“אליעזר עבד אברהם – דולה ומשקה מתורת רבו אברהם לאחרים” (יומא כ”ה), אשר פשוטו כמשמעו מי ששואב (מים) ונותן (לאחרים) לשתות. כלומר הוא היה מפיץ את התורה שאברהם לימד. הרב גדליה שור מסביר איך זה שונה מתלמיד רגיל אשר מפיץ את תורתו של רבו, ותהליך החישבה שלו.

בן אדם יכול להיות חכם מבריק, אבל בהחלט יכול להיות שאנשים רגילים לא יוכלו להבין את החוכמה שלו. במצבים אלו, אנו מכירים את הצורך בתלמיד מובהק ככלי להעביר גדולת המחשבה של הרב. לפעמים נראה שהמורה הוא די רגיל, ואנשים- אפילו לא שמים לב לעומק של מה שאפשר ללמוד ממנו. שמעתי סיפור, שסופר על ידי תלמיד ותיק של החפץ חיים, ששנה אחת הגיע אדמו”ר חסידי מפורסם לראדין לסוכות ללא לולב ואתרוג. הוא ביקש מהחפץ חיים לברך על הארבע מינים של החפץ חיים החפץ חיים ענה “בשמחה אתן לך לעשות את זה. רק תן לי לברך ראשון. ” התלמיד הסתכל כשהחפץ חיים בירך בצניעות. לאחר מכן הרבי בירך בכוונה והתרגשות מדהימה. התלמיד חשב לעצמו “אם לא הייתי מכיר את הרב שלי הייתי חושב שהרבי הזה הוא ” גדול הדור” והחפץ חיים הוא רק יהודי פשוט. לא להקטין את כוונתו של הרבי, אבל לפעמים גדולה טמונה בפשטות – החפץ חיים היה יכול להסתיר את גדולתו ולהראות כמו יהודי פשוט. במצבים אלה, יש צורך בתלמיד מיוחד עם כישרון, שיכול להראות לנו את גדולתו הנסתרת של צדיק מיוחד. זו היתה עבודתו של אליעזר: לקחת מתורת אברהם, שנראתה כמעט חסרת משמעות ולהופיעה בה להמונים, באופן שיוכלו להעריך את חשיבותו. זה מסביר את המילים “דולה” – לחלץ “ומשקה” להפיץ.

כאשר אנו לומדים את הגמרא עם המפרשים אנו רואים ערימות של תורה המגיעות מתוך כמה מלים פשוטות של הגמרא. כך גם כשלומדים פסוק בחומש עם רש”י: כנראה אנחנו חושבים שיש לנו הבנה ברורה של מה שכתוב. אבל אז אנחנו פותחים חומש מקראות גדולות ומוצאים מערך של רעיונות שונים המסבירים את אותן מילים. זהו ההיבט של דולה ומשקה – שאף שהתורה כתובה בצורה פשוטה וצנועה, היא מלאה משמעות עמוקה. המזלזלים באידישקייט אומרים לעצמם בליצנות – “זה לא יכול להיות שכל הפירושים האלו נובעים מהמילים.” אנחנו, לעומת זאת, שיש לנו מסורה יכולים להיות ‘דולים ומשקים’, ואפילו להכניס את הרעיונות האלו במילים של הפסוקים. אנשים שחסרים את המסורה הזאת אכן נמנעים מלהבין את היופי האמיתי של התורה.

אנו קוראים בפרשה כי אליעזר השתחווה להקב”ה פעמים רבות; בכל פעם שהוא עשה משהו התפלל תפילה מיוחדת והשתחווה. מאיפה הוא השיג את זה? מעולם לא ראינו בתורה שאברהם עשה זאת. התשובה היא כי ברמה נשגבת גם אברהם עשה זאת. אתה רק צריך את התלמיד המיוחד – את “הדולה ומשקה” – להראות את זה לנו. ועם זאת אנו יכולים להבין את המילים האלה מחז”ל אשר בילבלו רבים (מצוטט על ידי רש”י השבוע כד:מב) ” אמר רבי אחא יפה שיחתן של עבדי אבות לפני המקום מתורתן של בנים”. אנחנו יכולים להבין את זה כלומר שהעבדים של אבות היו יכולים להרגיש דברים בבירור ואנחנו בדורות האחרונים יכולים לבוא למסקנות כאלו רק בדרך שכלית.

שנזכה לרבנים שמראים לנו את התורה באופן שיגרום לנו לראות משמעות עמוקה יותר בתורה