המהות האמיתית שלנו

וַיִּצָּמֶד יִשְׂרָאֵל לְבַעַל פְּעוֹר וַיִּחַר־אַף ה’ בְּיִשְׂרָאֵל. (במדבר כה:ג)

באופן כללי, אנו מבינים שלכל אנשים יש אתגרים. אנו מניחים שהצדיקים הם אלו שהתגברו על האתגרים שלהם והרשעים הם אלו שנכשלו, אך ההנחות שלנו לגבי הצלחה עתידית המבוססת על תוצאות העבר אינן תמיד נכונות. עם זאת, ישנם אנשים שאנו יכולים להניח שיצליחו יותר מאחרים כי הם הוכיחו שיש להם את מה שצריכים.

אני רוצה לשתף אתכם במושג הבא. הצלחה אינה אומרת שמה שאתה עושה אתה טוב בו, אלא היא מוגדרת על ידי השגת מטרת חייך. יש גמרא בגיטין (נו:-נז.) על טיטוס הרשע ובלעם הרשע, שנשאלו מה חשוב בעולם הזה, ואמרו “ישראל”. אבל כשנשאלו אם להידבק בהם, טיטוס אמר, “לאתגר אותם”, ובלעם אמר,”לא תדרוש שלומם וטובתם כל הימים (דברים כג:ז)”. מה שמדהים הוא שהגמרא תיארה את העונש שלהם בגהינם, ולמרות זאת טיטוס ובלעם אמרו את זה. ברור שידעו את האמת, ומה נכון ומה לא נכון (כפי שכולם יודעים כשהם עולים ‘למעלה’). עם זאת, זה לא השפיע על עמדתם לפעול נגד היהודים! כלומר, המהות שלהם הייתה לעשות רע ליהודים ולמרות שעכשיו הם נענשים על פעולות אלו בדיוק, הם עדיין ראו בכך את מטרת חייהם והצלחתם.

השנה ראיתי הסבר לתופעה זו על סמך הלכה ידועה. הרמב”ם בהלכות גיטין קובע שאם החלטת בית הדין היא שבעל חייב לגרש את אשתו, מותר לכפותו לתת את הגט למרות שגט חייב להינתן מרצון. הרמב”ם מסביר שכל יהודי בליבו רוצה לעשות את הדבר הנכון, וכאשר מענים אותו עד כדי כניעה והוא נותן לאשתו גט, כל מה שקרה הוא שהבית דין הסיר את היצר הרע, ואיפשר לו לתת את הגט מרצונו החופשי. הסיבה לכך היא שלכל יהודי, לא משנה כמה הוא ספוג בחטא, יש רצון פנימי אמיתי לעשות את הדבר הנכון.

עם זאת, רצונותיו הפנימיים האמיתיים של גוי עשויים להיות מנוגדים בתכלית למה שהוא יודע שהוא נכון. אחת הדוגמאות החזקות ביותר לכך היא כאשר ה’ הציע את התורה לאומות העולם, אך הם לא רצו לקבל אותה כי היא התנגשה עם אורח החיים שלהם, למרות שידעו שהתורה היא דרך החיים הנכונה.

כעת אנו יכולים להבין שגויים עלולים לתת עצות רעות מכיוון שמנקודת המבט שלהם, נכון ולא נכון הם לא המטרה הסופית של החיים, אלא יש מטרות אחרות שמקבלות עדיפות. זו הסיבה שכלל ישראל יכול לחזור בתשובה ביתר קלות מאשר הגויים, שכן החזרה בתשובה מחזירה את היהודים למקומם הטבעי בעולם, ואילו הגויים, אפילו אם נכפים להכיר ולהודות באמת, כפייה זו רק מוסיפה שכבה על גבי הנטיות הטבעיות שלהם.

עם הרעיון הזה, אני מאמין שנוכל לענות על השאלה הנפוצה ביותר על פרשת השבוע. איך יכול להיות שבלעם הוא נביא ה’, קיבל גלויים כה גדולים, ועדיין נשאר אדם שפל ברמה הנמוכה ביותר? התשובה היא שאם אדם מאמין שמטרתו בחיים היא לעשות רוע, אפשר להשיב על כל הראיות שמתנגדות לאמונה זו.

יש הרבה אנשים שמתקשים להבין למה יש להרבה חילוניים כל כך שנאה לדתיים? התשובה ברורה לי – לאנשים האלה יש מצפון יהודי שמרגיש אשמה, ולכן בתת מודע הם מחפשים דרכים להצדיק את התנהגותם. אולי ככל שהם יותר ממורמרים ומתנגדים, כך קל יותר להחזיר אותם למצבם הטבעי. זה בגלל שהם רוצים להתחבר לפנימיות שלהם, אבל הם פשוט מתקשים לקבל אותה.

פסוק המקור שלנו מתאר את הקשר של העם היהודי לבעל פעור עם המילה “ויצמד”. צמיד הוא תכשיט שקרוב לגופנו, אבל לא מחובר אליו. כך גם, אפילו כשחלק מכלל ישראל היו עמוק בעבודה זרה, זה עדיין לא היה חלק מהותי שלהם.

עם התבוננות על תקופת בין המצרים המתקרבת, יהי רצון שנזכה שכל המלחמות – גם הפנימיות וגם החיצוניות – ישיגו את הבהירות שתבוא מגילוי השכינה בעולם הזה.