דַּבֵּר אֶל־כׇּל־עֲדַת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם׃ (ויקרא יט:ב) מדוע היה צורך לכנס את כל כלל ישראל יחד רק כדי לשמוע את הדברים הללו? מה כל כך חשוב בפרשה זו, עד שהיא חייבת להיאמר דווקא אל כל עדת בני ישראל? לאחר שהתכנסו, המצווה הראשונה שהם קיבלו הייתה: "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ” בדרך [...]
מָשָׁל לְמַטְרוֹנָה שֶׁנִּכְנְסָה לְתוֹךְ פָּלָטִין שֶׁל מֶלֶךְ, כֵּיוָן דְּחָמֵית מַגְלָבַיָא תָּלָן, דַּחֲלַת, אָמַר לָהּ הַמֶּלֶךְ אַל תִּתְיָרָאִי אֵלּוּ לָעֲבָדִים וְלַשְּׁפָחוֹת, אֲבָל אַתְּ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׂמֹחַ. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ יִשְׂרָאֵל פָּרָשַׁת נְגָעִים נִתְיָרְאוּ, אָמַר לָהֶם משֶׁה אַל תִּתְיָרְאוּ אֵלּוּ לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, אֲבָל אַתֶּם לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׂמֹחַ, כמו שכתוב, "רַבִּים מַכְאוֹבִים לָרָשָׁע, וְהַבּוֹטֵחַ בַּה' --חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ (תהילים לב:י) [...]
יַיִן וְשֵׁכָר אַל־תֵּשְׁתְּ אַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ בְּבֹאֲכֶם אֶל־אֹהֶל מוֹעֵד וְלֹא תָמֻתוּ חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם׃ (ויקרא י:ט) חז"ל מביאים משל כדי להסביר כיצד אנו יודעים מדוע מתו בני אהרן: מלך ראה ששומרו פתח את דלת אוצר המלך, ולכן הוציאו להורג. כאשר מינה המלך שומר חדש, נתן לו הוראה ברורה אחת: "לעולם אל תפתח את דלת אוצר [...]
וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם׃ (שמות יג:ח) הגמרא (ירושלמי חגיגה ב:א) מספרת לנו על אמו של אחר (אלישע בן אבויה). כשהייתה מעוברת בו, עברה על פני בית עבודה זרה והריחה מריח הבשמים. החשיפה הלכאורה הקטנה הזו השפיעה על הילד שהייתה נושאת — ולבסוף תרמה לכך שהוא הפך לאפיקורוס. [...]
דַּבְּרוּ אֶל־כׇּל־עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בֶּעָשֹׂר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ שֶׂה לְבֵית־אָבֹת שֶׂה לַבָּיִת׃ (ויקרא יב:ג) מקורו של שבת הגדול הוא היום שבו בני ישראל התחילו באופן רשמי להתכונן לקורבן פסח. אך איזו מסר עמוק יותר מעבירה התורה בכך שהיא מציינת את התאריך עצמו? השנה העניין בולט במיוחד, שכן שבת הגדול חלה בדיוק כפי שהיה [...]
דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אָדָם כִּי־יַקְרִיב מִכֶּם קׇרְבָּן לַה' מִן־הַבְּהֵמָה מִן־הַבָּקָר וּמִן־הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ אֶת־קׇרְבַּנְכֶם׃ (ויקרא א:ב) התפלה היא במקום הקרבן ולכן צריך ליזהר שתהא דוגמת הקרבן בכוונה ולא יערב בה מחשבה אחרת כמו מחשבה שפוסלת בקדשים, ומעומד, דומיא דעבודה. וקביעות מקום כמו הקרבנות שכל אחד קבוע מקומו לשחיטתו ומתן דמיו ושלא יחוץ דבר בינו [...]
וְהַנְּשִׂאִם הֵבִיאוּ אֵת אַבְנֵי הַשֹּׁהַם וְאֵת אַבְנֵי הַמִּלֻּאִים לָאֵפוֹד וְלַחֹשֶׁן׃ (שמות לה:כז) חז"ל מסבירים שהמילה "וְהַנְּשִׂאִם" כתובה חסר יו"ד, משום שהנשיאים התעצלו ולא פעלו בזריזות בהבאת נדבותיהם למשכן. המדרש מספר – וכך מביא רש"י – שבבוא העת להקריב את קרבנות הנשיאים, הם הקריבו אותם בזריזות מופלגת, כמעשה תשובה. הרב ברוך מרדכי אזרחי שואל: מדוע צריך [...]
רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן־אוּרִי בֶן־חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה׃ וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹקִים בְּחׇכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכׇל־מְלָאכָה׃ )שמות לא:ב-ג) חז"ל מספרים לנו כי כאשר בצלאל בנה את המשכן ואת כליו, ידע לשלב את האותיות שבהן נברא העולם – ובכך התכוון בעת יצירת הכלים. זהו בבירור רעיון קבלי עמוק, שמרגיש לנו זר מאוד מהבנתנו היומיומית. אני רוצה [...]
וְהָיָה עַל־אַהֲרֹן לְשָׁרֵת וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ בְּבֹאוֹ אֶל־הַקֹּדֶשׁ לִפְנֵי ה' וּבְצֵאתוֹ וְלֹא יָמוּת׃ (שמות כח:לה) בספרו *מ וולוז'ין לירושלים* (תרצ"ג, 1933), מאיר בר-אילן שאל את גדולי ישראל שלפני מלחמת העולם השנייה, "מהו תפקידו של רב?” התשובות נחלקו. יש רבנים שאמרו כי תפקידו העיקרי של הרב הוא להשיב שאלות הלכתיות. אחרים הדגישו לטפל בנזקקים, בעניים ובמדוכאים. קבוצה [...]
וְעָ֥שׂוּ לִ֖י מִקְדָּ֑שׁ וְשָׁכַנְתִּ֖י בְּתוֹכָֽם׃ (שמות כה:ח) רבי יהודה עדס, ראש ישיבת קול יעקב בבית וגן, בנה מבנה יפהפה ומרשים לישיבתו ממש בלב שכונה מגורים. בלילות שבת היו מצטרפים אל הישיבה רבים מבעלי הבתים המקומיים לתפילה. בין קבלת שבת למעריב היה הרב עדס נושא דרשה בנושאים שנגעו גם לבעלי הבתים וגם לבני הישיבה כאחד. באחת [...]
