וַיִּקְרָא, אֶל-מֹשֶׁה (ויקרא א:א) מובא בילקוט שמעוני [ויקרא א:תכ"ט] שהסיבה לכתיבת ה"אלף" המוקטנת [במילה "ויקרא"] הגיעה מחמת מניעה מסויימת מצידו של משה רבינו. משה רבינו סירב להכנס למשכן עד שנקרא אליו. נימוסים אלו מקבלים גיבוי חזק מחז"ל, עד כדי ההצהרה הגורפת: "כל תלמיד חכם שאין בו דעה, נבלה טובה הימנו". כלומר, תלמיד חכם שלא מבין מעצמו [...]
...אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן, לַה׳ מִן הַבְּהֵמָה, מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן, תַּקְרִיבוּ, אֶת קָרְבַּנְכֶם. (ויקרא א:ב) הפסוק מתחיל בלשון יחיד (”...אדם כי יקריב...“) ומסיים בלשון רבים (”...תקריבו את קרבנכם“) – מה פשר מעבר זה ? האלשיך נוקט במהלך שיכול להאיר את עינינו. אדם, כשהאדם עומד לבד,הוא יכול לבוא לידי חטא. על ידי הבאת הקרבן ברבים, [...]
...אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן, לַה׳ מִן הַבְּהֵמָה, מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן, תַּקְרִיבוּ, אֶת קָרְבַּנְכֶם. (ויקרא א:ב) The Torah begins this pasuk in the singular (ki yakriv) and finishes off the thought in the plural (takrivu es korbanchem). Why did the Torah switch number when speaking about just one topic? Based on the Alshich, I would [...]
