“כִּי לֹא דָבָר רֵק הוּא, מִכֶּם כִּי הוּא, חַיֵּיכֶם” – (דברים לב:מז)

אני בטוח שאנשים רבים נכנסים לבית המדרש וכשהם רואים את הכמות המרתיעה של הספרים שנמצאים שם הם מתיאשים עוד לפני שהם מתחילים. איך יכול להיות שה’ מצפה ממני ללמוד את כל אלו? זה לא בתוך היכולות הפיזיות והנפשיות שלי! שאלה טובה, אך רק אם המטרה היחידה של לימוד התורה הייתה לצבור ידע תורני. אמשול משל – היה מלך שביקש מכל עבדיו לקחת כדים, למלא אותם במים ולהביא אותם לצד השני של שטח הארמון. כל העבדים החלו לבצע את המשימה הזו, אך הם הבחינו במהרה שהכדים דולפים ועד שהגיעו לצד השני, הכדים היו ריקים. כולם הפסיקו את העבודה, חוץ מעבד אחד שהמשיך ללכת הלוך ושוב עם הכד שלו. בסופו של יום, מינה המלך את העבד הזה כראש הצוות שלו. העבדים האחרים לא הבינו והיה נראה להם שהוא היה השוטה הכי גדול? המלך הסביר, “מי אמר שהמטרה שלי הייתה להעביר את המים מצד לצד? אולי המטרה שלי הייתה לנקות את הכדים?”

באופן דומה עם לימוד תורה, בכך שלימוד תורה שונה מכל עיסוק אינטלקטואלי אחר, שכן יש לו את היכולת לטהר את הטבע של מי שלומד אותה. למעשה, המשנה בפרקי אבות אומרת לנו שמי שלומד תורה נקרא ” אוהב את המקום, אוהב את הבריות.” הסיבה לכך היא שהיא משפיעה על האדם בצורה מאוד משמעותית שכולם מבחינים בה (אם זה נלמד בכוונה הראויה).

למרות שזה נכון יותר ללימוד התורה, קיום מצוות גם מסייע לרומם את האדם. לכל איבר יש מצוות עשה הקשורה אליו שמזינה אותו רוחנית ולכל גיד יש מצוות לא תעשה הקשורה אליו שגם מזינה אותו רוחנית. מפורסם שאפילו כשהיה החפץ חיים מעל גיל 90, לא היה לו חללים או שן תותבת בפה, וזה יוחס למה שאמרנו, שאם מקיימים את המצווה הקשורה לשיניים כמו שצריכים, הם ישמשו אותך לנצח.

מאחורינו הימים הנוראים, ושמחת תורה מגיעה בקרוב, וכרגע אנו מוצאים את עצמנו עומדים להיכנס לסוכה. הגר”א מגלה לנו שהסוכה היא מצווה יוצאת דופן בכך שכל גופו של האדם מעורב במצווה, שכן כל גופו יושב בסוכה. זה נותן לנו את ההזדמנות לבצע כוונון גוף מלא בפעם אחת, ולהחיות אותנו לחלוטין.

תקופת ההכנות לסוכות, השנה במיוחד, עם שבת בין יום הכיפורים לסוכות, מאתגרת מאוד עבור רובינו. יש הרבה אנשים שתוהים אם יש דרך לקצר את הדרך (האם אפשר לקנות סוכה בארגז סגור במכירה של צדקה?) רש”י ביומא (ע:א) מספר לנו שביום הכיפורים אנשים היו מביאים את הספר תורה שכתבו ומראים אותו לאחרים מכיוון שזהו תפארת של האדם, שהוא מראה עמלותו במצוות. עלינו להסתכל על הפעילות הנמרצת שבין יום כיפור לסוכות כמו אימון גופני, שמחדד ומחזק את גופנו להיות במצב רוחני יותר נעלה. וכאשר אנו מרגישים טוב בדרך זו, נוכל לקבל “זמן שמחתינו” אמיתי.