דַּבֶּר־נָא בְּאׇזְנֵי הָעָם וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ וְאִשָּׁה מֵאֵת רְעוּתָהּ כְּלֵי־כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב׃ (שמות יא:ב) מספרים בדיחה על אדם שפגש את אליהו הנביא. אליהו שאל אותו, "מתי להביא את המשיח?" האיש אמר, תן לי לשאול את אשתי. הוא הלך הביתה ושאל את אשתו והיא ענתה להביא אותו מיד. אבל בעוד שהוא יוצא מהבית, קראה אשתו, [...]
וַיִּקְרָא אֶל־מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר׃ (ויקרא א:א) בתפילת ובא לציון יש קטע שנקרא "קדושה דסידרא" - "קדושה" שהיא חלק מסדר התפילות. בקדושה ההיא אנו אומרים את תרגום יונתן בן עוזיאל על הפסוקים, שיש בו המילים "וּמְ֒קַבְּ֒לין דֵּין מִן דֵּין וְאָמְ֒רין", כלומר "ומקבלים זה מן זה ואומרים..." החת"ם סופר מסביר שמה שכל אחד [...]
כְּכֹל אֲשֶׁר־צִוָּה ה' אֶת־מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵת כׇּל־הָעֲבֹדָה׃ וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת־כׇּל־הַמְּלָאכָה וְהִנֵּה עָשׂוּ אֹתָהּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' כֵּן עָשׂוּ וַיְבָרֶךְ אֹתָם מֹשֶׁה׃ (שמות לט:מב-מג) כאשר אנו מדברים על ביצוע דברים, יש שתי מילים שנראות כמילים נרדפות: "מלאכה" ו"עבודה". אנו מבינים שלכל מילה יש משמעות אחרת ויש סיבות להשתמש באחת מהן במקום השנייה. דוגמה [...]
וַיֹּאמְרוּ֙ אֶל־מֹשֶׁ֣ה לֵּאמֹ֔ר מַרְבִּ֥ים הָעָ֖ם לְהָבִ֑יא מִדֵּ֤י הָֽעֲבֹדָה֙ לַמְּלָאכָ֔ה אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְקֹוָ֖ק לַעֲשֹׂ֥ת אֹתָֽהּ (שמות לו:ה) הרבה פעמים שואלים אותי אם כדאי לתרום לצדקה מסוימת. כדי לקבל את ההחלטה הנכונה, אני צריך להסתכל על מספר גורמים. למשל, אם לתורם יש רק סכום כסף קטן, ייתכן שארגון הצדקה ראוי, אבל לא יושפע מתרומתו באופן משמעותי, בעוד שיכול [...]
וְשָׁמְרוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶת־הַשַּׁבָּת לַעֲשׂוֹת אֶת־הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם (שמות לא:טז) היהודים שהגיעו לאמריקה לפני מלחמת העולם השנייה האמינו מאוד שהם ימשיכו להיות שומרי תורה ומצוות, אפילו בארץ זרה זו. רבים מהם אפילו מסרו נפשם בשביל שמירת שבת וכו' ובכל זאת התרחקו ילדיהם מהיידישקייט. מה הייתה טעות ההורים? מפורסם מה שהרב משה פיינשטיין אמר, שהאב המשפחה [...]
וְנָשָׂ֣א אַ֠הֲרֹן אֶת־שְׁמ֨וֹת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֜ל בְּחֹ֧שֶׁן הַמִּשְׁפָּ֛ט עַל־לִבּ֖וֹ בְּבֹא֣וֹ אֶל־הַקֹּ֑דֶשׁ לְזִכָּרֹ֥ן לִפְנֵֽי־יְקֹוָ֖ק תָּמִֽיד (שמות כח:כט) שני בגדי כהן הגדול שהתורה מדברת עליהם הכי הרבה הם החושן והציץ. למה דווקא שני בגדים האלו? הרב יוסף בער סולובייצ'יק (מצוטט בעלון הפרדס), הספיד על הרב חיים עוזר גרודזינסקי. הוא אמר שיש כמה רבנים שיש להם הרבה הלכה בראש, אבל [...]
וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר...(שמות כה:לא) חז"ל מספרים לנו שמשה רבינו התקשה להבין איך עושים את המנורה. בגלל זה אמר ה' למשה "השלך את הככר לאור והיא נעשית מאליה" (רש"י שם). עוד מספרים לנו חז"ל כי בעת מתן מצוות מחצית השקל, "הראה לו כמין מטבע של אש" (רש"י ל:יג). מדוע מכל הכלים במשכן הייתה המנורה זו [...]
וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם׃ (שמות כא:א) בפרשת בשלח יש התייחסות למצוות שניתנו לבני ישראל במרה, כולל המצווה לדון תביעות כספיות בבית דין ('דינים'). כאן, מיד לאחר קבלת התורה, לכאורה המצווה הראשונה של פרשת משפטים היא אותה מצווה. מה ההבדל בין דינים במרה למשפטים בפרשת השבוע? הרב זלמן סורוצקין, אב"ד סלוצק, מסביר כי 'דינים' מתייחס [...]
וַיֵּצֵא מֹשֶׁה לִקְרַאת חֹתְנוֹ, וַיִּשְׁתַּחוּ וַיִּשַּׁק-לוֹ, וַיִּשְׁאֲלוּ אִישׁ-לְרֵעֵהוּ, לְשָׁלוֹם (שמות יח:ז) הפסוק אינו מציין אם זה היה משה שהשתחווה ונישק את יתרו, או יתרו שהשתחווה ונישק את משה. המדרש מביא הוכחה שמשה הוא זה שהשתחוה, מהפסוק "והאיש משה ענו מאד" (במדבר יב:ג) שבו מכונה משה 'איש' וכאן משתמשים גם במילה איש, אם כן, וודאי היה [...]
(בעניין המן) כְּתִיב ״לֶחֶם״, וּכְתִיב ״שֶׁמֶן״, וּכְתִיב ״דְּבַשׁ״. אֲמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: לִנְעָרִים — לֶחֶם, לִזְקֵנִים — שֶׁמֶן, לְתִינוֹקוֹת — דְּבַשׁ. (יומא עה:) עם ישראל מכונה "עם הספר", מכיוון שמשקיעים כמות עצומה של זמן ומאמץ בלימוד תורתנו. העובדה שהאנשים הרגילים בכלל ישראל מצווים להשקיע זמן רב בלימוד הלכות התורה, היא ייחודית ליהדות. ברוב הדתות [...]
