...]
הימים הטובים שהיו
זָכַרְנוּ אֶת־הַדָּגָה אֲשֶׁר־נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם אֵת הַקִּשֻּׁאִים וְאֵת הָאֲבַטִּחִים וְאֶת־הֶחָצִיר וְאֶת־הַבְּצָלִים וְאֶת־הַשּׁוּמִים׃ (במדבר יא:ה) הרב זלמן סורוצקין שואל שאלה שהטרידה אותי שנים רבות. מצאתי את התשובה שלו ממש לעניין, וחשבתי שאולי גם אחרים ירוויחו ממנה. משה רבנו אמר לה', "מֵאַיִן לִי בָּשָׂר, לָתֵת לְכָל-הָעָם הַזֶּה ... לֹא-אוּכַל אָנֹכִי לְבַדִּי, לָשֵׂאת [...]
כמה שיותר, יותר טוב
חג שבועות הוא חג קצר מאוד. גם לאלו שנשארים ערים כל הלילה, נראה שזה עדיין עובר כהרף עין. כמו אחרי כל חג, אנחנו יכולים להרגיש דכדוך, כשאנחנו מנסים להחזיק בהישגים שלנו מאותו יום טוב וליישם אותם בחיינו. פרשת נשא היא הפרשה הארוכה ביותר בתורה. לא זו בלבד, אלא שלקראת סוף [...]
כאיש אחד בלב אחד
כיום, נראה שכולם מצהירים, "בואו נהיה ביחד!" תוך כדי אמירת, "הדרך שלי היא הנכונה!" זו לא תופעה חדשה אלא נמשכת מאז ומתמיד. כיצד נוכל להצליח לאפשר לכולם להביע את דעותיהם ולהעריך את מחשבותיהם, ובכל זאת לשמור על אחדות בתוך עם ישראל? שמעתי פעם, מפי הרב זאב לף, בערך את האמירה [...]
לנצל את כוחותינו
"...וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ" (ויקרא כו:ד) ועץ השדה. הֵן אִילָנֵי סְרָק, וַעֲתִידִין לַעֲשׂוֹת פֵּרוֹת (ספרא): כיום, אנשי רפואה, עם כל מיני סטטיסטיקות, תמיד מתארים למה אנחנו יכולים לצפות ולמה יש לנו זכות לצפות מהילדים שלנו, מעצמנו ומחברינו. הם מפרטים שפע של מוגבלויות שניתן להראות עם כל מיני טבלאות. עם זאת, [...]
אהבת אחים
"וְכִי־יָמוּךְ אָחִיךָ...אַל־תִּקַּח מֵאִתּוֹ נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית..." (ויקרא כה:לה-לו) היה אברך בשם ראובן, שהיה מאוד מוכשר. שמעון שכנו היה תלמיד חכם, אבל עם "שתי ידיים שמאליות". לשמעון הייתה בעיית אינסטלציה שתעלה לו סכום כסף גדול להזמין איש מקצוע. לכן הוא היסס לתקן את הבעיה. "זו עבודה קלה!" אמר ראובן. "פשוט שלם לי [...]
מרדף רוחני
״וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן... ״ (ויקרא כג:מ) חז"ל (מדרש תנחומא אמור:כג) אומרים "וכי ראשון הוא, והלא יום חמישה עשר הוא, ואת אמרת ביום הראשון? אלא ראשון הוא לחשבון עונות". אנשים עסוקים בין יום כיפור לסוכות בעשיית מצוות, ולכן לא עוברים עברות במהלך אותה תקופה של ארבעה ימים. זו אמנם מחשבה [...]
עבודה קדושה עם חיוך
"דַּבֵּר אֶל־כׇּל־עֲדַת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי..." (ויקרא יט:ב) המשמעות המקובלת של להיות "קדוש" היא להפריד את עצמנו, כפי שנראה מהרמב"ן במבט ראשון. נשאלת השאלה, "אם קדושה פירושה הפרדה, מה המשמעות של סוף הפסוק "...כי קדוש אני"? האם לה' יש בעיות או מאבק שהוא צריך להיפרד מדברים [...]
מלאים יראה!
וַיְדַבֵּר ה' אֶל־מֹשֶׁה אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן בְּקׇרְבָתָם לִפְנֵי־ה' וַיָּמֻתוּ (ויקרא טז:א) ישנם הסברים רבים ושונים לגבי מה בדיוק היו חטאיהם של בני אהרן. ה'ישמח משה' מציע את הסברו, שמבוסס על שתי הדרכים לעבוד את ה' - מתוך אהבה ומתוך יראה. הרמב"ן על התורה אומר שלעבוד את ה' מתוך [...]
השלב הבא
"לשנה הבאה בירושלים" (הגדה) בליל הסדר מחלקים את ה"הלל" לשני חלקים. החלק הראשון נאמר במגיד, והחלק השני נאמר לאחר ברכת המזון. מה הסיבה שמחלקים את ההלל לשני חלקים במקום להגיד הכל ביחד?! הלבוש והגר"א שניהם מסבירים שהסיבה שההלל נחלק היא משום ששני חלקי ההלל מתייחסים לשני היבטים שונים של ליל [...]
שתהיה לך שבת ממש גדולה!
"והמנהג לומר במנחה ההגדה, מתחלת עבדים היינו עד לכפר על כל עונותינו" (ש"ע א"ח הלכות פסח תל:א) שבת זו נקראת "שבת הגדול", שכן היא מתייחסת לאותה שבת מיוחדת שקדמה ליציאת מצרים, בתאריך י' בניסן. באותו יום נצטוו כלל ישראל לקחת שה ולקשרו למיטותיהם. המפרשים שואלים: "מדוע אנו מציינים את אותו [...]