מוגן מבחוץ
בָּיִת וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת עַל־כֵּן קָרָא שֵׁם־הַמָּקוֹם סֻכּוֹת׃ (בראשית לג:יז) חז"ל אומרים לנו שהמילה "סוכות" בפסוק הנ"ל מתייחסת לסוכת החג. שואל השם משמואל: "מדוע יעקב קרא את שם המקום על פי מקום המקנה ולא על פי מקום האנשים? יותר מזה, האם זה אומר שחג הסוכות שלנו חוגג את המקום בו [...]
תמיד מנצחים
עשרת ימי תשובה, המסתיים ביום כיפור, מביא תקווה לחלקנו, וייאוש לאחרים. האופטימיים אומרים, "השנה הזו תהיה השנה שבה אני, בע"ה, אצליח לשנות את המצב!" הפסימיסטים אומרים, "לא הצלחתי עד עכשיו, אז למה שאצליח לתקן דברים השנה? למעשה, לעשות תשובה זה כל כך קשה שאני לא יודע איך ה' מצפה ממני [...]
הנקמה מתוקה
הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ כִּי דַם־עֲבָדָיו יִקּוֹם וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ׃ (דברים לב:מג) באבינו מלכנו אומרים 'נקם נקמת דם עבדיך השפוך'. למרות שיש זמנים שתפילה זו עשויה להיות מתאימה, כיצד ראוי לבקש נקמה עבור אלה שנהרגו במיוחד בתקופה זו של השנה? אפשר היה לחשוב שיש תפילות ראויות יותר שיעזרו [...]
אף על פי שנפלנו, נקום ונעלה
"והיה ... והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי כי בשרירות לבי אלך. לֹא־יֹאבֶה ה' סְלֹחַ לוֹ"׃ (דברים כט:יח-יט) לעתים קרובות הורים אומרים לילדיהם, "אם תתנהגו כמו שצריך, אז תקבלו פרס מאוד מיוחד שבאמת שווה לכם. אבל אם לא תתנהגו טוב, לא תקבלו!" כפי שקורה הרבה, הילד יתנהג בצורה לא נכונה [...]
על המאמץ
וְלָקַח הַכֹּהֵן הַטֶּנֶא מִיָּדֶךָ וְהִנִּיחוֹ לִפְנֵי מִזְבַּח ה' אֱלֹקיךָ׃ (דברים כו:ד) המשנה אומרת, "העשירים מביאים ביכוריהם בקלתות (קופות) של כסף ושל זהב. והעניים מביאין אותם בסלי נצרים של ערבה קלופה" (ביכורים ג:ח) המשנה ממשיכה, "והסלים והביכורים ניתנין לכהנים" אבל לא הקלתות של העשירים. חז"ל אומרים על זה "מכאן אמרו בתר [...]
קדימה, אחורה
כִּי־תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל־אֹיְבֶיךָ וּנְתָנוֹ ה' אֱלֹקֶיךָ בְּיָדֶךָ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ׃ (דברים כא:י) רשי: בְּמִלְחֶמֶת הָרְשׁוּת הַכָּתוּב מְדַבֵּר, רש"י אומר לנו שמותר לקחת אשת יפת תואר רק במלחמת הרשות. אולם במלחמת מצווה, כמו נגד שבעת העממים, אסור, כיון שכתוב עליהם "לא תחיה כל נשמה". הרב משה פיינשטיין שאל, "יש הרבה איסורים שנדחים [...]
גם אתה יכול
נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי יָקִים לְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן: (דברים יח:טו) יש לי חבר קרוב שהוא תלמיד חכם יוצא דופן. כילד הוא שיחק בכדור ונהנה כמו כולם, והיה "אחד מהחבר'ה". כבר בגיל ההתבגרות לקח את לימוד התורה ברצינות רבה יותר, והפך למתמיד עד כדי כך שהיום הוא מומחה בכל [...]
מרחק “יחסית” ארוך
וְכִי־יִרְבֶּה מִמְּךָ הַדֶּרֶךְ כִּי לֹא תוּכַל שְׂאֵתוֹ כִּי יִרְחַק מִמְּךָ הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹקֶיךָ לָשׂוּם שְׁמוֹ שָׁם כִּי יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ׃ (דברים יד:כד) התורה אומרת לנו שמותר לפדות את המעשר שני שלו בכסף (מטבעות), להעלותם לירושלים, לקנות אוכל בכסף לאכול בירושלים. עם זאת, ברור גם שזו לא הדרך המועדפת, [...]
הערך האמיתי של מצוות
וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה (דברים ז:יב) רשי: אִם הַמִּצְווֹת קַלּוֹת שֶׁאָדָם דָּשׁ בַּעֲקֵבָיו תשמעון (תנחומא עקב א') חז"ל מלמדים אותנו שהמצוות הנזכרות הן המצוות שאנשים דשים בעקבותיהם בגלל שהן נראות קלות ערך, ובכל זאת, במיוחד עבור המצוות ה"קלות" הללו, אנו מקבלים שפע של שכר. זה דורש הסבר. לפני [...]
בונים על ההריסות
וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכׇל־לְבָבְךָ וּבְכׇל־נַפְשְׁךָ וּבְכׇל־מְאֹדֶךָ׃ (דברים ו:ה) התורה אומרת לנו שאנו מחויבים ל"אהבה את ה' בכל לבבך ובכל נפשך". מצווה זו מכונה באופן כללי "אהבת ה'". ישנה מצווה נוספת הנקראת "יראת שמים" המתייחסת ליראת ה'. למה שלא נגיד "יראת ה'" ו/או "אהבת שמים"?. מדוע "אהבה" הולכת עם "ה'" [...]
המסקנה הטבעית
יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ וַחֲמוֹר אֵבוּס בְּעָלָיו יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן׃ (ישעיהו א:ג) בהפטרת השבוע הנביא מתלונן שאף על פי שהחמור מכיר את אבוס בעליו, כלל ישראל אינם מכירים את ה'. שואלים בעלי המוסר, מה ההגיון להשוואה כזו? אנשים הולכים לאוניברסיטה, לומדים פילוסופיה ומדעים, ועדיין לא בטוחים אם יש [...]
איפה המחשבות שלך
וַיִּקְצֹף מֹשֶׁה עַל פְּקוּדֵי הֶחָיִל שָׂרֵי הָאֲלָפִים וְשָׂרֵי הַמֵּאוֹת הַבָּאִים מִצְּבָא הַמִּלְחָמָה׃ (במדבר לא:יד) סיבת המלחמה עם מדיין היתה לנקום באלו שגרמו לכלל ישראל לחטוא עם בנות מואב. כלל ישראל הבינו שהם חטאו, חזרו בתשובה, ואז ה' ציווה עליהם לצאת למלחמה. אפשר היה לחשוב שכל מי שמעורב במלחמת קודש זו [...]
השפעות ארוכות טווח
וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם תַּחַת אֲשֶׁר קִנֵּא לֵאלֹקָיו וַיְכַפֵּר עַל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃ (במדבר כה:יג) התורה אומרת שפנחס קיבל כהונה כשכר על הריגת כזבי. ולא רק זה, אלא גם "שלא היו כהנים גדולים אלא מפנחס" (זבחים קא:ב רש"י ד"ה לייחס זרעו אחריו). האם זה גם היה חלק מהשכר שלו? [...]
המהות האמיתית שלנו
וַיִּצָּמֶד יִשְׂרָאֵל לְבַעַל פְּעוֹר וַיִּחַר־אַף ה' בְּיִשְׂרָאֵל. (במדבר כה:ג) באופן כללי, אנו מבינים שלכל אנשים יש אתגרים. אנו מניחים שהצדיקים הם אלו שהתגברו על האתגרים שלהם והרשעים הם אלו שנכשלו, אך ההנחות שלנו לגבי הצלחה עתידית המבוססת על תוצאות העבר אינן תמיד נכונות. עם זאת, ישנם אנשים שאנו יכולים להניח [...]
מתקרבים לכפרה
"...וַתָּמׇת שָׁם מִרְיָם וַתִּקָּבֵר שָׁם׃ " (במדבר כ:א) "(מו"ק כח.) למה נסמכה מיתת מרים לפרשת פרה אדומה, לומר לך מה קרבנות מכפרין (ס"א כמו שפרה אדומה מכפרת) אף מיתת צדיקים מכפרת:" (רש"י שם) אפשר לשאול מדוע אכן מיתת צדיק מכפרת, והאם יש מכנה משותף עם קרבנות שמכפרים, או שהם רק [...]
עדיף לברוח מלהתווכח
כָּל מַחֲלֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֵין סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. אֵיזוֹ הִיא מַחֲלֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, זוֹ מַחֲלֹקֶת הִלֵּל וְשַׁמַּאי. וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, זוֹ מַחֲלֹקֶת קֹרַח וְכָל עֲדָתוֹ: (אבות ה:יז) אולי אחד הנושאים המדוברים ביותר בפרשת השבוע הוא הנזק שנגרם על ידי מחלוקת. אני רוצה להתמקד בזה [...]
בה׳ אנו בוטחים
אַךְ בַּה' אַל־תִּמְרֹדוּ וְאַתֶּם אַל־תִּירְאוּ אֶת־עַם הָאָרֶץ כִּי לַחְמֵנוּ הֵם סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם וַה' אִתָּנוּ אַל־תִּירָאֻם׃ (במדבר יד:ט) כלב תפש את תשומת ליבם של כלל ישראל כדי להרגיע אותם. הוא ניסה לשכנע אותם לא לקחת את דברי המרגלים כאמת לאמיתה, והסביר להם שכיבוש הארץ ממש אפשרי - אנחנו יכולים להתגבר [...]
הימים הטובים שהיו
זָכַרְנוּ אֶת־הַדָּגָה אֲשֶׁר־נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם אֵת הַקִּשֻּׁאִים וְאֵת הָאֲבַטִּחִים וְאֶת־הֶחָצִיר וְאֶת־הַבְּצָלִים וְאֶת־הַשּׁוּמִים׃ (במדבר יא:ה) הרב זלמן סורוצקין שואל שאלה שהטרידה אותי שנים רבות. מצאתי את התשובה שלו ממש לעניין, וחשבתי שאולי גם אחרים ירוויחו ממנה. משה רבנו אמר לה', "מֵאַיִן לִי בָּשָׂר, לָתֵת לְכָל-הָעָם הַזֶּה ... לֹא-אוּכַל אָנֹכִי לְבַדִּי, לָשֵׂאת [...]