וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מֹשֶׁה אִם־תַּעֲשׂוּן אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה...וִהְיִיתֶם נְקִיִּם מֵה' וּמִיִּשְׂרָאֵל וְהָיְתָה הָאָרֶץ הַזֹּאת לָכֶם לַאֲחֻזָּה לִפְנֵי ה'׃ (במדבר לב:כ-לב:כב) משה רבנו כורת הסכם עם ראובן, גד וחצי שבט מנשה לגבי התנאים כדי שיקבלו את חלקם בעבר הירדן המזרחי. משה אומר להם: “אם תעשו את הדבר הזה – והייתם נקיים מה' ומישראל.” החתם סופר בתשובות (ח"ו סימן [...]
“פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי… וולאא כליתי אשתת בשררל." מן הקשיים שאנשים מתמודדים איתם בעת קבלת החלטות, מתברר שהמאבק איננו בדרך כלל בין טוב לרע. לרוב, האתגר האמיתי הוא לזהות מהו הטוב ומהו הרע. ולעיתים, מורכב אף יותר, שני הצדדים הם טובים—אז מה על האדם לבחור? שאלות כאלה ממלאות את מחשבותינו [...]
תָּמֹת נַפְשִׁי מוֹת יְשָׁרִים" (במדבר כג:י) רבים יוצאים לדיאטה כשהם משוכנעים שהפעם הם באמת יעמדו בזה וישמרו על המשקל לתמיד. שמעתי פעם את הרב דוד אורלובסקי שואל: “איזה עוגייה היא העוגייה הכי משמינה?” ותשובתו: “העוגייה הראשונה שבקופסה.” כי ברגע שאוכלים את הראשונה — כולנו יודעים לאן זה הולך. המאבק המרכזי בדיאטה הוא מה שאני קורא [...]
וַיֹּאמֶר יִפְתָּח אֶל־זִקְנֵי גִלְעָד אִם־מְשִׁיבִים אַתֶּם אוֹתִי לְהִלָּחֵם בִּבְנֵי עַמּוֹן וְנָתַן יְהֹוָה אוֹתָם לְפָנָי אָנֹכִי אֶהְיֶה לָכֶם לְרֹאשׁ׃ (שופטים יא:ט) כשעומדים בפני מבחן, אנשים לא רק משננים או עושים "לילות לבנים". רבים גם מנסים לבנות את הביטחון העצמי שלהם. הם משתכנעים שבאמצעות החשיבה הנכונה הם יצליחו בבחינה. האם יש לכך בסיס אמיתי, או שזה רק [...]
ויקהל עליהם קרח. בְּדִבְרֵי לֵצָנוּת, כָּל הַלַּיְלָה הַהוּא הָלַךְ אֵצֶל הַשְּׁבָטִים וּפִתָּה אוֹתָם — "כִּסְבוּרִין אַתֶּם שֶׁעָלַי לְבַדִּי אֲנִי מַקְפִּיד? אֵינִי מַקְפִּיד אֶלָּא בִּשְׁבִיל כֻּלְּכֶם, אֵלּוּ בָאִין וְנוֹטְלִין כָּל הַגְּדֻלּוֹת, לוֹ הַמַּלְכוּת וּלְאָחִיו הַכְּהֻנָּה" עַד שֶׁנִּתְפַּתּוּ כֻלָּם (מדרש תנחומא קרח ז' – רש"י במדבר טז:יט): חז"ל מספרים לנו שקרח השתמש בליצנות כדי להתווכח עם משה. [...]
"וּרְאִיתֶם אֹתוֹ" (במדבר טו:לט) השבוע שוחחתי עם אחד מחברי בית הכנסת, והשיחה עברה לעיסוק בנטייה אנושית נפוצה: כשדברים משתבשים, אנחנו מיד שמים לב ומתלוננים. אבל כשהכול הולך כמו שצריך, אנחנו לוקחים זאת כמובן מאליו ומניחים ש"ככה זה אמור להיות." כולנו יודעים שזה לא ריאלי לצפות שהחיים תמיד ילכו בדיוק כפי שאנחנו רוצים. ועם זאת, רבים [...]
וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה׃(במדבר יב:ג) כיצד יכול היה משה רבינו לכתוב על עצמו בתורה שהוא ענו מאד מכל האדם? האם אין זו סתירה מוחלטת לענווה? בחג השבועות חגגנו את קבלת התורה. אמר רב יוסף (פסחים סח:ב): " אי לא האי יומא דקא גרים כמה יוסף איכא בשוקא!" (כלומר, אלמלא התורה, [...]
"וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ..." (שמות לד:כב) חג הפסח נקרא על שם קרבן הפסח. חג הסוכות נקרא על שם מצוות הסוכה. אך שמו של חג השבועות, על פניו, נראה כבעל קשר מועט לתורה, לביכורים או לשתי הלחם שהובאו בבית המקדש. מדוע נקרא בשם כה משונה? ההסבר הנפוץ הוא שאנו חוגגים את שבעת השבועות של ההכנה שמגיעים [...]
"וְנָתְנוּ עָלָיו כְּסוּי עוֹר תַּחַשׁ וּפָרְשׂוּ בֶגֶד־כְּלִיל תְּכֵלֶת מִלְמָעְלָה וְשָׂמוּ בַּדָּיו׃" (במדבר ד:ו) התורה מספרת לנו שכל כלי המשכן נעטפו בתכלת מבפנים וב'עור תחש' מבחוץ. היוצא מן הכלל היחיד היה הארון, שנעטף בהיפך – עור תחש מבפנים ותכלת מבחוץ. מהי הסיבה לשינוי? חז"ל מסבירים שאנו מניחים תכלת בציצית משום שהיא דומה לים, הים דומה לרקיע, [...]
ופניתי אליכם (ויקרא כו:ט) וְנָתַתִּ֤י פָנַי֙ בָּכֶ֔ם (ויקרא כו:יז) אחת המתנות הגדולות ביותר שאדם יכול לקבל היא זמן פנוי. הוא מעניק לנו את ההזדמנות היקרה להתנדב בעבודת ה' שלנו. החידושי הרי"ם מציע הסבר נפלא על הברכה: "וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם" (ויקרא כ"ו, ט'). הוא אומר שפירוש הדבר הוא שהקב"ה ייתן לנו זמן – ויברך אותנו בהצלחה באופן [...]
