כמה שיותר, יותר טוב
חג שבועות הוא חג קצר מאוד. גם לאלו שנשארים ערים כל הלילה, נראה שזה עדיין עובר כהרף עין. כמו אחרי כל חג, אנחנו יכולים להרגיש דכדוך, כשאנחנו מנסים להחזיק בהישגים שלנו מאותו יום טוב וליישם אותם בחיינו. פרשת נשא היא הפרשה הארוכה ביותר בתורה. לא זו בלבד, אלא שלקראת סוף [...]
כאיש אחד בלב אחד
כיום, נראה שכולם מצהירים, "בואו נהיה ביחד!" תוך כדי אמירת, "הדרך שלי היא הנכונה!" זו לא תופעה חדשה אלא נמשכת מאז ומתמיד. כיצד נוכל להצליח לאפשר לכולם להביע את דעותיהם ולהעריך את מחשבותיהם, ובכל זאת לשמור על אחדות בתוך עם ישראל? שמעתי פעם, מפי הרב זאב לף, בערך את האמירה [...]
לנצל את כוחותינו
"...וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ" (ויקרא כו:ד) ועץ השדה. הֵן אִילָנֵי סְרָק, וַעֲתִידִין לַעֲשׂוֹת פֵּרוֹת (ספרא): כיום, אנשי רפואה, עם כל מיני סטטיסטיקות, תמיד מתארים למה אנחנו יכולים לצפות ולמה יש לנו זכות לצפות מהילדים שלנו, מעצמנו ומחברינו. הם מפרטים שפע של מוגבלויות שניתן להראות עם כל מיני טבלאות. עם זאת, [...]
אהבת אחים
"וְכִי־יָמוּךְ אָחִיךָ...אַל־תִּקַּח מֵאִתּוֹ נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית..." (ויקרא כה:לה-לו) היה אברך בשם ראובן, שהיה מאוד מוכשר. שמעון שכנו היה תלמיד חכם, אבל עם "שתי ידיים שמאליות". לשמעון הייתה בעיית אינסטלציה שתעלה לו סכום כסף גדול להזמין איש מקצוע. לכן הוא היסס לתקן את הבעיה. "זו עבודה קלה!" אמר ראובן. "פשוט שלם לי [...]
מרדף רוחני
״וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן... ״ (ויקרא כג:מ) חז"ל (מדרש תנחומא אמור:כג) אומרים "וכי ראשון הוא, והלא יום חמישה עשר הוא, ואת אמרת ביום הראשון? אלא ראשון הוא לחשבון עונות". אנשים עסוקים בין יום כיפור לסוכות בעשיית מצוות, ולכן לא עוברים עברות במהלך אותה תקופה של ארבעה ימים. זו אמנם מחשבה [...]
עבודה קדושה עם חיוך
"דַּבֵּר אֶל־כׇּל־עֲדַת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי..." (ויקרא יט:ב) המשמעות המקובלת של להיות "קדוש" היא להפריד את עצמנו, כפי שנראה מהרמב"ן במבט ראשון. נשאלת השאלה, "אם קדושה פירושה הפרדה, מה המשמעות של סוף הפסוק "...כי קדוש אני"? האם לה' יש בעיות או מאבק שהוא צריך להיפרד מדברים [...]
מלאים יראה!
וַיְדַבֵּר ה' אֶל־מֹשֶׁה אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן בְּקׇרְבָתָם לִפְנֵי־ה' וַיָּמֻתוּ (ויקרא טז:א) ישנם הסברים רבים ושונים לגבי מה בדיוק היו חטאיהם של בני אהרן. ה'ישמח משה' מציע את הסברו, שמבוסס על שתי הדרכים לעבוד את ה' - מתוך אהבה ומתוך יראה. הרמב"ן על התורה אומר שלעבוד את ה' מתוך [...]
השלב הבא
"לשנה הבאה בירושלים" (הגדה) בליל הסדר מחלקים את ה"הלל" לשני חלקים. החלק הראשון נאמר במגיד, והחלק השני נאמר לאחר ברכת המזון. מה הסיבה שמחלקים את ההלל לשני חלקים במקום להגיד הכל ביחד?! הלבוש והגר"א שניהם מסבירים שהסיבה שההלל נחלק היא משום ששני חלקי ההלל מתייחסים לשני היבטים שונים של ליל [...]
שתהיה לך שבת ממש גדולה!
"והמנהג לומר במנחה ההגדה, מתחלת עבדים היינו עד לכפר על כל עונותינו" (ש"ע א"ח הלכות פסח תל:א) שבת זו נקראת "שבת הגדול", שכן היא מתייחסת לאותה שבת מיוחדת שקדמה ליציאת מצרים, בתאריך י' בניסן. באותו יום נצטוו כלל ישראל לקחת שה ולקשרו למיטותיהם. המפרשים שואלים: "מדוע אנו מציינים את אותו [...]
הכנות עם תכלית
"...אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים..." (ויקרא יב:ב) אָמַר רַבִּי שַׂמְלַאי: כְּשֵׁם שֶׁיְּצִירָתוֹ שֶׁל אָדָם אַחַר כָּל בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, כָּךְ תּוֹרָתוֹ נִתְפָּרְשָׁה אַחַר תּוֹרַת בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף (ויק"ר יד,א) (רש"י שם) רבי לייבל'ה איגר שואל, "אין חוקים לבעלי חיים - אלה חוקים לגבי בעלי חיים [...]
לא המחשבה עיקר אלא המעשה
וַאֲחֵיכֶם֙ כָּל־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל יִבְכּוּ֙ אֶת־הַשְּׂרֵפָ֔ה אֲשֶׁ֖ר שָׂרַ֥ף ה'(ויקרא י:ו) שני בניו של אהרון מתו לאחר שהביאו מחתתם לה', שלדעתם היה הדבר הנכון לעשות. זה באמת עצוב כשאדם חושב שהוא עושה משהו נכון, אבל באמת עושה משהו כל כך לא נכון שהוא חייב לאבד את חייו בגלל זה. אולי זה מספק [...]
לעטוף את המתנה
"...זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה הִוא הָעֹלָה..." (ויקרא ו:ב) ראיתי שאלה נפלאה על פרשת השבוע. הפרשה מתחילה עם "זאת תורת עולה" ומלמד אותנו על תרומת הדשן. יותר מזה, פרטי ההלכה של קרבן עולה כבר נקראו בשבוע שעבר בפרשת ויקרא! מה הסיבה לתאר את תרומת הדשן כ"תורת העולה"? הרב יוסף צבי דונר מסביר [...]
תכיר את מקומך
"ויקרא אל משה וידבר ה'" מיכן אמרו כל ת"ח שאין בו דעת, נבלה טובה הימנו (ויקרא רבה וילנא פרשה א סימן טו) שמתם לב שאנשים שיש להם את כל התשובות לרוב לא יודעים הרבה על הנושא? למשל, כולם מבינים שאנחנו חייבים איכשהו להשיג ביטחון בארץ, ויש אנשים שחושבים שהם מצאו [...]
כדי לעשות את זה נכון
וּבְצַלְאֵל בֶּן־אוּרִי בֶן־חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה עָשָׂה אֵת כׇּל־אֲשֶׁר־צִוָּה ה' אֶת־מֹשֶׁה׃ (שמות לח:כב) הגמרא (ברכות נה:א) והמדרש מספרים שיחה מסקרנת, אם כי יש הבדלים קטנים בין הגרסאות (עיין בפירוש צדה לדרך). המדרש מספר לנו "מֹשֶׁה צִוָּה לִבְצַלְאֵל לַעֲשׂוֹת תְּחִלָּה כֵּלִים, וְאַחַר כָּךְ מִשְׁכָּן. אָמַר לוֹ בְּצַלְאֵל: מִנְהַג הָעוֹלָם לַעֲשׂוֹת תְּחִלָּה בַּיִת, [...]
יום המנוחה
לֹא־תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת׃ (שמות לה:ג) אולי התקופה המלחיצה ביותר בשבוע היא יום שישי אחר הצהריים, במיוחד קרוב לשעת הדלקת נרות. אנשים בהולים ומתוחים, כי השבת מגיעה וצריך להשלים הכל – ואם לא כן...! למרות שאני לא בטוח מה זה "ואם לא כן", אני חושב שכולנו מרגישים אותו [...]
כולנו ביחד!
"דבר אחר אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא למה אתה כועס עליהם לא שעשו עבודת כוכבים לא צויתם, אמר לו הקדוש ברוך הוא בדיבור שני לא אמרתי לא יהיה לך, אמר לפניו לא צוית אותם לי צוית שמא אמרת להם לא יהיה לכם לי צוית, אם עשיתי עבודת כוכבים מחני [...]
הכנות
וְאַתָּה תְּדַבֵּר אֶל־כׇּל־חַכְמֵי־לֵב אֲשֶׁר מִלֵּאתִיו רוּחַ חׇכְמָה וְעָשׂוּ אֶת־בִּגְדֵי אַהֲרֹן לְקַדְּשׁוֹ לְכַהֲנוֹ־לִי׃ (שמות כח:ג) לעשיית מצווה יש שני צדדים - קיום המצווה בפועל וההכנות. מבחינה הלכתית, ההכנות נקראות לפעמים "הכשרי מצווה", שיכולים להיות בהם פרטים רבים. במקרים מסוימים היא אף נחשבת למצווה בפני עצמה, לדוג' בניית סוכה. השולחן ערוך פוסק [...]
בית לשכינה
"וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם׃" (שמות כה:ח) "ומהיכן היו הקרשים? יעקב אבינו נטע אותם בשעה שירד למצרים. אמר לבניו: בני, עתידים אתם להיגאל מכאן, והקדוש ברוך הוא עתיד לומר לכם משאתם נגאלין, שתעשו לו את המשכן, אלא עמדו ונטעו ארזים מעכשיו, שבשעה שיאמר לכם לעשות לו את המשכן, יהיו הארזים [...]