עבודה קדושה עם חיוך
"דַּבֵּר אֶל־כׇּל־עֲדַת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי..." (ויקרא יט:ב) המשמעות המקובלת של להיות "קדוש" היא להפריד את עצמנו, כפי שנראה מהרמב"ן במבט ראשון. נשאלת השאלה, "אם קדושה פירושה הפרדה, מה המשמעות של סוף הפסוק "...כי קדוש אני"? האם לה' יש בעיות או מאבק שהוא צריך להיפרד מדברים [...]
מלאים יראה!
וַיְדַבֵּר ה' אֶל־מֹשֶׁה אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן בְּקׇרְבָתָם לִפְנֵי־ה' וַיָּמֻתוּ (ויקרא טז:א) ישנם הסברים רבים ושונים לגבי מה בדיוק היו חטאיהם של בני אהרן. ה'ישמח משה' מציע את הסברו, שמבוסס על שתי הדרכים לעבוד את ה' - מתוך אהבה ומתוך יראה. הרמב"ן על התורה אומר שלעבוד את ה' מתוך [...]
השלב הבא
"לשנה הבאה בירושלים" (הגדה) בליל הסדר מחלקים את ה"הלל" לשני חלקים. החלק הראשון נאמר במגיד, והחלק השני נאמר לאחר ברכת המזון. מה הסיבה שמחלקים את ההלל לשני חלקים במקום להגיד הכל ביחד?! הלבוש והגר"א שניהם מסבירים שהסיבה שההלל נחלק היא משום ששני חלקי ההלל מתייחסים לשני היבטים שונים של ליל [...]
שתהיה לך שבת ממש גדולה!
"והמנהג לומר במנחה ההגדה, מתחלת עבדים היינו עד לכפר על כל עונותינו" (ש"ע א"ח הלכות פסח תל:א) שבת זו נקראת "שבת הגדול", שכן היא מתייחסת לאותה שבת מיוחדת שקדמה ליציאת מצרים, בתאריך י' בניסן. באותו יום נצטוו כלל ישראל לקחת שה ולקשרו למיטותיהם. המפרשים שואלים: "מדוע אנו מציינים את אותו [...]
הכנות עם תכלית
"...אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים..." (ויקרא יב:ב) אָמַר רַבִּי שַׂמְלַאי: כְּשֵׁם שֶׁיְּצִירָתוֹ שֶׁל אָדָם אַחַר כָּל בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, כָּךְ תּוֹרָתוֹ נִתְפָּרְשָׁה אַחַר תּוֹרַת בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף (ויק"ר יד,א) (רש"י שם) רבי לייבל'ה איגר שואל, "אין חוקים לבעלי חיים - אלה חוקים לגבי בעלי חיים [...]
לא המחשבה עיקר אלא המעשה
וַאֲחֵיכֶם֙ כָּל־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל יִבְכּוּ֙ אֶת־הַשְּׂרֵפָ֔ה אֲשֶׁ֖ר שָׂרַ֥ף ה'(ויקרא י:ו) שני בניו של אהרון מתו לאחר שהביאו מחתתם לה', שלדעתם היה הדבר הנכון לעשות. זה באמת עצוב כשאדם חושב שהוא עושה משהו נכון, אבל באמת עושה משהו כל כך לא נכון שהוא חייב לאבד את חייו בגלל זה. אולי זה מספק [...]
לעטוף את המתנה
"...זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה הִוא הָעֹלָה..." (ויקרא ו:ב) ראיתי שאלה נפלאה על פרשת השבוע. הפרשה מתחילה עם "זאת תורת עולה" ומלמד אותנו על תרומת הדשן. יותר מזה, פרטי ההלכה של קרבן עולה כבר נקראו בשבוע שעבר בפרשת ויקרא! מה הסיבה לתאר את תרומת הדשן כ"תורת העולה"? הרב יוסף צבי דונר מסביר [...]
תכיר את מקומך
"ויקרא אל משה וידבר ה'" מיכן אמרו כל ת"ח שאין בו דעת, נבלה טובה הימנו (ויקרא רבה וילנא פרשה א סימן טו) שמתם לב שאנשים שיש להם את כל התשובות לרוב לא יודעים הרבה על הנושא? למשל, כולם מבינים שאנחנו חייבים איכשהו להשיג ביטחון בארץ, ויש אנשים שחושבים שהם מצאו [...]
כדי לעשות את זה נכון
וּבְצַלְאֵל בֶּן־אוּרִי בֶן־חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה עָשָׂה אֵת כׇּל־אֲשֶׁר־צִוָּה ה' אֶת־מֹשֶׁה׃ (שמות לח:כב) הגמרא (ברכות נה:א) והמדרש מספרים שיחה מסקרנת, אם כי יש הבדלים קטנים בין הגרסאות (עיין בפירוש צדה לדרך). המדרש מספר לנו "מֹשֶׁה צִוָּה לִבְצַלְאֵל לַעֲשׂוֹת תְּחִלָּה כֵּלִים, וְאַחַר כָּךְ מִשְׁכָּן. אָמַר לוֹ בְּצַלְאֵל: מִנְהַג הָעוֹלָם לַעֲשׂוֹת תְּחִלָּה בַּיִת, [...]
יום המנוחה
לֹא־תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת׃ (שמות לה:ג) אולי התקופה המלחיצה ביותר בשבוע היא יום שישי אחר הצהריים, במיוחד קרוב לשעת הדלקת נרות. אנשים בהולים ומתוחים, כי השבת מגיעה וצריך להשלים הכל – ואם לא כן...! למרות שאני לא בטוח מה זה "ואם לא כן", אני חושב שכולנו מרגישים אותו [...]
כולנו ביחד!
"דבר אחר אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא למה אתה כועס עליהם לא שעשו עבודת כוכבים לא צויתם, אמר לו הקדוש ברוך הוא בדיבור שני לא אמרתי לא יהיה לך, אמר לפניו לא צוית אותם לי צוית שמא אמרת להם לא יהיה לכם לי צוית, אם עשיתי עבודת כוכבים מחני [...]
הכנות
וְאַתָּה תְּדַבֵּר אֶל־כׇּל־חַכְמֵי־לֵב אֲשֶׁר מִלֵּאתִיו רוּחַ חׇכְמָה וְעָשׂוּ אֶת־בִּגְדֵי אַהֲרֹן לְקַדְּשׁוֹ לְכַהֲנוֹ־לִי׃ (שמות כח:ג) לעשיית מצווה יש שני צדדים - קיום המצווה בפועל וההכנות. מבחינה הלכתית, ההכנות נקראות לפעמים "הכשרי מצווה", שיכולים להיות בהם פרטים רבים. במקרים מסוימים היא אף נחשבת למצווה בפני עצמה, לדוג' בניית סוכה. השולחן ערוך פוסק [...]
בית לשכינה
"וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם׃" (שמות כה:ח) "ומהיכן היו הקרשים? יעקב אבינו נטע אותם בשעה שירד למצרים. אמר לבניו: בני, עתידים אתם להיגאל מכאן, והקדוש ברוך הוא עתיד לומר לכם משאתם נגאלין, שתעשו לו את המשכן, אלא עמדו ונטעו ארזים מעכשיו, שבשעה שיאמר לכם לעשות לו את המשכן, יהיו הארזים [...]
ערך מוסף במס
כִּי יִגְנֹב־אִישׁ שׁוֹר אוֹ־שֶׂה וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ חֲמִשָּׁה בָקָר יְשַׁלֵּם תַּחַת הַשּׁוֹר וְאַרְבַּע־צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה׃ (שמות כא:לז) אָמַר רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי: חָס הַמָּקוֹם עַל כְּבוֹדָן שֶׁל בְּרִיּוֹת. שׁוֹר שֶׁהוֹלֵךְ בְּרַגְלָיו וְלֹא נִתְבַּזָּה בוֹ הַגַּנָּב לְנוֹשְׂאוֹ עַל כְּתֵפוֹ – מְשַׁלֵּם חֲמִשָּׁה. שֶׂה שֶׁנּוֹשְֹאוֹ עַל כְּתֵפוֹ – מְשַׁלֵּם אַרְבָּעָה, הוֹאִיל וְנִתְבַּזָּה [...]
השתמשו במוח שלכם
בְּשָׁעָה שֶׁעָלָה מֹשֶׁה לַמָּרוֹם אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מַה לִּילוּד אִשָּׁה בֵּינֵינוּ? אָמַר לָהֶן: לְקַבֵּל תּוֹרָה בָּא. אָמְרוּ לְפָנָיו: חֶמְדָּה גְּנוּזָה שֶׁגְּנוּזָה לָךְ תְּשַׁע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וְאַרְבָּעָה דּוֹרוֹת קוֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, אַתָּה מְבַקֵּשׁ לִיתְּנָהּ לְבָשָׂר וָדָם .......... אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: הַחְזֵיר [...]
טעם של שבת
וַיְהִי בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לָקְטוּ לֶחֶם מִשְׁנֶה שְׁנֵי הָעֹמֶר ׃ (שמות טז:כב) וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: לֶחֶם מִשְׁנֶה – מְשֻׁנֶּה, אוֹתוֹ הַיּוֹם נִשְׁתַּנָּה לְשֶׁבַח בְּרֵיחוֹ וְטַעְמוֹ (מכילתא – מובא ברש"י שם) המן הוא אחד מאותם דברים שמעוררים את כח הדמיון של אנשים רבים - אוכל קסום שיכול לטעום כמו כל דבר שרוצים. זה גם [...]
בדיוק (ו)בזמן
וּשְׁמַרְתֶּם אֶת־הַמַּצּוֹת (שמות יב:יז) ושמרתם את המצות. שֶׁלֹּא יָבֹאוּ לִידֵי חִמּוּץ;… רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר אַל תְּהִי קוֹרֵא אֶת הַמַּצּוֹת, אֶלָּא אֶת הַמִּצְווֹת – כְּדֶרֶךְ שֶׁאֵין מַחֲמִיצִין אֶת הַמַּצָּה, כָּךְ אֵין מַחֲמִיצִין אֶת הַמִּצְוָה, אֶלָּא אִם בָּאָה לְיָדְךָ, עֲשֵׂה אוֹתָהּ מִיָּד (רש"י שם ממכילתא דרבי ישמעאל יב:יז:א) ר' יוסף צבי הלוי [...]
הארץ הזאת היא הארץ שלנו
לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי־יִשְׂרָאֵל אֲנִי ה' וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים׃ וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹקִים וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרָיִם׃ (שמות ו:ו-ח) בסדר ליל פסח, ישנם דברים רבים המגיעים ברביעיות: ארבע קושיות, ארבעה בנים, [...]